איילת שקד
איילת שקדצילום: יונתן סינדל, פלאש 90

חוק השקיפות של שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי) אושר הלילה (שלישי) בקריאה ראשונה במליאת הכנסת.

הצעת החוק מבקשת לקבוע חובת שקיפות מוגברת שתוטל על עמותות וחברות שעיקר מימונן מתרומות שקיבלו מישויות מדיניות זרות כהגדרתן בחוק.

עמותות וחברות אלה יציינו שעיקר מימונן הוא ממדינות זרות בכל פרסום שזמין לציבור, בפנייה בכתב לנבחר ציבור ובדין וחשבון שהם עורכים ומפיצים לציבור.

שרת המשפטים שקד אמרה כי "אחרי שנים שהשמאל הפך את השקיפות 'קרדום לחפור בו' וכלי מנהלי לעשות בו שימוש פוליטי כנגד הימין - התחלתם לחשוב שהשקיפות זו נחלה שירשתם; התחלתם לנהוג בשקיפות 'מנהג בעלים', כאילו השקיפות היא נכס שהיה רשום בטאבו על שם אבא שלכם. כאילו אתם 'בנים ממשיכים'.

"אתם בשמאל הרי מזדעקים על עצם השימוש של הצעת החוק בביטוי 'שקיפות' כאילו לקחו מכם משהו ששייך לכם", הוסיפה שקד. "השקיפות לא שייכת לכם ולא ירושה שלכם. מסתבר שתצטרכו לקבל את זה שלפעמים הנושא החשוב הזה מקודם על ידי חברים ממפלגות השמאל ולפעמים על ידי חברים ממפלגות הימין".

שקד המשיכה לתקוף את חברי הכנסת משמאל, ''רובכם מנתקים בין דמוקרטיה לשלטון הרוב. אצלכם דמוקרטיה היא שלטון הצדק. ורק אתם כמובן יודעים להגדיר מהו צדק. צדק הוא עוד מושג שנדמה לכם שרשום על שמכם בטאבו. אתם חושבים שהדמוקרטיה הישראלית כה שברירית שיום יום אתם מנסים להציל אותה מידיו של הציבור הישראלי שהוא הוא אבן היסוד שלה.  

"יהודי חכם אמר פעם שחושך לא מגרשים באמצעות מקל; חושך מגרשים באמצעות אור. חוק השקיפות הוא הבחירה שלנו להוסיף אור למערכת הציבורית. להגביר את המידע הנגיש לציבור. חוק השקיפות הוא דרישה להפסיק ולהתחבא. הוא חובת התייצבות בפני הציבור".

במהלך נאומה של שקד הוצאו חברי הכנסת עיסאווי פריג' ותמר זנדברג ממרצ. ח"כ זהבה גלאון אמרה כי "שרת המשפטים נשאה את שם השקיפות לשווא. את מדברת בשם השקיפות? למה לא דיווחת לנו על זהות התורמים העלומים שלך שאחד מהם חשוד בסחר בסמים ובנשק כפי שנחשף בתחקיר מולד?

זו לא שקיפות זו רדיפה פוליטית", טענה גלאון. "מי שמוציא את דיבתה של ישראל בעולם זו איילת שקד והחברים המתנחלים שלה. העולם שונא את ישראל לא בגלל מה שהארגונים מפרסמים אלא בגלל הכיבוש".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) סיפרה "חזרתי השבוע מביקור בארה"ב, נפגשתי עם חברי קונגרס והם בהלם מההצעה הזו. כשמדברים על שקיפות, אם כבר רוצים שקיפות בואו נחיל אותה על כולם. מה שונה תורם פרטי ממדינה זרה? תורמים פרטיים שיש להם כל מיני עסקים מפוקפקים זה בסדר? אז איפה השקיפות?".

ח"כ יעל גרמן טענה כי חוק השקיפות ירחיק את מדינות העולם מישראל. "הדמוקרטיה לפי הממשלה הנוכחית זה חוק ההזנה בכפייה, חוק המישוש וחוק המסתננים שבאים ואומרים בואו נסלק את הפליטים והערבים ועכשיו גם נסמן את כל עמותות השמאל ובסוף יהיו לנו פה 61 חברי כנסת שהם אלה שיקבעו מה זה דמוקרטיה ומה מותר ומה אסור.

"בתוך החוק האיום הזה, שירחיק את מדינות העולם מאיתנו ויסמן את המדינה בסימן שחור של אנטי-דמוקרטיה, נכללים ארגונים כמו ארגון סיוע לפליטים, 'בזכות' - המרכז לזכויות אדם, המוקד להגנת הפרט, 'חינוך לשלום' ועוד. ואז באה הממשלה ומדברת על דמוקרטיה".

ח"כ אורן חזן (הליכוד) השיב לחברי הכנסת משמאל, ''אני שומע נואם אחר נואם מהצד הנאור שרק לו בלבד אכפת מזכויות אדם, דמוקרטיה וכבודה של מדינת ישראל. על מי אתם עובדים? הציבור בישראל כבר לא קונה את הסיפורים שלכם. קשר השתיקה של השמאל בישראל מזלזל בציבור בישראל ומסכן הלכה למעשה את ריבונותה של מדינת ישראל. והם עוד מטיפים לנו מוסר? אנחנו לא ניתן לכם יותר יד לפגוע בנו".

ח"כ חנין זועבי (הרשימה המשותפת) טענה כי "הפליאה והזעם צריכים להיות מופנים כלפי יתר חברי הכנסת שלא מוצאים לנכון אף פעם לנחם משפחות שכולות פלשתיניות. המפריד בין דם לדם הוא גזען מסוכן ואכזר".

הדברים עוררו סערה במליאה, ח"כ זועבי המשיכה לדבר לאחר שזמנה תם על אף בקשות חוזרות של יושבת-ראש הישיבה ח"כ נורית קורן והורדה מהדוכן בכוח על ידי הסדרנים.

ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד) טען לאחר מכן כי "הבעיה בחוק העמותות היא שהוא מחטיא את המטרה. אני נלחם בעמותות האלה הרבה לפני אלה שהתעוררו עכשיו. אתם מחזקים את עמותות השמאל ההזויות האלה ונותנים להם לגיטימציה של ממשלות אירופאיות ועושה אפקט הפוך.

"זה מקל עליהם לאסוף תרומות והופך אותם לארגונים לגיטימיים בחסות ממשלות אירופאיות. זו חובבנות. אם אתם באמת מחנה לאומי, הוא לא נותן לגיטימציה לארגוני שמאל הזויים", אמר.