סגירת המעגל המרגשת של השר אלקין

שר הקליטה שביקר בברלין מציע שלא להתלהב יותר מדי מהצהרות של מרקל נגד פתרון 'שתי המדינות'. מדוע הוא הקפיד לדבר עברית עם הגרמנים?

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"ג באדר תשע"ו

זאב אלקין
זאב אלקין
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

שר הקליטה וירושלים, זאב אלקין, מצא את עצמו, להפתעתו, במוקד ביקורה של ממשלת ישראל בגרמניה, ביקור אליו זומן על פי בקשתה המיוחדת של הקנצלרית אנגלה מרקל.

על הביקור, על דבריה של מרקל אודות המו"מ עם הפלשתינית ועל התחושה שבעוד בישראל מדברים על בידוד בינלאומי, המציאות רחוקה מכך, שוחחנו עם השר אלקין ביומן ערוץ 7.

בראשית הדברים נשאל אודות הקוטביות בין האופן בו מתוארת מדינת ישראל כמבודדת ומנותקת מהעולם לבין המפגשים התכופים של ראש הממשלה והשרים עם הנציגויות הבכירות בעולם, מפגשים שהביקור בגרמניה היה רק דוגמא להם. "זו לא פעם ראשונה שאנחנו רואים שהתקשורת השמאלית לא משקפת את המציאות.

''יש הרבה מדינות שמעוניינות בפיתוח קשרים עם ישראל וגרמניה בתוכם. זה לא אומר שמסכימים על הכול. לפעמים גם מטיחים עלינו ביקורת אבל בסך הכול שיתוף פעולה הוא ותיק. יש סיוע של גרמניה לישראל גם בתחום הצבאי, הצוללות וכו', והשיח בין הממשלות הוא חשוב".

דבריה של הקנצלרית מרקל אודות המו"מ המדיני מול הפלשתינים וההפנמה שאין מקום לצעדים דרמטיים במיוחד בתקופה זו התקבלו בימין הישראלי כבשורה אירופית מרעננת, והשר אלקין נשאל אם אכן זו התחושה גם בממשלה. "אני לא חושב שיש כאן שינוי דרמטי בפרדיגמה הגרמנית. גרמניה לא זנחה את התפישה של שתי המדינות אבל יש הפנמה, לפחות בקרב חלק ממנהיגי העולם המערבי, שכל התפיסה שהסכסוך הישראלי פלשתיני הוא שורש הבעיות במזרח התיכון ובעולם כולו ועוד קוועץ' קטן יביא לשלום, זה לא עומד במבחן המציאות.

''אנחנו רואים שהבעיות הגדולות של המזרח התיכון בכלל לא קשורות אלינו, אלא להתמודדות בין שני צירים דרמטיים - האחד בין הציר השיעי לציר הסוני, שסוריה אחת הזירות למאבק הזה ויש זירות נוספות כמו תימן ואחרות שמשפיעות על החיים בגרמניה יותר מאשר אצלנו. בעיית הפליטים היא הבעיה הפוליטית הראשונה מבחינתה של הקנצלרית.

''הם מבינים שאת הסכסוך הישראלי פלשתיני צריך לראות באופן הרבה יותר רגוע בהשוואה למה שהיה בעבר. יש התמודדות בין האיסלאם הרדיקאלי לתרבות המערבית. בהקשרים האלה ישנה הפנמה שבסך הכול באווירה הזו לצפות לפריצת דרך בין ישראל לפלשתינים זה לא מציאותי".
המשפט החזק ביותר שעלה שם הוא 'נצח ישראל לא ישקר'. מהמקום שבו רצו להשמיד את העם שלנו הוא קם על הרגליים ומגיע לשם כשווה בין שווים לחלוק מהניסיון שצבר במדינה שלנו

השר אלקין נשאל אם דבריה של מרקל התקבלו בהפתעה במשלחת הישראלית. לדבריו "את העובדה שיש כאן תהליך הפנמה והבנה של סדרי העדיפויות במזרח התיכון אנחנו רואים וזה לא מפתיע. משבר המהגרים הוא הבעיה המרכזית הוא הנושא המרכזי והנושא הפלשתיני זז קצת הצידה.

''יחד עם זה האמירה קצת הפתיעה אבל אני מציע לימין שלא להתלהב מדי ולחשוב שמרקל הפכה לתומכת הימין בליכוד או הבית היהודי. היא לא. בכל זאת גישה מציאותית של מנהיגי העולם המערבי זה חשוב".

כאמור, אלקין מצא את עצמו במרכזו של הביקור וגם הוא עצמו הופתע מכך, בעיקר מאחר ובדרך כלל שר קליטה ישראלי אינו מצטרף למשלחות מעין אלה שהרי אין מקבילים לו בממשלות אחרות. "באופן מפתיע הפכתי לאחד השרים המבוקשים במפגשים האלה למרות שבדרך כלל איני שותף בהם.

"אני עוסק בנושאים פנים יהודיים ובדרך כלל אין לי מקביל בממשלות האחרות. גם הפעם לא חשבתי לנסוע לגרמניה עד שפנה אליי ראש הממשלה ואמר שיש פנייה אישית של הקנצלרית מרקל שביקשה שיבוא שר שאחראי על כל נושא הקליטה בארץ, כדי ללמוד מהניסיון שלנו".

"אמנם יש הבדל משמעותי. אנחנו קולטים כאן את בני עמנו שאנחנו רוצים אותם כאן ושם אלו מהגרים שקולטים אותם בלית ברירה, אבל יש הרבה נושאים מקצועיים שיש להם הרבה מה ללמוד", אומר אלקין ומספר על מפגשים עם השרים החשובים ביותר בממשלה הגרמנית – שר הפנים והשר לעניינים מיוחדים ששניהם אמורים לתת מענה לסוגית המהגרים.

"הראיתי להם שבמושגים שלנו, בהתחשב ביחס האוכלוסיות, המשבר שלהם תואם את המצב השגרתי אצלנו. שלושים אלף עולים בשנה מקבילים לשני מיליון הצפויים בתוך כמה שנים בגרמניה. הפניתי את תשומת ליבם לכך שבאופן יחסי בגל העלייה שבה אני עליתי לפני 25 שנה זה שווה ערך לקליטת 20 מיליון איש שמתווספים לגרמניה בתוך כמה שנים. זה מראה פרופורציות לגבי מה שישראל התמודדה אתו והניסיון שצברה. יש הרבה מה לשפר ולא הכול נעשה נכון, אבל יש לגרמניה הרבה מה לחלוק איתנו".

אלקין רואה ערך מוסף בעצם המציאות שבה מדינת ישראל לא רק מקבלת אלא גם נותנת מניסיונה ומיכולותיה לעולם המערבי. לדבריו למציאות זו יש גם השלכות מדיניות. "גרמניה, יחסית מכל מדינות אירופה, היא ידידתנו ופועלת לרכך את הגישה האירופית כלפינו ולכן זה דבר חשוב. מעבר למשמעות המדינית יש משמעות פסיכולוגית.

"הרגשתי תחושה מאוד מיוחדת כשישבתי שם ליד מרקל ובהמשך בביקור בפרלמנט הגרמני וירדנו לקומת הכניסה שהיא בניין הרייכסטאג ההיסטורי וראינו שם כתובות ברוסית של חיילי הצבא האדום ששחררו את גרמניה, חשבתי על סבא שלי שלחם בגרמניה במלחמת העולם השנייה.

"אשתי היא נכדה לסבא וסבתא שהכירו בכיבוש ברלין. אולי הם השאירו את הכתובות בקומה הזו. האם מישהו מהם יכול היה לחלום שבתוך כמה שנים תקום המדינה היהודית במזרח התיכון, שהצאצאים שלהם יעלו לשם ואני אחזור לשם כדי לעזור לגרמנים לחלוק אתם את הניסיון שלנו בקליטת עולים? יש כאן סגירת מעגל מאוד משמעותית. המשפט החזק ביותר שעלה שם הוא 'נצח ישראל לא ישקר'. מהמקום שבו רצו להשמיד את העם שלנו הוא קם על הרגליים ומגיע לשם כשווה בין שווים לחלוק מהניסיון שצבר במדינה שלנו".

"משום כך", ממשיך אלקין ומתאר, "היה חשוב לי לדבר בפגישות הבינ-ממשלתיות דווקא בעברית. ראיתי שהשרים הגרמניים מדברים בגרמנית, למרות שהם מדברים אנגלית רהוטה, בגלל הכבוד הלאומי הגרמני, ולכן בניגוד לשאר המשתתפים באותו שיח, אני והשרה שקד בחרנו במודע לדבר עברית, כדי שתישמע גם השפה העברית במפגש בין הממשלות".