בתמונה - בני הזוג ריבלין והרב בני לאו
בתמונה - בני הזוג ריבלין והרב בני לאוצילום: מארק ניימן/ לע"מ

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, ורעייתו נחמה אירחו הערב (שני) את המפגש השביעי של חוג התנ"ך במיזם 929, המציע קריאה קבועה בתנ"ך מזווית חברתית-ישראלית.

המפגש עסק בנושא "שאלו שלום ירושלים" ובנבואות הנחמה של הנביא ישעיהו. במהלך המפגש נשאו דברים נשיא המדינה, הרב בני לאו, המשורר ארז ביטון, הסופרת אמונה אלון, וד"ר הלל מאלי.

"ישעיהו עצמו, הוא נסיך הצועד בירושלים, בירת יהודה, מנבא על ישראל ויהודה", פתח הנשיא את דבריו בהדגישו את חשיבות נבואת הנשיא ישעיה, "ישעיהו מוחה כנגד העוולות החברתיות המצויות, ולצד זה הוא מעצב חזון אחר, חזון אחרית הימים. מציאות בה ישתנו החיים לבלי הכר, זאב יגור עם כבש, נמר עם גדי ירבץ, אוטופיה עולמית- 'לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי'".

לאחר מכן ציין ריבלין את הנחמה החשובה שהביא ישעיהו בנבואתו, נחמה הקשורה בעם ישראל עד היום, אשר לוותה את עם ישראל במשך אלפיים שנות הנדודים.

"'עַל הַר-גָּבֹהַּ עֲלִי-לָךְ, מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן, הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ, מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלִָם; הָרִימִי, אַל-תִּירָאִי, אִמְרִי לְעָרֵי יְהוּדָה, הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם. הִנֵּה אֲדֹנָי אלוהים בְּחָזָק יָבוֹא, וּזְרֹעוֹ מֹשְׁלָה לוֹ; הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ, וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו.כְּרֹעֶה, עֶדְרוֹ יִרְעֶה, בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים, וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא; עָלוֹת, יְנַהֵל'",ציטט הנשיא מתוך הנבואה והקשה "מדוע צריך לפנות למבשרת ציון ולומר לה הרימי בכוח קולך?

''התשובה שאני מוצא, היא הפחד- הפחד במימושה של הגאולה. הפחד שיש בלקיחת הגורל אל הידיים, בחזרה אל המקום בקבלת האחריות. העמדה הציונית אינה מובנית מאליה".

ריבלין המשיך את דבריו, "עוד מאז פרשת האזינו, הריבונות היוותה אתגר לעם ישראל. לכן, אומר ישעיהו למבשרת ציון, דמות אלגורית נשית, המבשרת על הגאולה- אל תחששי לבשר על השיבה אל ירושלים, על השיבה שלנו אל ערש הקיום שלנו, על אף החשש- קראי בקול.

''ישעיהו אכן התנבא על תקופתו ועל זמנו. אך עם הדורות והשנים נבואותיו הולכות ומשתבחות ומקבלות משמעות מלאת חיים אל מול עינינו המשתאות הרואות בשיבת ציון וקיבוץ הגלויות".

בית הנשיא, הערב
בית הנשיא, הערבצילום: מארק ניימן/ לע"מ

בסוף דבריו סיכם הנשיא ואמר "חיי היום-יום במדינת ישראל עם כל מורכבותם, החיים בהם אנחנו חיים במערכת ביטחונית, כלכלית וחברתית מורכבת כל כך, יכולים לזרוע פחד ואף ייאוש בלב. אתגר הריבונות והממלכתיות, נראה לעיתים קשה מנשוא. קשה עוד יותר הוא אתגר הפילוג, המחלוקת, הריב והמדון המכלים כל חלקה טובה.

''אולם עלינו תמיד לזכור- העדר הזה, הוא העדר שלנו. הצאן הזה שייך לנו, המדינה הזו היא יגיע כפינו. אל לנו לפחד מהקוממיות והחרות. בוא ננהיג את האומה כאותו רועה רחום שאת עדרו שלו הוא רועה, 'בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים, וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא; עָלוֹת, יְנַהֵל'".