המטרה היא לנרמל את החיים ביהודה ושומרון. שרת המשפטים איילת שקד
המטרה היא לנרמל את החיים ביהודה ושומרון. שרת המשפטים איילת שקדצילום: הלל מאיר

משפט אחד של שרת המשפטים איילת שקד בכינוס הפורום המשפטי למען ישראל השבוע, עורר גל תגובות מכל קצות הקשת הפוליטית.

שקד חשפה כי היא פועלת להשוואת החקיקה בין המתרחש בתחומי הקו הירוק ליהודה ושומרון. "חוקיים בסיסיים לא חלים ביהודה ושומרון, ומטרתי היא שתוך שנה תהיה השוואת תנאים, באמצעות צו אלוף או בהשוואת חקיקה", הצהירה השרה.

גורמים במשרד המשפטים מבהירים שהמטרה היא ליצור מצב שבו כל חוק שעובר בכנסת, ייבחן באופן מיידי כיצד להחיל אותו גם ביהודה ושומרון באמצעות צו אלוף.

"אין פה חקיקה מיוחדת או סיפוח, אבל יש כוונה לנרמול החיים ביהודה ושומרון, תחת הצווים של האלוף", אומרים הגורמים ל'בשבע'.

במשרד מעריכים כי מדובר ביוזמה שתבשיל בתוך חודשים ספורים עד חצי שנה, וכי כל הגורמים השותפים מעוניינים בה. עם זאת מדגישים שלא מדובר בעניין של סיפוח שטחי יו"ש.

בן דהן: "אין קשר לסיפוח"

משרד המשפטים לא לבד. בעוד השרה שקד פועלת מן הצד המשפטי, עוסק בנושא גם סגן שר הביטחון, חבר הכנסת הרב אלי בן דהן, שהקים צוות מיוחד הפועל בעניין. השרה וסגן השר פועלים שניהם מכוח הסכמות שהושגו בהסכם הקואליציוני בנושא.

"המטרה היא לשפר את איכות חייהם של תושבי יו"ש, ולסייע להם ליהנות מהחקיקה הענפה הקיימת במדינת ישראל בתחומים רבים והיום איננה חלה עליהם", מסביר בן דהן בשיחה עם 'בשבע'. לדבריו, "תושבי יו"ש אינם אזרחים סוג ב'. כשם שאנו דורשים מהם תשלומי מיסים ככל אזרח במדינת ישראל הקטנה ושירות מילואים, אנחנו מחויבים לאפשר להם לקבל את מלוא זכויותיהם כפי שמעוגנות בחוקי מדינת ישראל".

מה הפעילות שנעשית כעת בנוגע להסדרת החקיקה?

"בדקנו את הצרכים ומה הם החוקים הנצרכים. פניתי לכל הרשויות המקומיות, למשרדי הממשלה וחברות ממשלתיות כדי שיעבירו אליי את הדברים הנדרשים לשם השוואת חקיקה. לאחר מכן, נשכר לבקשתי יועץ ייעודי לנושא קידום השוואת החקיקה בין ישראל הקטנה ויו"ש, ובשלב זה אני ממפה יחד עם היועץ המיוחד והלשכה המשפטית במשרד הביטחון את כל הפניות שהתקבלו - ואנו מתעדפים את החקיקה לפי רמת הדחיפות והנחיצות שלה", מסביר הרב בן דהן.

אתה זוכה לשיתוף פעולה מכל הרשויות?

"באופן עקרוני המערכת משתפת פעולה. באופן טבעי רובדי החקיקה ביו"ש הם רבים, יש צורך להתחשב ולבחון כל חקיקה לעומת החוק העות'מאני, החוק הבריטי, החוק הירדני, החוק הישראלי וחקיקה בינלאומית. לכן התהליך אורך זמן. עם זאת, אני פועל כדי לזרז את התהליך עד כמה שאפשר".

קידום השוואת החקיקה יוביל גם לסיפוח בעתיד?

"אין לזה קשר לסיפוח, החקיקה היא פרסונלית ולא טריטוריאלית. עם זאת, אין זה סוד שאני וכמובן מפלגת הבית היהודי דוגלים בהחלת החוק הישראלי באופן מלא על יו"ש. אנחנו מבינים את המגבלות שבהן נתונה המדינה ואנו פועלים במסגרתן".

מהלך בהסכמה

בחוות דעת שכתב הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, דני עפרוני, התברר שגם הוא תמך במהלך הזה מול היועמ"ש הקודם, יהודה וינשטיין. עפרוני גם התלונן אז על כך שהחלת החוק הישראלי על יו"ש תמיד מתעכבת, שכן משרדי הממשלה אינם מסייעים ומפילים את כל האחריות על הפרקליטות הצבאית, שאינה בנויה למשימה כזו.

גם בליכוד תומכים באופן ברור ביוזמה שמקדמים שקד ובן דהן, ונראה שאין התנגדות ממשית בקואליציה למהלך הזה.

כזכור, בכנסת הקודמת אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את "חוק הנורמות" שהעלו השר יריב לוין והח"כית דאז אורית סטרוק, ולפיו כל חוק שיאושר בכנסת יוחל על שטחי יו"ש בתוך חודשיים במסגרת צו אלוף באופן אוטומטי.

אחת השאלות המרכזיות שעולות מכל המהלך היא עד כמה תושבי יהודה ושומרון ירגישו את התוצאות בשטח. יגאל דילמוני, סמנכ"ל מועצת יש"ע, מבהיר כי "לא יהיה שינוי דרמטי. יהיה שינוי בדברים מסוימים. הדברים החשובים והמשמעותיים בחיי היומיום לא ישתנו. המשמעות היא יותר הצהרתית – שאנחנו אזרחים שווי זכויות ושווי חובות במדינת ישראל, ולא אזרחים מופלים בגלל שאנחנו גרים באזור יהודה ושומרון. לא נצטרך לנהל מאבק בנושא הזה".

דילמוני מסכם בהבהרה כי "אין לזה משמעות מדינית של סיפוח, וחבל שאין לזה את המשמעות הזאת".