אדלשטיין: שמעתי רבים מדברים בשמי

ועדת חוקה חוק ומשפט ערכה היום (שלישי) דיון בחוק ההשעיה, בו השתתפו יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין והיועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון שהשיב לשאלות שעלו בעקבות הגשת החוק. ההצבעה על התיקון לחוק לקריאה ראשונה תתקיים ביום שני הבא.

היועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון אמרה כי "אנחנו נמצאים בדיון שהוא לא דיון רגיל. מדובר בתיקון חוקתי-משטרי בעל משמעות ורגישות רבה, משום שהוא עוסק בהסדר המבקש להעניק סמכות לרוב מיוחס של חברי הכנסת להדיח חבר כנסת אחר שנבחר כדין על-ידי אזרחי ישראל. כל תיקון כזה מחייב כמובן זהירות רבה ודיון מעמיק תוך התחשבות בכל השיקולים הרלוונטיים''.

לדבריו אם מקדמים תיקון כזה, נכון יותר לקדמו כהצעת חוק מטעם ועדת החוקה ולא כיוזמה של הממשלה, גם אם מקורה בממשלה ואפילו אם ראש הממשלה הוא זה שיזם אותה. "ראוי שגיבושו הראשוני של עניין כזה ייעשה בכנסת, תוך מתן אפשרות לכל הכוחות הפוליטיים להיות שותפים לו, ולא בדיון סגור בתוך הממשלה. בדיוק מסיבה זו נקבע בתקנון הכנסת כי ועדת החוקה רשאית ליזום, מטעמה, תיקונים לחוקי היסוד להבדיל מחוקים אחרים שאינה יכולה ליזום מטעמה.

''ברור שיש בעייתיות בכך שחברי כנסת, גם ברוב מיוחד, ידיחו או ישעו חברי כנסת אחרים על רקע אידיאולוגי. מצד שני, לא ניתן להתעלם מכך שהכנסת, בכובעה כרשות המכוננת קבעה כי יש מגבלות אידיאולוגיות על הזכות לכהן בכנסת''. 

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין אמר בדיון כי "בשבועות האחרונים שמעתי כל מיני דוברים בשמי בעניין הזה והייתי רוצה שתשמעו מפי מה אני רואה כחיובי ומה כשלילי. הלוואי שלא היה צורך לקיים את הדיון הזה. אנחנו לא שם ואנחנו אולי אפילו בכיוון של סחף. האם על ידי חקיקה כזו נעצור את הסחף או שאם נתאפק ונמתין הדברים יסתדרו? אני חושב שאם נמתין לא נגיע למקום יותר טוב, לצערי.

''אל תהפכו את הכנסת לגוף חוקר", קרא אדלשטיין. ''יש מושג של חסינות מהותית על דברים שנאמרים במליאת הכנסת, ברשות הדיבור של אותו חבר כנסת. האם אני מכניס את השוטרים להגיש כתב אישום נגד אותו חבר כנסת? שמחתי לצמצום מסוים של העילות בחוק המוצע להשעייה. אני סבור שכדאי להשאיר את הנוסח של 7א ולא להתחיל עם שינויים אלו ואחרים. אני סבור גם כיו"ר, כמחוקק ואדם, להתחיל את התהליך הזה ב-61 חברי כנסת - זו טעות.

''כל פעם יהיה מצב שחברי כנסת יגידו שהם רוצים להילחם בהסתה והאחרים לא. ראוי שיתמכו לפחות 70 חברי כנסת ואלו הם בעיני 'דמי רצינות' מינימליים. אני מקווה שבסוף נהיה במצב בו כל חבר כנסת יפעל בנושא זה על פי צו מצפונו ולא על פי משמעת סיעתית, ויצביע רק על פי מה שנראה לו נכון וראוי", הוסיף אדלשטיין.

ח''כ חיים ילין (יש עתיד) טען, "הכנסת אינה כלי שיפוטי אלא כלי פוליטי ולכן הכנסת לא יכולה לעשות הליך כזה מול חברי כנסת אחרים. נוצר מצב ש-61 חברי כנסת יכולים להכתיב ל-90 חברי כנסת כיצד להתנהל ולחוקק. האמירה של רה"מ שהוא יכול להביא 61 ח"כים שיביאו בקשה לועדה להשעות או להדיח ח"כ היא אמירה דיקטטורית".

ח''כ זהבה גלאון (מרצ) הזהיר "זהו חוק חורץ גורלות. פרשנות כזו נותנת הכשר לחיסול פוליטי גם אם זה יהיה עטוף בצלופן ורדרד. יש תפקיד ליו"ר כנסת והוא צריך להגן גם על המיעוט בכנסת. אתה כיו"ר הוועדה יכולת להיות בלם וחסם ולהגיד 'אצלי בוועדה זה לא יקרה' אבל אתה מבזה את המעמד ואת הוועדה שאתה עומד בראשה.

''אתם רוצים להפוך את הכנסת לגוף חוקר, תובע, שופט ומוציא לפועל. אפשר למתוח ביקורת על פעילות חברי כנסת של בל"ד אבל לא לחוקק כאן חוק פרסונלי", הוסיף.

ח''כ ציפי לבני (המחנה הציוני) טענה כי "זו החלטה פוליטית של ראש הממשלה להמשיך את הקמפיין שהוא התחיל בבחירות על הערבים שנוהרים לקלפי, חקיקה נגד עמותות ועכשיו להעיף את הערבים מהכנסת ואתה כיו"ר ועדה שותף לדבר הזה. אני מצרה על זה שהייעוץ המשפטי של הכנסת משתף פעולה עם הדבר הזה. זה תרגיל פוליטי של הממשלה והדבר הזה צריך להיאמר".

בהתייחסו לטענה שהחוק הובא לוועדה ולא לוועדת שרים לענייני חקיקה כדי לעקוף ביקורת מצד היועץ המשפטי לממשלה, השיב יועמ"ש הכנסת אייל ינון כי "היועצים המשפטיים לממשלה לדורותיהם אינם אילמים והם נוטים להביע עמדות. אני בטוח שהיועמ"ש יוכל אם ירצה להופיע או להביע את עמדתו ולפרסם אותה בפומבי. דווקא בדיון בוועדה הזו חברי הכנסת יכולים להעלות את הטענות, דבר שלא היה מתאפשר אם הדיון היה בועדת שרים לענייני חקיקה".

ח"כ נאוה בוקר (הליכוד) הדגישה "אסור לעבור בשתיקה על מה שהח''כים (הערבים) עשו. אני חושבת שהחוק הוא לא מספיק מרתיע. איפה היה השמאל כשדבר כזה קורה? יש ילדים בני 13-14 יוצאים לפיגועים בגל אותם התבטאויות שנשמעות כאן בבית הזה".

ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) האשים כי "ראש הממשלה מפקס את כל האש שלו כנגד מפלגת בל"ד כדי להאפיל על חוסר התפקוד שלו. לממשלה יותר קל לפעול נגד 'ערבים מסוימים' ולא נגד החמאס. אין להם את אותה נחישות. זה חוק שנתניהו זורק לעבר בוחריו כ'לחם להמונים'".

ח"כ מייקל אורן (כולנו) השיב לו ''לא ייתכן שחברת כנסת שהשתתפה במשט עדיין מכהנת כחברת כנסת וזה קרה כי הגורמים המשפטיים לא פעלו ולכן הכנסת נאלצת להיכנס לוואקום הזה. אני לא בעד זה אבל אין ברירה. מי שטוען שזה בלתי דמוקרטי זה לא נכון. נקווה שנדע למלא את הוואקום בצורה הנכונה".

ח"כ בני בגין (הליכוד) אמר כי "היותי בנם של עליזה ומנחם בגין יכול להיות מקור לגאוה אבל הוא מקריות גמורה. אני חושב שהוכח כאן כי מנחם בגין הוא הנפקד הנוכח ביותר בציבוריות הישראלית ב-20-30 השנים האחרונות ולכן אני מבין למה מביאים כל הזמן את דבריו גם בדיון זה. אני מכיר את מנחם בגין טוב יותר מכל אדם החי עלי אדמות אבל מעולם לא העליתי בדעתי שהייתי צריך לנחש מה הוא היה אומר במקרה זה או אחר. אני מציע להיזהר באנלוגיות. החוק הוא בעייתי והוא דורש מאיתנו זהירות רבה מאד.

''הזכרתי לחברי בסיעה את העובדה החשובה שבשנות החמישים הרוב בכנסת הרחיק מהכנסת לחודשים רבים פרלמנטר מובהק, מנחם בגין, רק כי הוא היה יכול. אי אפשר להתעלם מהשאלה איפה נפגע יותר אמון הציבור בכנסת: בהליך כזה שצריך לשפר אותו ולמנוע בו אפשרויות של הדחה חבר כנסת ממניעים פוליטיים ומצד שני כשקורים דברים שפוגעים בציבור".

ח''כ אורן חזן (הליכוד) טען כי החוק כלל לא יצא לפועל, "אני לא מצליח להבין למה כולם חוששים? החוק הזה לא באמת ייצא לפועל. עושים כאן הצגה. צריך לקצר את הדיונים ולתת מענה לבעיה שקיימת. לנו יש את הזכות להגן על עצמנו. מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי''.

יו"ר הוועדה סלומינסקי סיכם ואמר כי "היה דיון חשוב מאוד שבו לראשונה יכלו הקואליציה, האופוזיציה והארגונים לדבר על הנושא המרכזי שסביב החוק הזה: הדמוקרטיה והקווים האדומים שלה. הבעתי את דעתי שדמוקרטיה בלי קווים אדומים הופכת לאנרכיה.

''לא תמיד צריך לקבוע קווים אדומים אבל דחקו אותנו לפינה ולכן אנחנו נאלצים לקבוע את הקווים. אני מקווה שעצם קיומו של החוק ירתיע את חברי הכנסת לעשות מעשים דומים. קשה לי להאמין שיש ח"כ שתומך בטרור ונוכל לתת לו לשבת לידנו בכנסת".