אילוסטרציה
אילוסטרציהצילום: פלאש 90

שאלה: החלטנו שבנוסף לניקיונות לקראת פסח, נחדש את גינתנו הפרטית.

בהתייעצות עם בעלי משתלה הוצע לנו לקנות ולשתול כמה עצי פרי - נשירים והדרים, ולשדרוג מראה הגינה לשתול עץ "רב מיני" שמוציא שני מיני פירות יחד.

מכיוון שסבלנותנו קצרה מלהמתין שלוש שנים שלמות עד שנוכל לאכול מן הפירות, הוצע לנו לקנות שתילים שהם כבר בני שנה ואפילו בני שלוש וארבע שנים, וכך נוכל לאכול מהפירות בהקדם. שמחתי על מגוון ההצעות ועל הפתרונות, אך האם הם עומדים בתנאים ההלכתיים?

תשובה: לאחר השמיטה ולאחר חודשי החורף ראוי וטוב לחדש את הגינה. אחרי הציווי לשבות בשמיטה, "ושבתה הארץ שבת לה'", נאמר "שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך" להורות על הערך גדול שבפיתוח השדה והגינה במשך שש השנים שלאחר השמיטה.אם יקפיד בעת העברת השתיל לגינה ובנטיעה שגוש האדמה לא יתפורר, יוכל להסתמך על שנות הערלה שהיו במשתלה.

כשאנו באים לקנות עצי פרי ממשתלה, יש לברר כמה פרטים ביחס להלכות שביעית, כלאי אילן (הרכבה) וערלה.

עצי פרי שניטעו בשביעית:

הרמב"ם פסק (הלכות שמיטה ויובל פ"א הי"ב) "הנוטע בשביעית, בין בשוגג בין במזיד - יעקור". בנוסף פסק (הלכות שמיטה ויובל פ"ג הל' יא) שהנוטע כמה ימים קודם השביעית, שחישוב שנות הערלה יתחיל רק משנת השמיטה, גם כן חובה לעקור, מכיוון שחישוב שנות ערלה של הנטיעה מתחיל בשמיטה יש בדבר איסור 'מראית עין' - שיאמרו שעץ זה ניטע בשמיטה. לכן לא רק הנוטע חייב לעקור אלא אף הקונה חייב לעקרו.

לכן יש לקנות שתילים רק במשתלות שנהגו כהלכה בשביעית, שגידלו במצעים מנותקים או על פי היתר המכירה. ואם קנה עץ פרי שניטע בשמיטה באיסור והוא בן שנה על פי דברי בעל המשתלה, יש לפורר את גוש האדמה קודם הנטיעה בגינה, ועל ידי כך יחויב למנות שנות ערלה מתחילה.

איסור כלאי אילן (הרכבה):

הרמב"ם (הלכות כלאים פ"א ה"ה) פסק כי "כלאי האילנות הרי הם בכלל מה שנאמר 'שדך לא תזרע כלאיים'. כיצד? המרכיב אילן באילן, כגון שהרכיב ייחור של תפוח באתרוג או אתרוג בתפוח". איסור כלאי אילן כולל רק את פעולת ההרכבה - החדרת ייחור (רוכב) של מין אחד בכַנָּה ממין אחר. מכל מקום אסור גם לטעת אילן שהורכב באיסור, אך נחלקו הפוסקים אם איסור זה הוא מדאורייתא (חזו"א כלאים סי' ב ס"ק ט) או מדרבנן (משפט כהן סי' כ-כג). אילן המורכב באיסור (מין בשאינו מינו) שניטע - אסור לקיימו, כלומר שאין להשקותו, לדשנו וכדומה (יו"ד סי' רצה סעי' ז). אולם, אף שהתורה אסרה את מעשה ההרכבה וקיום העץ, הפרי לא נאסר ומותר באכילה. הגדרת המין לא נקבעת על פי הגדרות בוטניות אלא לפי גדרים הלכתיים - דמיון בצורת העלה, הפרי וטעם הפרי (רמב"ם הל' כלאים פ"ג ה"ה). במקרים שהם 'ספק מינו' - שלא ברור אם הכנה והרוכב שייכים למין אחד או לשני מינים מותר לקיים את האילן המורכב (חזו"א (שם)., ומותר לטעת את האילנות האלו רק ע"י גוי (חזו"א כלאים סי' א ס"ק א).

הצורך בהרכבת עצים נובע משיקולים מקצועיים שונים: כנה שתתאים לתנאי הקרקע, מניעת מזיקים, כמות היבול ואיכותו ועוד. רוב עצי הפרי מורכבים. חלקם הגדול מורכב בהיתר (מין במינו), חלקם באיסור (מין בשאינו מינו) ולפעמים אין הכרעה לגבי הסיווג המיני (מהבחינה ההלכתית – "ספק מינו").

עצים משבעת המיניםשנשתבחה בהם ארץ ישראל אינם מורכבים כלל, והגפנים בימינו מורכבות על כנות מזני גפנים אחרים ואין לחשוש בדבר.

עצים נשירים: האגס – יותר מ-95% מהאגסים מורכבים על כנה של חבוש, ויש בכך בעיה חמורה של כלאיים. השזיף, האפרסק והנקטרינה – מורכבים על שלושה סוגי כנות: חלקם מותרות ובחלקם יש איסור כלאיים.

הדרים: יש שחלקו את מיני ההדר לשלושה מינים: א. תפוזים וקליפים (קלמנטינה, מנדרינה, וכיו"ב). ב. אשכולית, פומלה ופומלית. ג. לימון ואתרוג. ויש שהחשיבו את כל מיני ההדר כ"ספק מינו". לכן יש להורות שבכל מקרה של ספק יש לבצע את ההרכבה ואת הנטיעה ע"י גוי.

עצים "רב-מיניים" - יש לבדוק את מין הרוכבים ואת מין הכנה, ואם הם נחשבים מין במינו מותר לשתול ולקיים ואם לאו אין לקנות ולשתול בגינה. סקירה מורחבת של סוגי הכנות והרוכבים המותרים והאסורים אפשר למצוא באתר המכון "למעשה - מכון התורה והארץ".

חישוב שנות ערלה מהנטיעה במשתלה

בדרך כלל השתיל מצוי במשתלה יותר משנה אחת עד שהוא מוכן לשיווק. כדי למנות שנות ערלה מעת ייצור השתיל במשתלה צריך שיתקיימו ארבעה תנאים:

1. שהשקית המחזיקה את השתיל עמדה במשתלה על הקרקע ולא על משטח מנתק כל זמן הגידול.

2. שיש נקב בקוטר של 2.5 ס"מ בתחתית השקית המחזיקה את השתיל.

3. שהשתיל בא בתוך גוש אדמה שהוא יכול להתקיים ממנו.

4. שגוש האדמה שמסביב לשתיל לא התפורר בעת הנטיעה.

אם השתיל אינו עומד בכל התנאים לעיל – יש למנות שנות ערלה מחדש.

למעשה, במשתלות שמתווכות בין המשתלה המייצרת את השתיל לבין הצרכן, בדרך כלל אין אפשרות לדעת אם השתיל עמד במשך כל הזמן על הקרקע, ולכן יש להחמיר ולמנות שנות ערלה מעת הנטיעה. במקרה שהמשתלה עומדת תחת השגחה, אם יקפיד בעת העברת השתיל לגינה ובנטיעה שגוש האדמה לא יתפורר, יוכל להסתמך על שנות הערלה שהיו במשתלה.

שאלות ובירורים אפשר להפנות למכון התורה והארץ: [email protected] או באתר www.toraland.org.il

הצטרפו עכשיו למנויי "מקום בעולם"

מגזין הנוער של עולם קטן. לדפדוף בגליון לדוגמא לחצו כאן