בבוקר חג העצמאות תקיים ישיבת ההסדר 'הר ברכה' את אירוע 'בוקר של תורה' מתוך מגמה להעצים את חשיבות היום בעיסוק בתורה ובעניינו של יום.
לקראת האירוע שוחחנו עם ראש הישיבה, הרב אליעזר מלמד, המספר על הצפוי במהלך היום וגם משיב על כמה מהשאלות העולות סביב אופן ציונו של חג העצמאות בחברה הישראלית.
הנושאים המרכזיים שבהם יעסקו השיעורים ב'בוקר של תורה' יהיו ענייני מצוות התלויות בארץ, תרומות ומעשרות, בירור גבולות הארץ ומעמדו של הכיבוש על ידי צה"ל לקדושת הארץ. במהלך ההתכנסות יימסרו שיעוריהם של הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא מכללת אורות ישראל, הרב שלמה רוזנפלד, ראש ישיבת ההסדר שדמות נריה, הרב אהוד אחיטוב ממכון התורה והארץ, רבני הישיבה וכמובן הרב אליעזר מלמד עצמו. האירוע כולו יועבר בשידור חי בערוץ 7.
הרב מלמד מסביר ומציין כי הסוגיות ההלכתיות הנוגעות לארץ ישראל, כדוגמת סוגיית תרומות ומעשרות, נוגעות באופן ישיר לשאלת מעמדה ההלכתי תורני של מדינת ישראל ולמעמדם ההלכתי של כיבושי צה"ל. בהקשר זה מזכיר הרב מלמד את שיעורו הצפוי של הרב אחיטוב שיעסוק בסוגיה זו של משמעות כיבושי צה"ל לעניין חיוב המצוות, וכן את שיעורו שלו שיעסוק בסדר השתלשלות החיוב, "כאשר במסקנת השיעור", מגלה הרב מלמד, "אסביר שבשעה שקמה מדינת ישראל בכל מקום שישראל ריבונית יש חיוב כבמדרגת כיבוש עולי בבל, ולפי חלק מהראשונים זה מחייב דאורייתא, לפי רוב הפוסקים מדובר בחיוב דרבנן".
בעקבות דבריו אלה נשאל הרב מלמד מהי למעשה ריבונות והאם ניתן להגדיר כריבונות את המציאות המעט מגומגמת שבה מדינת ישראל הריבונית נמנעת מלהחיל את החוק הישראלי על יהודה ושומרון. הרב מלמד משיב ואומר כי לגבי יהודה ושומרון אין ספקות שכן "יהודה ושומרון נחשב המקום הבטוח ביותר מבחינת גבולות הארץ". זאת מאחר ואזורים אלה נכללים בתוככי הגבולות המצומצמים של כיבושי עולי בבל י "כך שכל חיוב שיש לגבי מצוות התלויות בארץ חל קודם כל על יהודה ושומרון. הריבונות מועילה גם למקומות אחרים שנחשבים בגבולות עולי מצרים כמו צפונה מעכו ודרומה מבאר שבע, ויש אומרים מקריית גת. לגבי יהודה ושומרון בכל מקרה חל החיוב".
מוסיף על כך הרב מלמד ואומר כי מעבר לכל אלה, "הריבונות היא יותר עניין של שלטון מאשר עניין של חקיקה". את דבריו הוא מבהיר על בסיס התקנה המחייבת את הרואה ערי ישראל בחורבנן לקרוע והשאלה כיצד לנהוג כאשר רואים עיר שרובה יהודים אך השלטון שלה הוא שלטון גויים או להיפך. ההכרעה היא שהולכים על פי השלטון ולא על פי רוב התושבים, כלומר שגם אם רוב תושביה של העיר גויים העיר לא תיחשב לעיר בחורבנה אם השלטון בה יהודי. זו הסיבה שעל ירושלים היו קורעים עד להקמת מדינת ישראל, על אף שמרבית תושביה יהודים מזה כמאה וחמישים שנה. "עצם השלטון של מדינת ישראל על יהודה ושומרון הוא הקובע", מסכם הרב מלמד.
עוד נשאל הרב מלמד אם דיונים מסוג זה נכון שיתקיימו לא רק בתוככי בית המדרש של הציונות הדתית, אלא גם מול היהדות החרדית, החלוקה כידוע עם הציונות הדתית בענייני מדינה וארץ ישראל. הרב מלמד מפתיע וקובע כי "על הנושאים שאנחנו מדברים בהם אין הרבה ויכוחים". עם זאת הוא מציין כי יש ויכוח אחד סביב השאלה אם הקמת מדינת ישראל מחילה את הגדרת כיבוש עולי בבל גם על אזורים הנכללים בגבולות עולי מצרים, כלומר החלת החיוב ההלכתי במלוא תוקפו על אזורים אלה. "בזה יש גם בתוך החרדים וגם בתוך הציונות הדתית, כך שלא מדובר בויכוח בין חרדים לציונים".
"דבר שני שצריך לדעת אותו הוא שאין הרבה רבנים חרדים שעוסקים בסוגיות הללו, ואלו שכן עוסקים בכך שומרים על קשר עם רבנים מהציונות הדתית כי הם נמצאים בפועל בקשר עם החקלאים שהם בני הציונות הדתית".
ובחזרה לאירוע הצפוי בבוקר חג העצמאות בישיבתו, ישיבת הר ברכה, נשאל הרב מלמד אודות הקהל הצפוי להגיע לאירוע, והוא מספר כי על פי ניסיון העבר קהל השומעים מגוון ורחב וכמחציתו הוא מתושבי הישוב ותלמידי הישיבה, אך אליהם חוברים הוריהם של תושבים ותלמידים ואורחים רבים המגיעים מכל רחבי הארץ. כל זאת לבד כמובן מהצופים באירוע דרך אתר ערוץ 7.
לקראת סוף הדברים נשאל הרב מלמד אודות יחסו לאופן בו מציינים אזרחי ישראל כולם את חג העצמאות. זאת על רקע התבטאות הנשמעת לא פעם ולפיה גם להתכנסות סביב המנגל והשיפודים יש ערך בהיותה מפגן של אחדות הכולל את כל רבדי העם, גם אם מדובר במפגן המבוסס על הרובד הנראה כנמוך ביותר.
הרב מלמד מסכים לגישה זו ומזכיר כי גם בממד ההלכתי קיים ביטוי בסעודה להודאה על ישועה שנעשתה לישראל, וביום זה נעשתה לישראל ישועה מאוד גדולה, כלשונו, "זה הדבר הבסיסי".
לזאת מוסיף הרב ואומר כי "ניתן לומר שיש ארבע מדרגות ביום העצמאות – המדרגה הפשוטה שגם היא מבטאת הודאה ושמחה, ללכת למקום כלשהו ולעשות סעודה, בבית או בפארק, מעליה, לא סותר את הסעודה, לראות מקומות שבהם באים לידי ביטוי הישגיה של המדינה כמו מפעלים וכיוצא באלה, מדרגה גבוהה יותר היא ללכת ולראות את ההתיישבות ביהודה ושומרון שניתן לומר שהיא האתגר הגדול היום של ישוב הארץ והמשך עניינה של מדינת ישראל, והמדרגה הרביעית היא לעסוק בדברי תורה בענייני היום. זאת כמובן בנוסף לסעודת ההודיה. כך שמי שגם מגיע ליהודה ושומרון וגם לומד תורה וגם שמח בסעודת הודיה יוצא ידי חובת כולם".