בימים אלה יוצא היישוב עמונה לקמפיין הסברתי נרחב במאמץ כמעט אחרון למנוע את הרס היישוב, הרס שדורש בג"ץ לבצע עד סוף השנה הנוכחית.
במסגרת זו החל ועד הפעולה שהקים היישוב לרכז רשימת פעילים ומתנדבים מרחבי הארץ, שימנעו בכל דרך הסברתית ומעשית את הורדת הכורת הבג"צי על בתי היישוב.
ארבעים משפחות ויותר ממאתיים בני אדם מתגוררים כיום ביישוב, שהחל את דרכו כשכונת רווקים בפאתי היישוב עפרה. לאחר מכן חברו אל הרווקים גם משפחות, עד לימים אלה, 19 שנים לאחר מכן. "אף פעם לא הרגשנו שיש על היישוב איום של עקירה והרס", מספרת טלי יהב, אשת חינוך בכירה ואם לשבעה, תושבת היישוב מימיו הראשונים. "הייתה בעיה עם אישור כביש הגישה, עניין שסודר בתוואי דרך אחר, היו בג"צים מקומיים על חלקה כזו או אחרת, אבל אף פעם לא הייתה תחושת איום על כל היישוב. לא הייתה כאן אף פעם אדמה מעובדת, אף פעם לא גרו כאן ערבים", היא אומרת ומוסיפה: "מועצת בנימין תמכה בנו ודאגה לנו. יצחק שמיר המנוח הגיע ונטע כאן עץ. אריאל שרון בריאיון משותף עם אחת מתושבות היישוב אמר לה: 'למה אתם לא בונים כבר בעמונה?'. חוץ מהמקלות בגלגלים והמעבר מבג"ץ לבג"ץ, הרגשנו בטוחים".
"המדינה עשתה טעות – שתתמודד"
תחושת הביטחון הזאת הלכה והתחזקה גם לנוכח התנהלות הרשויות מול היישוב הצעיר. מספר עו"ד אביחי בוארון, גם הוא תושב היישוב: "המדינה יזמה את ההקמה של המקום. חברת החשמל הובילה לכאן קו מתח גבוה, משרד השיכון יצק יסודות לפיתוח, 'מקורות' מתחה קו מים לנקודה, חברת בזק הניחה תשתית עד לכאן. במנהל האזרחי הופקדה תב"ע לאזרוח עמונה. כל אלה לא דברים שקורים מתחת לרדאר. כל אלה אומרים שהמדינה רוצה להיות בעמונה, וארבעים משפחות אמרו שהן נענות לקריאה הזאת ובאות להתיישב, אבל פתאום המדינה אומרת שהיא שכחה לבדוק של מי האדמה. אז אם טעיתם, תתקנו".
"לא יכול להיות שהאזרח הקטן שוב ייאלץ לשלם בגדול. בגלל שמדובר במתנחלים אפשר לטפס עליהם ולהיכנס בהם? בגלל שמדובר בציבור דתי לאומי אפשר לא לספור אותנו? האידיאליסטים עשו את שלהם, אז עכשיו הם יכולים ללכת? המדינה עשתה טעות - שתתמודד. אנחנו בנים של הארץ הזאת ושל המדינה הזאת, ואנחנו לא מתכוונים להתפנות לשום מקום. בכל מקום בעולם אם אנשים גרים בבתים כל כך הרבה זמן, לא מפנים אותם אלא מסדירים את הבנייה", הוא אומר.
המדינה אכן ניסתה לבקש מבג"ץ דיון חוזר שבו תוכל לתת תשובות אחרות מאלה שניתנו בעבר, תשובות שיותירו את היישוב על תילו במענה לעתירות השמאל, אבל שופטי בג"ץ סירבו. לטענתם מדובר בפסק דין חלוט ועל פי עקרון סופיות הדיון אי אפשר לערער עד אין קץ. ארבעה ימים לפני סוף שנת 2016 יחול התאריך שעד אליו על המדינה, בניצוחה של ממשלת ימין, להרוס את היישוב כולו ולעקור את יושביו.
אל מול העקשנות הזאת של בג"ץ הועלו בפני תושבי היישוב הצעות להעתקה לאתר חלופי, אך סירובם נשמע עקשני לא פחות מזה של השופטים. במכתב ששיגרו לשר הביטחון כתבו התושבים: "אנחנו, תושבי עמונה מזה שנים רבות, לא מדברים על העתקה או הסדר או פינוי כזה או אחר בשום שלב, לא בעצמנו, לא על ידי צוות כלשהו מטעמנו ולא באמצעות מתווכים או צד שלישי. אנחנו מתנערים מכל ניסיון לארגן פינוי מרצון בשמנו, ואיננו עומדים מאחורי שום התחייבות שניתנה או שתינתן כביכול בשמנו".
ברוח זו הוסיפו במכתבם ליעלון: "בדעתנו לקיים מאבק עקרוני-ציבורי שכותרתו: אחרי 68 שנות עצמאות, לא מפנים יישוב בארץ ישראל. הפינוי הינו אקט שנוגד את הציונות, את רוח ההתיישבות והפרחת השממה כפי שהנחילו אותה ראשי הציונות, ונוגד את כל מה שחלוצי, ישראלי ויפה. הפינוי הזה נוגד את כל מה שאנו מאמינים בו. כיוון שכך, אין בכוונתנו להתפנות או להיעתק לאתר זה או אחר בשום שלב".
יהב מתארת תחושות מורכבות. להערכתה התושבים אינם לבד, וככל שהם מביאים לידיעת הציבור הרחב את איום החרבת היישוב, מתגבשים סביבם מעגלי תמיכה והזדהות נרחבים. "אנשים לא מודעים למה שקורה. יש כאלה שזוכרים את הרס הבתים וחושבים שעמונה כבר לא קיימת, אבל כשאנחנו מספרים להם על מה שקורה הם מתעוררים ותומכים".
"לא מדובר כאן באיזו גבעה שכוחה. מדובר ביישוב נורמטיבי לחלוטין שמתגוררים בו אזרחים שומרי חוק שרוצים לחיות את חייהם בשקט. ברור לנו גם שהנקודה הזאת לא תעבור בעתיד לידיים ערביות. מדובר בנקודה אסטרטגית מאוד, מעל עפרה ובסמוך להר בעל חצור", היא אומרת ומספרת על הצלקת שנותרה בלב היישוב, צלקת המבנים שנהרסו בעימות המפורסם. "נשארו כאן תשע חורבות וסביבם בתי היישוב. אף ערבי לא קיבל את השטח לידיו ואף ערבי לא באמת רוצה את הקרקע הזאת. מדובר בהרס לשם הרס".
עמונה – אבן בדומינו ההרס
יהב ובוארון, כמו שאר תושבי היישוב, מדגישים כי הרס בעמונה הוא רק אבן בדומינו ההרס שמתכננים ארגוני השמאל ביו"ש. בוארון מצטט את עו"ד מיכאל ספרד, בא כוחם של העותרים מהשמאל, שאמר: "אם יישוב של ארבעים משפחות יפונה, זו אבן משמעותית בחומה. אם היא תיפול יהיו עוד פינויים, לא של מאחזים אלא של יישובים שלמים וצריך להתכונן לזה". התושבים לא מזלזלים בהצהרות מהסוג הזה. הם יודעים שמעמדם המשפטי של עוד מאות מבנים ברחבי יהודה ושומרון, שכונות שלמות ביישובים ותיקים כמו בית אל ועפרה, לוט בערפל שינוצל היטב בידי ארגוני השמאל ביום שאחרי תקדים עמונה.
"אנחנו בהחלט מצפים משרי הליכוד והבית היהודי לעשות כל מה שאפשר ומה שאי אפשר כדי למנוע את ההרס הזה", אומר בוארון, "אם הם לא מסוגלים לעשות את זה אחרי שקיבלו מנדט מהעם לנהל את המדינה, אם הם לא מסוגלים לנהל מדיניות ימנית לאומית התיישבותית שתמנע נפילת יישוב בן עשרים שנה, נפילה שתגרור השלכות רחבות מאוד, אז שפשוט יפרקו את הממשלה למרות כל מה שיש בה, ושלא יספרו לציבור על מגבלות הכוח של הדרג הנבחר. אם הם יציבו אולטימטום - הסדרה או ממשלה - אין לי ספק שהיישוב יוסדר והממשלה לא תיפול. המערכת המשפטית דומה בעיניי לנהג בוס, שצריך שהבוס שלו יכוון אותו ויגיד לו לאיזה מקום הוא רוצה להגיע. אם הממשלה הזאת לא מנהלת סדר יום לאומי התיישבותי, היא מועלת באמון הציבור ששלח אותה ועליה להסיק מסקנות".