תנועת "דרך חיים" פנתה לחברי ועדת הבריאות של הכנסת וביקשה לכנס את הוועדה לדיון על דרכי הטיפול בהפרעות קשב וריכוז, נוכח הגידול בילדים וצעירים המאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז והעלייה הגדולה בצריכת ריטלין.
תנועת "דרך חיים" שקמה כדי לדרבן את המערכות במדינה לפעול ברוח יהודית ותורנית יותר, טוענת שהשימוש בריטלין כולל בתוכו נזקים ותופעות לוואי ואינו מטפל בשורש הבעיה.
עמית גרון, יו"ר תא הבריאות בתנועת "דרך חיים'', אומר לערוץ 7 כי הנטייה המופרזת בשימוש בריטלין היא בריחה משורש הבעיה, "הגישה הרווחת במערכות הבריאות והחינוך, מתייחסת לתופעה הזו כאל מחלה הנובעת משיבוש של כימיקאליים במח המוביל להתנהגות בעייתית, ובהתאם לכך מציעה טיפול תרופתי. הגישה הזו שנויה במחלוקת גדולה בין המומחים.
''למעשה, אין מחקרים שהוכיחו שההפרעה הכימית היא הגורם הראשון לתופעה, ויתכן שהשינוי הכימיקאלי הוא תוצאה של גורמים אחרים. מחקרים רבים מצביעים על קשיים נפשיים, במסגרת הביתית או החינוכית, צפייה מרובה בטלוויזיה או סמארטפון, כמו גם בעיות תזונה וצריכת יתר של סוכר, כמרכיב משמעותי בהתפתחות ההתנהגות הבעייתית".
לדבריו השימוש המרובה בתרופות עלול לגרום נזק לילדים, "על פי נתוני הלמ"ס בשנתון תשע"ד, אובחנו 42,000 ילדים בחינוך העל-יסודי, 64,000 ילדים בגיל יסודי, וכ-1,000 ילדים בגילאי גן, כסובלים מהפרעות קשב וריכוז. בסה"כ למעלה מ-107,000 מילדי ישראל".
"לפי המדיניות הנוכחית, ילד שאובחן כחולה בהפרעות קשב וריכוז, יקבל טיפול תרופתי קבוע, כמעט מבלי להתייחס לגורמי הסיכון הכרוכים בכך. עד השנה הנוכחית רק הריטלין היה בסל הבריאות, והחל מינואר 2016 נכנסה תרופה נוספת בשם אטנט לסל, אותה יקבלו 16,000 ילדים בשנה, בעלות שנתית של 11 מיליון שקלים. תרופות אלה הן מקבוצת האמפטמינים, כאשר החומר הפעיל בריטלין הינו 'מתילפנידאט', המוגדר בחוק בישראל כסם אסור".
גרון מציע להורים ולמורים לשקול דרכים אחרות לטיפול בילדיהם, "יש יועצים, אנשי חינוך ופסיכולוגים שיכולים לבדוק את הסיבות להתנהגות. אולי זה נוח לפנות לריטלין אבל זה לא פתרון שנוגע בשורש הבעיה. צריכים לבדוק מה קורה בבית, איך ההורים, מה אוכלים בארוחות. לעיתים הקריירה התובענית של ההורים היא הגורם להתנהגות הילד, אפשר לשנות ולהשתנות גם ללא צורך בתרופות".