משנכנס אדר מרבים בשמחה, ואני מוסיף - מרבים גם בתודה. השנה יש לנו הזדמנות כפולה לזכור ולהזכר בנס הגדול שפקד את עם ישראל לפני אלפי שנים, יש לנו "חודש מזל" כפול ויש אומרים שמזל שיש לנו עוד חודש להתכונן לפסח.
אתם יודעים כמה שירים, כמה סיפורים וכמה מעשיות יש על התודה, אין סוף. "תודה", מילה פשוטה כזאת שלפעמים נראית 
יש אנשים שזה פשוט להם, הם שמחים באופן טבעי, אני מאמין שזה בגלל שהם תמיד במצב של הודיה, הם שמחים בחלקם ומודים על כך
ברורה מאליה והאמת היא שמרוב שהיא פשוטה לפעמים שוכחים כמה היא חשובה. כשלמדתי את "מסילת ישרים", היו הרבה דברים חשובים שניסיתי ללמוד ולאמץ, אבל יותר מהכול היו המשפטים הראשונים בהקדמה לספר, שם הרמח"ל אומר ש"החיבור הזה לא חברתיו ללמד לבני אדם אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פרסום גדול..." כל כך פשוט וכנה, אין פה חידושים ואין פה לימוד מפולפל אלא "רק" ספר שלם שהוא רק תזכורת, דווקא בגלל שהדברים והפשוטים והרגילים הם כאלה, והם נהפכים להרגל, צריך ללמוד אותם לעומק, לשנן ולהזכיר לנו אותם.
ועכשיו צריך לשמוח, צריך להרבות בשמחה, אבל איך? יש אנשים שזה פשוט להם, הם שמחים באופן טבעי, אני מאמין שזה בגלל שהם תמיד במצב של הודיה, הם שמחים בחלקם ומודים על כך, אז מה שיש מנצח את מה שאין, יש להם את הכח לקבל את מה שאין ואת מה שיש, כמו בשיר המפורסם, אז כל דבר הוא מתנה וכל רגע הוא שמחה.
ואני? אני מודה שאני לא במצב אוטומט על שמחה, אני צריך לעבוד על זה, אני צריך להגיע לזה, ואני צריך לגייס את עצמי כל פעם מחדש כשאני עולה על במה ושר. אני חייב לפתוח את הלב כדי להיכנס אל הלב, בדרך כלל אני צולח את האתגר הזה בעזרת מחשבה חיובית, שם בצד את "מה שאין" וחושב על "מה שיש", זה כמעט תמיד עובד.
שמח לשתף אתכם בשיר שכתבתי ממש על זה, על הדרך לשמחה, ועל התודה:
השבוע הייתה לי זכות לקבל שיעור בשמחה מאדם גדול ואהוב על כולנו, אברהם פריד. הוזמנתי לחלוק איתו את הבמה בהיכל התרבות במעלה אדומים, לפתוח את ההופעה וגם להצטרף אליו בשירה. קשה להסביר את העצמות שהיו בהיכל ואת האנרגיות המדהימות מהקהל, מוזמנים לצפות בקטע קצר מההופעה:
שבת שלום,
ושוב תודה!
מתי.
---
מתוך מגזין ערוץ 7