המסתננים חוזרים

בשנה האחרונה חלה עלייה מדאיגה במספר המסתננים, אבל את נבחרי הציבור זה כנראה לא מטריד מספיק. דעה

עדי ארבל , כ"ה בשבט תשע"ו

מסתננים במתקן "חולות"
מסתננים במתקן "חולות"
צילום: תומר נויברג, פלאש 90

זה יותר מעשור שמדינת ישראל נאלצת להתמודד עם אתגר המסתננים מאפריקה.

בניית גדר הגבול עם מצרים בליווי חקיקה מתאימה סייעו רבות להפחתה דרמטית של מספר המסתננים. אלא שהנתונים מראים ש‑2015 היא שנת מפנה, שבה חוזרים המהגרים מאפריקה לבדוק את האופציה הישראלית.

לפני שניכנס לנתונים, קצת רקע: לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, שוהים כיום בישראל כ‑45 אלף מסתננים (זאת בנוסף ל‑20 אלף שהסתננו בעבר אך כבר אינם בישראל). עד אמצע 2012, מועד חקיקת חוק המסתננים, נכנסו לארץ מאות (ולעתים אף אלפי) מסתננים מדי חודש. בשנת 2011 לבדה נרשם מספר שיא של יותר מ‑17 אלף מסתננים חדשים. מאז נרשמה ירידה עקבית במספר המסתננים, עד ל‑21 מסתננים חדשים בלבד בשנת 2014, רובם במחצית הראשונה של השנה. על כך בהחלט מגיעה מילה טובה לרשויות ולמקבלי ההחלטות.

נעבור לשנת 2015: הבשורות הטובות הן שבשנה זו מספר המסתננים שנכנסו לישראל היה קטן ממספר היוצאים ממנה. הבשורות הפחות טובות הן שבשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2015 (טרם פורסמו הנתונים לגבי סוף השנה), נכנסו כ‑150 מסתננים, פי שבעה יותר מאשר בשנת 2014 כולה. על פניו, עדיין מדובר במספר לא משמעותי. אלא שהנתונים מלמדים על מגמת גידול ברורה: 4 ברבעון הראשון, 37 ברבעון השני ו‑101 ברבעון השלישי.

ומה קורה בינתיים אצל מקבלי ההחלטות? מספיק לבחון מה קורה במשרד הפנים: בתוך 15 חודשים כיהנו בתפקיד לא פחות מארבעה שרי פנים (סער, ארדן, שלום ודרעי), שבשביל אף אחד מהם זו לא הייתה העדיפות הראשונה. אם אתם חושבים שמדובר רק בנסיבות פוליטיות זמניות,  אציין כי בתוך 32 שנים נרשמו לא פחות מ‑28 (!) חילופים בתפקיד, כשאף אחד מהשרים לא שרד במשרד שנתיים ברציפות, פרט לנציגי ש"ס (פרץ, דרעי, סוויסה וישי).

מציאות פוליטית זו מקשה מאוד על קביעת מדיניות ממשלתית ברורה, בטח אל מול האתגרים שמציבים בית המשפט העליון וארגוני הסיוע למסתננים: פסילת החקיקה האפקטיבית שהורידה את המוטיבציה של המהגרים האפריקאים להגיע לישראל, והצבת קשיים ביישום פתרון המדינה השלישית שמדינת ישראל השקיעה מאמצים דיפלומטיים רבים בהשגתו.

אחרי שהבית היהודי כלל לא דרש את תיק הפנים במשא ומתן הקואליציוני, והליכוד ויתר עליו בלי קרב אחרי פרישתו של השר סילבן שלום, יש לקוות שמקבלי ההחלטות מהמחנה הלאומי יתעשתו במהירות ויפעלו בהתאם. המשימות ברורות: יישום החוק שקודם על ידי המרכז למדיניות הגירה להקמת קרן פקדונות שאותם יוכלו המסתננים לפדות רק כשיצאו מן הארץ, עמידה תקיפה על עקרונות הבסיס של החוק למניעת הסתננות וקידום פתרון המדינה השלישית. כן, למרות בג"ץ.

הכותב הוא מנהל הפרויקטים של המכון לאסטרטגיה ציונית