דייני בית הדין הרבני האזורי בירושלים, הרב יצחק אלמליח, הרב יוסף גולדברג והרב יעקב חיים סלומון חשפו לאחרונה פרשה במסגרתה בני זוג שהיו רשומים ברבנות כ"מעוכבי נישואין", הצליחו בכל זאת להינשא.
נישואיהם של בני הזוג בוצעו באמצעות בד"צ העדה החרדית, ואף נופקה להם "תעודת נישואין" ממלכתית.
הדיינים שחשפו את הפרשה הגיבו לכך בחריפות. בית הדין דרש ממנהל המחלקה לרבנות ונישואין במשרד לשירותי דת "לקיים בדיקה מעמיקה ולברר כיצד אירעה תקלה חמורה כזו של נישואי האישה והנטען אף על פי שנרשמה זה מכבר כמעוכבת נישואין". בית הדין הורה להנהלת משרד הדתות לבצע את הבירור ביסודיות ולדווח לבית הדין על הממצאים והמסקנות בתוך 21 יום.
הפרשה החלה לאחר שתוך כדי הדיון בתביעת גירושין שנדונה לפני כשנה, פנה הבעל לבית הדין הרבני וביקש כי בית הדין יאסור על אשתו להינשא בעתיד לאדם אחר. הבעל אף המציא לבית הדין נימוקים וראיות כבדי משקל שעל פיהם, לדעתו, אסורה אשתו להינשא לאחר גירושיה לאותו אדם.
בית הדין האזורי קיבל חלקית את הדרישה ופסק בהחלטתו, "עד להכרעה סופית בתיק מחליט בית הדין לעכב באופן זמני את נישואי האישה והנטען". משנודע לאיש לאחר הגירושין כי גרושתו מתכוונת להינשא לאותו אדם, שב הגרוש וביקש לעכב את הנישואין.
לקראת הבירור בפני בית הדין כמתחייב מההחלטה הודיע במפתיע בא כוח האישה כי הגרושה והאדם הנוסף כבר נישאו זה לזו, וכאסמכתא צורפה תעודת נישואין רשמית ובה צוין כי הנישואין נערכו בעדה החרדית.
בנוסף טען בא-כוח האישה כי בגט וב"מעשה בית דין" שניתן לצדדים לאחר הגט נכתב כי היא מותרת לכל אדם ושמו של אותו אדם לא הוזכר.
בפסק דינם דחו הדיינים טענה זו והבהירו כי הביטוי "מותרת לכל אדם" איננו כולל נישואין הנובעים מעריות או ממעוכבי נישואין למיניהם. כמו כן, הדגיש בית הדין כי אם נתגלו ראיות חדשות רשאי בית הדין לאסור נישואין גם אם השם לא הופיע ב"מעשה בית דין" המקורי.
לאחר שיתקבלו ממצאי הבדיקה מן המשרד לשירותי דת – כיצד בוצעו הנישואין האסורים בעדה החרדית – יחליט בית הדין על המשך צעדיו בפרשה.
יצוין כי רישום נישואין באמצעות העדה החרדית היה נהוג כבר בעת שלטון המנדט בארץ ישראל. לאחר הקמת המדינה קיבלה העדה החרדית אישור להמשיך ברישום נישואין לפי הכללים של הרבנות הראשית לישראל. בהתאם לכך היא אף מנפיקה לבני הזוג תעודות נישואין הנושאות את סמל מדינת ישראל.