אהבה היא הרגש המדובר והמושר ביותר. היא משאת הנפש של כל אחד, להיות אהוב ולאהוב. האהבה היא הדבק שבינינו ובין מה שסביבנו.
אנחנו נבראים מתוך האהבה, נוצרים באהבה, ובאים לעולם מוקפים אנשים אוהבים. תנאי האהבה נכנס לתוך חיינו, נותן לנו מנוף לשינוי ולצמיחה וגם מציב בפנינו שאלה: האם אנחנו ראויים לאהבה?
בתוך התפתחות הקשר הזוגי שאלת האהבה הולכת ונהיית השאלה המרכזית שתכריע את אפשרות מימוש הקשר. האם נוצר קשר אוהב? יש לנו רצון מאוד חזק לתת את האהבה שנמצאת בנו, אלא שעלינו לוודא שהאדם שאיתו אנחנו יוצרים קשר יהיה נאמן, ראוי, יציב, שנוכל ביחד ליצור הדדיות אוהבת.
בספר 'דרכי טהרה' מביא הרב אליהו את הזוהר הקדוש שאומר שעיקר מצוות אהבה הרע הוא בין איש לאשתו. זה מובן, כי זוהי הסביבה הכי בחירית לאדם וגם האינטימית ביותר קל להיות נחמדים לאחרים כאשר לא חיים איתם. ומצד שני, הכי חשוב לנו להשקיע בתוך קשר החיים שאנחנו בונים.
ביטויים של אהבה
הרמב"ם בהלכות דעות מלמד אותנו מה משמעות אהבת הרע: "מצווה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו... לפיכך צריך שיספר בשבחו ולחוס על ממונו כמו שהוא חס על ממון עצמו..." (פרק ו' הלכה ג'). האהבה אינה רגש שפשוט מתעורר ונמוג כמו שמראים בסרטים. האהבה היא מציאות רגשית פוטנציאלית שנמצאת באופן בסיסי אצל כל אחד, ובמצוות האהבה יש את הכלים לבטא ולעורר את האהבה הזאת ולהביא אותה לגילוי במציאות.
בתוך הכלים האלה נמצאת העשייה החיובית: סיפור בשבח. צריך לספר בשבח ולא רק לראות אותו. סיפור בשבח הזולת יוצר קשר חיובי, נותן תחושה של נוכחות, של הערכה, של אכפתיות ושל הדדיות. תחושות אלה הן ביטויים של אהבה וגם מאפשרים לאהבה לשגשג. כלי נוסף לעידוד האהבה הוא הימנעות מפגיעה, זהו "לחוס על ממונו". זהירות בממון חברו היא זהירות בכבודו והכרה בו ובמעמדו. אפשר ממש לחוש עד כמה חשוב לאדם שיכירו באופן חיובי במצבו הכלכלי ויתחשבו בו. דוגמאות רעות לחוסר התחשבות כזה יש לצערנו למכביר, כמו למשל ועד הורים שגובה סכומים זהים לכל ילד מבלי להתחשב בהורים מעוטי יכולת.
בצלם אלוקים
הימנעות נוספת היא לא להתכבד בקלון חברו. התכבדות בקלון החבר משמעה שככל שהחבר יותר בקלון - לי יש יותר כבוד. ברור שזוהי הסתירה הכי קשה למצוות אהבת הרע. "כל המתכבד בקלון חברו אין לו חלק לעולם הבא". הוא מבזה את צלם האלוקים של זולתו, ובעומק גם את צלם האלוקים שבו, שכן הוא תולה את ערך עצמו בבזיון זולתו. לצערנו בתקשורת ובפוליטיקה אנחנו רואים תופעות חולות כאלה. יש להימנע מכך או להתרחק מתופעות אלו, ובוודאי שלא להביא אותן הביתה.
אהבה היא נוכחות. התורה מלמדת אותנו איך מטפחים אותה ואיך נזהרים שלא לפגוע בה. אם נשכיל לחיות כך, נהיה אוהבים זה לזה ונהיה אוהבים לה'. שהרי לאהוב כל אחד ואחד מישראל זה לאהוב את מה שהאהוב - ה' - אוהב. שנזכה.
פורסם בפנימה