הסוף לסלולר המוזל?

על פי חוות דעת של משרד התקשורת שפורסמה בעקבות המשבר בגולן טלקום, מחירי הסלולר כיום נמוכים מדי

תגיות: בשבע 695
שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , י"ח באייר תשע"ו

הסוף לסלולר המוזל?    -ערוץ 7
המחסור במפעילים וירטואליים יעלה לנו כנראה ביוקר
צילום המחשה: ליאור מזרחי, פלאש 90

התרגלתם למחירי הסלולר הנמוכים מאוד? ייתכן שהחגיגה הזאת נמצאת קרוב לקו הסיום שלה.

משרד התקשורת פרסם לאחרונה את נימוקי החלטתו לאסור על מיזוג חברות הסלולר 'סלקום' ו'גולן טלקום'. נזכיר כי הבקשה למיזוג, שהוגשה על ידי החברות, נדחתה כבר על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים, וכעת גם משרד התקשורת הצטרף להתנגדות. המשרד צירף להחלטה ולנימוקיה עבודת מחקר שערכו שניים מבכיריו, סמנכ"ל הכלכלה הרן לבאות ומנהל תחום רגולציה, טל אלימלך. בנוסף לכך צורפה להחלטה חוות דעת חיצונית של פרופ' אייל וינטר מהאוניברסיטה העברית.

חוות הדעת של בכירי המשרד מעניינת מאוד, משום שהיא בוחנת את שוק הסלולר לאורך תקופה לא קצרה, החל מהתקופה של ערב מכרזי הדור השלישי, כאשר השוק היה רדום והמחירים יקרים, ועד למצב הנוכחי. מטבע הדברים, חוות הדעת עוסקת בעיקר בשאלת התחרות בענף הסלולר. עולה ממנה כי למרות הצעד המשמעותי שנעשה במכרז הדור השלישי, התחרות בישראל עדיין אינה גדולה והשוק ריכוזי מאוד. הסיבה לכך היא מיעוטם של "מפעילים וירטואליים", כאלו שרוכשים זמן אוויר בסיטונות מהמפעילות האמיתיות ומוכרים שירותים סלולריים ללקוחות הקצה. בעוד שבישראל יש שלושה מפעילים וירטואליים, עם נתח שוק מזערי, בבריטניה למשל, יש 58 מפעילים וירטואליים שחולשים יחדיו על 20 אחוזים משוק הסלולר.

השאלה שיותר מעניינת אותנו כצרכנים היא כמובן מה הולך לקרות עם המחירים. חוות הדעת מעריכה שגם אם 'גולן טלקום' תקרוס, וגם אם היא תישאר בחיים, מחירי הסלולר צפויים לעלות. הסיבה לכך היא שלדעת מחברי חוות הדעת המחיר כיום נמצא מתחת לנקודת שיווי המשקל. השוק נמצא בחוסר איזון שנובע מסיבות שונות, ויחד עם החזרה לאיזון המחירים יעלו. עם זאת, מה שכבר לא ישתנה ככל הנראה הוא פישוט מערכת המחירים, מה שיגרום לכך שלא נחזור לשיטת מאות התוכניות והמחירים הגבוהים של ערב מכרזי הדור השלישי.

שוטף פלוס אינסוף

אני מעריך, במידה רבה של ביטחון, שכל קוראי הטור הזה מכירים ונתקלו בחייהם בתופעת ה"שוטף פלוס". מדובר במצב שבו התמורה לסחורה או לשירות ניתנים כחלוף זמן לא קצר ממועד האספקה. משמעותה האמיתית של דחיית התשלום היא בעצם הלוואה. ספק הסחורה או השירות מעניק בעצם הלוואה בגובה התשלום למקבל הסחורה או השירות, שלמעשה מקבל כבונוס לסחורה או השירות גם הלוואה קטנה. אולם התופעה הזאת יוצרת כמובן קושי גדול לספקי הסחורות והשירותים. הספק הרי לא יכול לדחות את התשלום לעובדים שלו, אשר מספקים את השירות, והוא נאלץ למעשה ללוות כסף כדי לשלם להם.

כאן נוצר מצב אבסורדי. לא פעם, מי שמסוגל להכתיב תנאי תשלום נדחים, בשיטת "שוטף פלוס", הם עסקים גדולים ויציבים או משרדי ממשלה. מצד שני, העסקים גדולים הללו, ובוודאי ממשלת ישראל, נהנים מיכולת לקבל אשראי זול מאוד. ואילו דווקא העסק הקטן, שנותן להם את האשראי על ידי עסקת "שוטף פלוס", נאלץ לקחת בעצמו אשראי, כלומר הלוואה, בריבית גבוהה יותר. מדו"חות הבנקים אפשר ללמוד עד כמה המצב שנוצר הוא אבסורדי. בשנת 2014 נדרשו עסקים קטנים לשלם ריבית של 6.09 אחוזים על הלוואת שקיבלו, לעומת ריבית של 3.04 אחוזים שנגבתה מעסקים גדולים.

פרט לפגיעה דווקא בעסקים קטנים יותר, מאפיין נוסף של שיטת "שוטף פלוס" היא היותה מידבקת. ציירו בדמיונכם את איציק, בעל מפעל לרהיטים שקיבל הזמנה גדולה מחברה גדולה או ממשרד ממשלתי. מלבד שכר העובדים ושכירות המבנה, איציק גם רוכש הרבה מאוד חומרי גלם. כאשר מזמין רהיטים שעשה הזמנה גדולה דוחה את התשלום תמורת הרהיטים שסופקו לו, איציק נאלץ לדחות את התשלומים לספקים שהוא רוכש מהם את חומרי הגלם. לעובדים הוא חייב אמנם לשלם בזמן וגם השכירות תשולם במועדה, אבל הספקים שלו יסבלו. אצל הספקים שלו מתרחשת כמובן בדיוק אותה תופעה, וכך המחלה הקטנה הופכת מהר מאוד למגיפה.

כדי לתקן את המצב הביאו השבוע משרד האוצר ומשרד הכלכלה לוועדת הכלכלה של הכנסת את "חוק מוסר התשלומים". החוק קובע כי משרדי ממשלה ישלמו שוטף+30 ובעסקאות בנייה ותשתיות שוטף+70. רשויות מקומיות ישלמו שוטף+45 ובעסקאות בנייה ותשתיות שוטף+90. אולם, בעסקאות שמתוקצבות באופן ייעודי על ידי מקור חיצוני (לדוגמה הממשלה), תוכל הרשות לדחות את התשלום עד לקבלת התקציב מאת המקור החיצוני.

גופים כמו תאגידים סטטוטוריים, חברות ממשלתיות, גופים מתוקצבים כמו מוסדות להשכלה גבוהה וקופות חולים, ישלמו שוטף+45, אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות או אם המועד האחר לתשלום אינו בלתי הוגן באופן חריג.

במגזר העסקי, בעסקאות בין עסקים שונים, תהיה חובה לשלם שוטף+45, אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות או אם המועד האחר לתשלום אינו בלתי הוגן באופן חריג.

ועדת הכלכלה קיימה דיון ראשון בחוק, ובו השתתפו גם נציגי פורום חותם שהגישו לוועדה נייר עמדה. בפורום מברכים על ההצעה, אשר תואמת ברוחה את איסור הלנת שכר המופיע כבר בתורה במפורש. עם זאת, נייר העמדה כולל שתי המלצות עיקריות בנוגע לנוסח החוק. ראשית מציעים בפורום לבטל את הסעיף המאפשר לצדדים לעסקה להסכים על מועד תשלום מאוחר יותר "בשל אופייה המיוחד של ההתקשרות". לטענתם, הניסוח הזה ניתן לפרשנויות שונות ויכול להכשיל את כוונת החוק. יש לחזק את הזמנים המובאים בחוק ולא לאפשר לחרוג מהם. עם זאת, בפורום מקבלים את המשך הסעיף המאפשר דחייה אם מועד התשלום "אינו מועד בלתי הוגן באופן חריג למזמין העבודה". בפורום מציעים גם להגביל את החריג לחוק הקובע כי הוא לא יחול במקרה שבו העסקה לא הושלמה על כל פרטיה. בפורום מציעים להבחין בין פרטים מהותיים שאי השלמתם מצדיקה חריגה בזמני התשלום לפרטים לא מהותיים שאינם מצדיקים חריגה כזו.