הרב יוסף שרביט - דברים לזכרו

עם פטירתו של הרב יוסף שרביט בשבת האחרונה מביא ערוץ 7 דברים שכתב כאב שכול, לפני 40 שנה, אל המשפחות השכולות בעירו אשקלון.

הראל כהן , ט' בניסן תשע"ו

הרב יוסף שרביט - דברים לזכרו-ערוץ 7
מימין הרב יוסף שרביט
צילום: בחדרי חרדים

לפני 16 שנים זכיתי להסיע את הרב יוסף שרביט זצ"ל ברכבי מביתו באשקלון אל סעודת ההבראה בליל השביעי לפטירת הסבתא מרים ע"ה - סבתה של רעייתי יעל תי'.

הרב היה מיודד עם משפחת חמותי, משפחת למנצח.

זו היתה הפעם הראשונה בחיי שהתוודעתי למנהג יוצאי גלויות המזרח שבלילה האחרון של ימי השבעה עושים סעודה וצורת ניחום האבלים הרגילה משתנה.

ברכב, בדרך אל הסעודה שאלתי אותו, ילמדנו רבנו, ואם יגיעו אנשים לנחם ולא ימצאו המשפחה בבית מכיון שהיא בסעודת הבראה בבית-הכנסת, האם לא משונה הדבר?

הרב, שלמרות ששיכל את בנו מיכאל הי"ד במלחמת יום הכיפורים, ידע גם ידע חוש הומור מהו, הרגיש שאני קצת ציני והחליט להשיב לי כאיוולתי:

וכה השיב לי: "מה אתה חושב שאנחנו כמו האשכנזים שביארצייט שותים כוס קטנטנה של שנופס [לגימה מכוסית יין קטנטנה]? אצלנו מכבדים את זכר ההורים בסעודה"!.

בשובנו לביתו הכניסני במפתן ביתו ונתן לי 4 ספריו שכתב (שלושה כרכי שו"ת ארחות יושר וספר שהקדיש לזכר בנו) בצירוף הקדשה חמה והראה לי בפנים את התכתבויותיו עם הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. (הרב צבי יהודה מכבד אותו בתואר היוצא דופן: "שר התורה והיראה הטהורה".)

הנה דברים שמאפיינים את אישיותו של הרב שרביט שכיבד כל אדם באשר הוא.

בספרו "נר מיכאל" שכתב לעילוי נשמת בנו החייל הוא מביא דבר תורה יפה לפסח:

מדוע היה חשוב לבעל ההגדה של פסח לספר שרבי אליעזר ורבי עקיבא ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה היו מסובים בבני ברק? למה חשוב לציין המיקום?

מסביר הרב שרביט שתלמיד בפני רבו פטור ממצות הסבה בליל הסדר ואף איסור יש בדבר. ותמהו המפרשים מהיכן הרמב"ם ידע לומר שבכל זאת רשאי הרב לתת לתלמיד רשות להיסב בפניו.

מתרץ הרב שרביט שרבי עקיבא היה הרי תלמידו של רבי אליעזר. ומדוע נתן לו רבי אליעזר רשות להיסב?

כי בני ברק היה מקומו של רבי עקיבא וראוי לכבד אדם במקום שלו.

לכן בעל ההגדה ציין שהיו מסובים כולם בבני ברק.

לפני 40 שנה ויומיים, כתב מכתב למשפחות השכולות בעיר אשקלון, אשר שימש כרבה סך הכל 57 שנים עד היום, יום פטירתו. מטרת המכתב לחזק את משפחות השכול בפרוס עליהם חג הפסח כשייפקד מקום יקירם בליל הסדר:

ב"ה ז' ניסן תשל"ו

למשפחות השכולות שי'

אחים ואחיות!

מי יכול לתאר את רוב הצער  המלווה אותנו כל ימי חיינו ששיכלנו את בנינו היקרים הי"ד!

ומי יכול לשער את גודל הכאב שאנו חשים בכל עת וזמן שמעלים את זכרם הטהור ובפרט בליל התקדש חג הפסח כשעורכים את הסדר וחסרונם מורגש מאד:

אך זה גורלו של עם ישראל, תמיד נרדף על ידי אויביו.

בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם.

חכמים ז"ל אמרו - על הפסוק (יחזקאל טז, ו) ואעבור עלייך ואראך מתבוססת בדמייך, ואומר לך בדמייך חיי! ואומר לך בדמייך חיי!

בזכות דם פסח ודם מילה ובזכות דם ילדי ישראל שנשפך כמים על ידי פרעה ועבדיו נגאלו אבותינו ממצרים, דמים בדמים נגעו!

בדורנו אנו ג"כ זכינו לאתחלתא דגאולה בזכות בנינו שהקריבו את עצמם על מזבח המולדת, הגינו על עמם וארצם, ובאמירת שמע ישראל עלו בלהבות השמימה.

למרות הכל חובה עלינו להבליג על צערנו, לקבל את כל מה שנגזר עלינו באהבה וחיבה - לשאת את הסבל ולאפשר לבני המשפחה שי' לערוך את הסדר כהלכתו ולהרגיש קצת אווירת חג - והיה המחנה הנשאר לפליטה.

בהזדמנות זו הנני להודיע לכם כי לפי ההלכה אסור לנטוע עצים או שושנים ופרחים בבית הקברות!

לא טוב עושים אלו שמניחים עציצי פרחים על קברות הקדושים!

זה לא מוסיף שום כבוד ורק גורם לחילול קדושת המקום!

בבית הקברות הצבאי בהר הזיתים בירושלים שם קבור בני יקירי מיכאל הי"ד אין זכר לפרחים וכו' כלל.

קברות הגיבורים הקדושים הם הפרחים והשושנים המפארים ומעטרים את המקום, ובביקורינו שם, עלינו לגשת - יחד עם הצער והכאב - בחרדת קודש ולהגיד מה נורא המקום הזה!

עינינו תזלנה דמעות, ידינו תלטפנה הקברות של יקירינו הי"ד בהערכה והערצה. שערי דמעה לא ננעלו.

קול דמי אחינו ובנינו הצועק מן האדמה, ותפלת ההורים והקרובים מלב נשבר ונדכה ירקיעו שחקים.

בזכות זה ה' ירחם על שארית הפליטה וישמור את בנינו המשרתים בצה"ל ועומדים בגבולות.

יתן להם ה' עוז וגבורה להדוף את האויב.

כולנו נזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו.

בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל אמן.

בברכת חג פסח כשר ושמח

יוסף שרביט

אב שכול