בישיבה האחרונה של ועדת המשנה לאזור יהודה ושומרון בועדת החוץ והביטחון נדונה סוגיית האכיפה מול בנייה בלתי חוקית יהודית וערבית ביהודה ושומרון.
בדיון קבע מתאם פעולות הממשלה באיו"ש, האלוף יואב (פולי) מרדכי, כי רשויות האכיפה אוכפות את החוק מול פלסטינים באופן הדוק יותר מכפי שהן פועלות מול עבירות של יהודים.
על קביעותיו אלה שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם יו"ר הועדה, חבר הכנסת מוטי יוגב.
נזכיר כי בדיון עצמו אמר האלוף מרדכי "עברתי על כל איתור וכל הריסה בשנתיים האחרונות, ואני אומר באחריות מלאה כי כל בנייה בלתי חוקית מקבלת צו וכי אנו מבצעים את ההריסות באופן שוויוני מבחינת היחס באחוזים, והיות שיש יותר בנייה בלתי חוקית אצל הפלסטינים, יש גם יותר הריסה. כן יודגש כי רוב האכיפה על מקרקעין פלסטיני, היא כנגד בנייה ללא היתר באדמות פרטיות פלסטיניות".
מנגד קבע חבר הכנסת יוגב כי "דו"ח מבקר המדינה בנושא מראה כי יש פי 3 בניה פלסטינית בלתי חוקית מאשר יהודית, אבל ההריסות אינן באותן כמויות, וכל זאת כשמדובר רק על מבנים להם הוצאו צווים, שזה רק כ-10% מכלל הבנייה הבלתי חוקית".
בשיחה עמו היום אומר חבר הכנסת יוגב כי אכן הוא חלוק על האלוף מרדכי ולעמדתו זו מצטרפים גם מומחים. לטעמו של יוגב הבעיה המטרידה באמת היא שורשה של ההתנהלות הזו והיא התפיסה המדינית לפיה במקום תוקם מדינה פלסטינית, תפיסה המנוגדת לעמדות המוצהרות של ראש הממשלה ושר הביטחון המצהירים שוב ושוב ש'לא תהיה כאן מדינה פלסטינית', "ועם זאת אני מזהה יותר ויותר במנהל האזרחי ובתיאום הפעולות שהדירקטיבה שמנחה היא המדינה הפלסטינית, ולכן מקבצי בנייה באזור מעלה אדומים, דרום הר חברון וכו' אינם נאכפים".
ממשיך יוגב ומסביר כי על פי תפיסתו של היועץ המשפטי של המנהל האזרחי היא שאם יש לו מעל 1000 תיקים בתהליך משפטי כלשהו הוא מלבין אותם ומבצע סדרי עדיפויות, וכך ממשיך להיבנות ולהתקיים מסגד לצד כביש 1 היורד ממעלה אדומים וכך בית ספר בלתי חוקי ניצב בדרום הר חברון, וכך בעוד הרבה מקרים אחרים.
"הוא מחליט לעשות סדרי עדיפויות וכך את הקלים לא נאכוף ואת הקשים לא אוכפים ואז מלבינים אותם בדעה צלולה בייעוץ משפטי של המנהל האזרחי. זה דבר בלתי נסבל וחמור ביותר ואנחנו עוסקים בכך כבר שלוש שנים.
''משהו כבר מתחיל להשתפר בעניין וברור לי שהלחץ הזה צריך שיימשך, הגם שלכאורה בנתונים מספריים אוכפים מול הפלסטינים, אוכפים בעניינים פחות משמעותיים כמו אול פה, ברזל זווית שם או טרסה כזו או אחרת ולעומת זאת בשטחי A ו-B לא אוכפים לחלוטין כשהבנייה שם כל כך רבה עד שגם אם האכיפה שם רבה מספרית באחוזים הייתי אומר שהיא עד כדי 40 או שלושים וחמישה אחוזים מהאכיפה מול הבנייה היהודית".
עם זאת מוסיף ומציין חבר הכנסת יוגב כי הלחץ משפיע בכל זאת ומביא להפעלת יחידת האכיפה, כפי שמעידים ראשי מועצות המספרים כי כאשר היחידה נקרית היא עושה את עבודתה, אך עדיין קיים חוסר שליטה מוחלט כשנסללות תשתיות במימון אירופאי ואחר, כמו קטאר, אבו דאבי ואחרים, "אזי אין אכיפה בשטח. ואם מחרימים את הכלים, כשמתבקשים משחררים. אם היו מחרימים לצמיתות זה לא היה ממשיך. זה כלי משפטי שאני מתכוון לטפל גם בו כדי שלא תהיה הפקרות בשטח".
"הקרקעות הן המשאב החשוב ביותר. ארץ ישראל נקנית גם במאבקים משפטיים וזה חלק מתפקידה של הועדה, לדאוג לכך שקרקעות המדינה בשטחי סי לא יופקרו לטרור בנייה של הרש"פ במימון אירופאי ואחר אלא יהיו בשליטתה של ישראל".
כשנשאל אם ישראל אינה מוצאת את עצמה בכבלים מדיניים שאינם מאפשרים לה להתמודד עם פעולות אירופיות בלתי חוקיות אומר חבר הכנסת יוגב כי הבעיות המדיניות אכן מוכרות ומשום כך הוא תובע את הדברים בכתב ובעל פה מראש הממשלה המכהן כשר החוץ, מסגניתו וממנכ"ל המשרד. "הקרקע היא המשאב הגדול ביותר שיש וקרקעותיה של ישראל לא יימכרו בטרור בנייה לפלסטינים כאלה ואחרים וחובתנו לשמור עליהם.
''הייתי רוצה שנעבור מה'סור מרע' ל'עשה טוב' ונתיישב בהן, וגם זה יבוא, אבל ראשיתו של המאבק אינו מהיום. שותפים לו אנשי תנועת 'רגבים' שחושפת את הנתונים באופן מקצועי מאוד ואיתם גורמים נוספים כמו המועצות האזוריות".
חבר הכנסת יוגב מסכים לתחושה לפיה רק נתונים חד משמעיים וכאלה שאינם מותירים ברירה לרשויות האכיפה הישראליות מובילות בסופו של יום לאכיפה מול מבנים ומיזמים בלתי חוקיים במימון האיחוד האירופי, אך עם זאת הוא מוסיף שכיום יש כבר לפחות הבטחה עקרונית להתחיל ולטפל גם במבנים שכאלה.
לדברי יוגב מתשובות שקיבל מהגורמים הרלוונטיים הוברר שאכן לא נעשה דבר מול העבירות האירופיות, אך "במשרד הביטחון יש השתפרות מה, כמו הרס בתים שניסו לסגור על גדרות אחד מישובי דרום הר חברון. שם סוף סוף נאכף צו. בלמנו גם מתן היתר לבנייה ישוב לא חוקי על אדמות שקד. דרוש כאן שינוי אסטראטגי מדיני ולא לאפשר לטרור הבנייה להיות ללא שליטה בשטח".