משפחת גלמן בהלוויה
משפחת גלמן בהלוויה צילום: Yonatan Sindel/FLASH90

במרפסת ביתה בכרמי־צור, סביבה מעגל מנחמים, יושבת רינת, אלמנתו של אליאב גלמן שנפגע ונהרג מירי תועה של כוחות הביטחון בפיגוע בצומת גוש עציון שלשום.

"רינת לא מדברת כי זה לא אליאב, וזה לא היא, שהם אנשים פרטיים ולא מתאים להם להיות גיבורים. הדבר היחיד שרינת רוצה כעת זה את בעלה", צוטטו בני משפחה הבוקר בעיתון ידיעות אחרונות. בעוד כחודש וחצי צפויה רינת ללדת את ילדם השלישי, אח או אחות ליאיר (5) ויואב (2).

"הגיע לנחם אותנו גורם צבאי מהיחידה שבה אליאב שירת, יחידה שתפקידה לתאם בין חיל רגלים לחיל האוויר", סיפרה לעיתונאית יפעת ארליך האם שרה, מנהלת חשבונות באולפנה בקריית־ארבע.

"סיפרו לנו משהו שאליאב לא דיבר עליו. בזכות הנחישות של אליאב, חייו של מ"פ שנפצע בצוק איתן ניצלו. זו הייתה סיטואציה שבה הדרגים הגבוהים התלבטו האם אפשר יהיה להנחית מסוק לחילוץ בגלל התנאים הקשים. אליאב התעקש, ובשקט שלו השרה ביטחון על הדרגים הגבוהים, והמסוק נשלח. בדיעבד התברר שזה מה שהציל את חייו של הקצין. התרגשנו לשמוע את זה, ואנחנו מקווים לפגוש את הקצין. גם בפיגוע אליאב ירה במחבל ובכך הציל חיי אחרים".

אחיו של אליאב, אייל, נשוי לאחותו של בניה שראל ז"ל, מפקד סיירת גבעתי שנפל בצוק איתן. "גם אליאב וגם בניה מבטאים גבורה ישראלית", אמר אתמול אייל.

"כשהגענו שלשום לבית־החולים, חשבנו שעוד יש תקווה", משחזרת האם. "אמרו לנו שהכליות לא מתפקדות. אז מיד אמרתי: עם כליות אין בעיה, כל אחד במשפחה יסכים לתרום בשמחה. היינו בטוחים שעד הלידה הקרובה הוא כבר יתאושש. נפרדנו ממנו. הפנים שלו היו שלמות ורגועות, הרוגע הזה מאוד אפיין אותו".

במדי המילואים שלבש בעת הפיגוע נמצאו גמרא וחומש, שאותם נשא באופן קבוע. "אליאב הקפיד לקום באדיקות כל בוקר לתפילה עם הזריחה. גם תוך כדי שירות צבאי. אבל הוא גם היה איש מעשה עם ידי זהב", מספרת אמו. מעשי ידיו מדברים בעד עצמם. שולחן וספסלי עץ יפהפיים במרפסת הבית, כיסא ענתיקה שעבר שיפוץ תחת ידיו, כולל תפירת הריפוד. "הוא ביקש שאשחיל לו את המחט למכונה ופשוט תפר. גם חלות הוא היה מקפיד להכין כל שבת".

המשפה מבקשת לחזק את חיילי צה"ל שירו כדי לנטרל את המחבל אך פגעו באליאב. "דיברנו עם המח"ט ואמרנו לו שאנחנו מבקשים דרכו לחזק את ידי החיילים ולרומם את רוחם", מספר רענן, אחיו הבכור של אליאב, רכז קהילה בכרמי־צור.

"אין בליבנו שום מחשבה רעה עליהם, חלילה. הם עשו את מלאכתם. אמרנו למח"ט שאם יש צורך נגיע מיד כדי לחבק אותם. כמו כל אירוע צבאי, צריך לתחקר את האירוע כדי ללמוד ממנו, אבל כל החיילים, והחיילים האלה במיוחד, צריכים להמשיך הלאה, לשוב לעמדה ולהמשיך להגן על חיי אזרחים. אנחנו חלילה לא רוצים שהם יהססו לירות במחבל שעלול להתנפל שם בצומת. ירי מאש כוחותינו הוא חלק מהמערכה שלנו כאן בארץ.

''מבחינתנו אליאב נפל על מלחמת גוש עציון. הוא מצטרף ללוחמים שנפלו כאן במלחמת השחרור. אליאב ירה במחבל שני כדורים, אחד פגע לו ברגל ואחד בבטן. שני כדורים נוספים של החיילים גם פגעו במחבל, ובכל זאת הוא רק נפצע באורח בינוני. באליאב פגע רק כדור אחד והוא מת. כאנשים מאמינים אנחנו יודעים שלכל כדור יש כתובת".

אתמול נשלחו עוגות קטנות, מקושטות בסוכריות ובדגלון ישראל, לכל החיילים המשרתים באזור. זו דרכם המיוחדת של בני משפחת גלמן ושל תושבי כרמי־צור לחבק את החיילים.