ראש מכון מתווים למדיניות חוץ באוניברסיטה העברית, ד"ר נמרוד גורן, מומחה למזרח התיכון בכלל ולתורכיה בפרט, מתייחס ביומן ערוץ 7 לאפשרויות השונות סביב המניע והגורמים שמאחורי הפיגוע באיסטנבול.
בראשית הדברים הוא מציין כי אמנם על פי הדיווחים המפגע הוא איש דאע"ש, אך מאחר ועל החקירה כולה הוטל צו פרסום עדיין לא ניתן לקבוע קביעות מוחלטות באשר לזהות האחראים לאירוע.
עם זאת ניתן, אומר ד"ר גורן, להצביע על שני הגופים המרכזיים שעשויים להיות מעורבים באירועים שכאלה ואלו דאע"ש והמחתרת הכורדית, שני הארגונים שעד כה כבר לקחו אחריות לפיגועים על אדמת תורכיה והיו לא מעט כאלה בתקופה האחרונה.
על הטענה לפיה תורכיה משלמת כעת את מחיר ההתעלמות שלה מזליגת אנשי דאע"ש לשטחה, אומר ד"ר גורן כי "היו כמה גלים בהתנהלות התורכית מול דאע"ש. בתקופה הראשונה של המלחמה בסוריה, כאשר היעד התורכי העיקרי היה הפלת אסאד כל גוף שהיה מנוגד לו נראה בעיניהם כלגיטימי. הסכנה שדאע"ש הציבה בתורכיה הובנה רק בשלב מאוחר יותר כשהחלו עימותים באזור הגבול וגם כסנה מוחשית בתוך תורכיה. לכן לא אותה אווירה של שיתוף פעולה שיוחסה לתורכיה בעבר קיימת גם היום".
"תורכיה פתחה את הגבולות לכניסת פליטים ללא מנגנוני בקרה. נמצאים שם מיליוני אנשים שהגיעו מאיזורי קרבות וסכסוך, כל אחד עם הסיפור והרקע שלו וחלקם מגיעים למטרות שאינן טובות. אני לא רואה זיקה ישירה בין זה לבין המדיניות התורכית לדאע"ש בעבר. כשהיה מתח בין תורכיה לרוסיה לאחרונה הרוסים ניסו לתקוף את התורכים כמי שמשתפים פעולה עם דאע"ש גם היום, שסוחרים תורכים קונים נפט מדאע"ש בצורה לא חוקית, אבל ברמה הרשמית אני לא סבור שהדברים מתקיימים גם עכשיו".
הגוף הנוסף שמחולל פיגועים על אדמת תורכיה הוא המחתרת הכורדית ולטעמו של ד"ר גורן מדובר במרכיב משמעותי מאוד בהתרחשויות על אדמת תורכיה, גם אם יתברר שאכן מאחורי הפיגוע האחרון לא היא עמדת אלא דאע"ש. "הסכסוך בין תורכיה והכורדים נמשך לאורך עשורים רבים. בשנים האחרונות הייתה התקדמות ומו"מ כתהליך שלום. בחודשי הקיץ, כשארדואן נקלע לקשיים פוליטיים, תורכיה העלתה הילוך במאבק שלה בכורדים והדבר פתח את הפצע הזה מחדש".
פתיחתו של הפצע מחדש הרחיבה את משמעויותיו שכן כעת הצטרפו גם הכורדים שבסוריה על כל הרקע הכאוטי שמתרחש שם, "כך שתורכיה מתמודדת עם גורמים כורדים שונים, גם בצפון עיראק, גם בצפון סוריה וגם בתוך תורכיה והדבר מוביל לאלימות, גם באזורי צפון מזרח תורכיה ששם מרוכזת רוב האוכלוסייה הכורדית אבל גם בתוך הערים הגדולות של תורכיה כתגובת נגד".
ממשיך גורן ומתאר את האינטרסים השונים ולעיתים המנוגדים שבתוך הקהילייה הכורדית, עובדה המובילה לכך שההנהגה הכורדית אינה מייצגת בהכרח את כל האוכלוסייה הכורדית בתורכיה. במקביל הוא מזכיר את הקשרים ושיתופי הפעולה ההדוקים שעליהם שומרת תורכיה עם האוטונומיה הכורדית בצפון עיראק, "כך שהפיצול בתוך האוכלוסייה הכורדית מקשה לייצר אסטרטגיה אחת מובנית מול האומה הכורדית כולה".
ובחזרה לנוכחות הדאע"שית בתורכיה, ד"ר גורן נשאל אודות יחסה של האוכלוסייה התורכית לדאע"ש, ולדבריו "כעת האוכלוסייה התורכית מפחדת. הביטחון האישי בתורכיה הוא רעוע יותר. הפיגועים התרחשו בליבת ההוויה התורכית, אזור המסגדים של העיר העתיקה באיסטנבול, בכיכר המרכזית באנקרה ואתמול במרכז איסטנבול. אנשים חוששים".
"השלטון התורכי נמצא כעת בעמדה לא פשוטה. מצד אחד תורכיה לא רוצה לנהל מהלך עצמאי בסוריה. היא תוקפת בעיראק אבל לא רוצה לפעול לבד בסוריה ולכן מרחב הפעולה התורכי מוגבל ומנסים למצוא דרכים לשיתוף פעולה עם האמריקאים והאירופים, אבל גם האינטרסים הם לא ממש זהים כי אותם כורדים שהמערב תומך בהם נגד דאע"ש הם אלו שתורכיה רוצה לתקוף וכל זה מקשה על הממשל התורכי שסופג עכשיו ביקורת, גם אם מצומצמת כי חופש הביקורת בתורכיה הצטמצם בתקופה האחרונה".
גורן מעיר ומתייחס לזירה הישראלית-תורכית ואומר כי התיאומים ושיתופי הפעולה בין מנגנוני צבא ואחרים הם מהלכים נדירים וכאלה שלא נראו בשנים האחרונות. כמו כן הוא מציין שגם מכתבו הרשמי של ראש ממשלת תורכיה לנתניהו גם הוא מעיד על שינוי באווירה, כשם שהבעת התנחומים של ישראל בפיגוע הקודם העידה גם היא על כיוון שכזה. "ברמת המנהיגים יש התפתחות". באשר לארדואן שטרם יצר קשר עם נתניהו אומר ד"ר גורן כי יש להקשיב לנימה שבה הוא מתבטא ולראות שהאווירה העולה מדבריו מתמתנת, אך ען זאת יש עדיין כמה סוגיות פתוחות שמנסים להתגבר עליהם בערוצים הדיפלומטיים.