כשהשר משה יעלון נכנס לראשונה לרשימת הליכוד בכנסת, תלו בו בימין ובעיקר בהתיישבות ביהודה ושומרון תקוות רבות.
הוא הפך לאחד האנשים הקרובים ביותר לראש הממשלה בנימין נתניהו ומיצב את עצמו כשר ביטחון לצדו.
אבל משהו, כנראה גדול יותר מסתם חתול שחור, עבר בין השניים בפרט ובין יעלון והימין בכלל.
"לא תכנן ללכת לפוליטיקה"
בניסיון להתחקות אחרי התהליך, אנחנו חוזרים אחורה, לתחילת הקריירה הפוליטית שלו. "יעלון הוא בסופו של דבר קצין צבא הרבה יותר מאשר פוליטיקאי. במובן הזה הוא יותר דומה לרבין, שאהב מאוד את הצבא ומשרד הביטחון והרבה פחות את הפוליטיקה, הכנסת והממשלה", מסביר לנו הפרשן הצבאי אבי בניהו, מי שהיה יועץ לשרי ביטחון וראשי ממשלה וגם כיהן כדובר צה"ל.
"ההליכה שלו לחיים הפוליטיים, לא בטוח שהייתה בכלל מתוכננת. היא נבעה לדעתי מהעובדה שקדימה, באמצעות אריק שרון, פורום החווה ושאול מופז, קיצרו לו את הכהונה לקראת ההתנתקות כי הוא הביע כרמטכ"ל התנגדות למהלך ואמר שהוא ייתן רוח גבית לטרור. שרון לא אהב את זה ופשוט החליף אותו בצורה גסה. גם אז הוא הושפל כפי שהיה עכשיו", ממשיך בניהו לספר.
לדבריו, "עוד לא היה חוק הצינון אז, ואחרי זמן קצר מאוד הוא החליט שפניו לחיים הפוליטיים והלך לגשש במפלגת העבודה. בגישושים האלה הוא מצא את אהוד ברק מולו. ברק היה יושב ראש המפלגה ונתן לו כתף קרה מסיבה פשוטה שרמטכ"ל לא אוהב עוד רמטכ"ל לידו".
ומהעבודה הוא הגיע לליכוד.
"בסוף בוגי אכן הלך לליכוד, וגם שם לא חיכו לו בזרועות פתוחות. שם כבר עברו כמה חוויות עם שאול מופז ואיציק מרדכי, ומי שפתח לו את השערים וקיבל אותו זה דווקא המתנחלים והימין. הוא נבחר במקום ה‑14, שזה לא מקום של רמטכ"לים. היתר כבר היסטוריה".
לדעתך הוא עבר תהליך כלשהו שהוביל למשבר הנוכחי?
"במשרד הביטחון הוא לא עבר תהליכים. הוא עשה שגיאה בכך שטען כל הזמן שלא ירוץ מול נתניהו ולא הקים מחנה פוליטי. הוא נתן לנתניהו תחושה שכל מה שלא יעשה לו - הוא לצדו. הוא היה לויאלי במאת האחוזים כל הזמן. גם ב'צוק איתן כשדעתו לא הייתה נוחה, גם באירועים אחרים שבנט וליברמן תקפו את ביבי, גם בנושא האיראני – הוא תמיד היה לצדו".
אז מה מוביל שר ביטחון להניח את המפתחות על השולחן?
"זה מתחיל מכך שנתניהו חימם את האווירה ביניהם ביום שהוא צלצל להורים של החייל אלאור אזריה. בוגי לא הבין למה ראש הממשלה מרים טלפונים שהוא צריך להרים. הוא לא היה יכול לשאת את המהלך של ביבי שנעשה משיקולים פוליטיים, אבל הוא הבליג.
"אחרי זה באה הביקורת על סגן הרמטכ"ל יאיר גולן. הוא ראה איך ראש הממשלה עושה סיבוב פוליטי תקשורתי על גולן, שלא יכול היה לענות לו. אחרי זה הוא ראה שמירי רגב משתלחת בו בעניין גולן – וראש הממשלה לא מעיר לה. אז הוא הבין שראש הממשלה לא שלם איתו בנושא שמירת הערכים והמוסר של צה"ל, אלא מתעסק בשיקולים פוליטיים בצבא.
"גם בנושא הביטחון בוגי מאלה שסבורים שאין פתרונות זבנג וגמרנו. הוא נגד האמירות שאף אחד לא יכול לעמוד מאחוריהן. הוא לא אהב את הפופוליזם של כל מיני שרים והחליט שכך הוא לא יכול להמשיך".
מה לדעתך הביא לקצר בין יעלון לציבור המתנחלים שבעצם הביא אותו לכנסת?
"לדעתי, תושבי יהודה ושומרון חייבים תודה גדולה מאוד לבוגי יעלון. הרבה מעבר למה שהם חושבים. הם קיבלו ממנו הרבה מאוד והם עשו טעות שנפרעו ממנו בעניין הזה. מדובר במאבק בין שתי תפיסות – האחת אומרת שמי שיוצא לבצע פיגוע צריך בסוף למות. השנייה טוענת שאם המחבלים נכנעו ונתפסו לא צריך להרוג אותם - אלא להעמיד למשפט. הוא לא בצד של המתנחלים בדבר הזה. הוא תומך בכך שצה"ל צריך לשמור על שלטון החוק וחיילים צריכים לפעול אך ורק על סמך הוראות הפתיחה באש, ובלי להתחשב בשום לחץ מימין ומשמאל".
"בוגי ידע שהוא משקר"
אבל בציבור המתיישבים חושבים מעט אחרת מנתניהו. "אני מכבד את יעלון", אומר לנו יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון. "היו גם חילוקי דעות בינינו, אבל המהלך עם ליברמן לא היה כדי להדיח את בוגי, אלא כדי להציל את מדינת ישראל מממשלה עם הרצוג והשמאל הקיצוני. ההתבטאויות האחרונות שלו בתקשורת מאוד מצערות, והן מעידות דברים לא פשוטים על מי שאומר אותן".
לדעת דגן, השינוי שחל ביעלון הוא עניין פוליטי בלבד. "היה ברור שיש כאן תהליך פוליטי. לדעתי הוא היה מוקף באנשים שחלקם הם אנשי שמאל וחלקם סתם יועצים גרועים, שלקחו אותו לכיוונים שהרחיקו אותו מהציבור ומראש הממשלה ופגעו בו פוליטית בצורה משמעותית".
אחד השרים המזוהים ביותר עם הימין, זאב אלקין, לא הסתיר את ויכוחיו עם שר הביטחון לשעבר. לא מעט אנשים טענו כי אלקין אומר בקול את מה שמרבית חברי הכנסת בליכוד חושבים בשקט.
"אני לקחתי די קשה את כל מה שקרה פה עם השר יעלון", אומר אלקין ל'בשבע', "פעם היינו מאוד קרובים והוא אפילו הציע לי בקדנציה הקודמת לשמש כסגנו במשרד הביטחון, אבל אז התמניתי כיו"ר ועדת החוץ והביטחון. לאחר מכן היחסים היו מאוד מורכבים כי אני הייתי ראש ועדה מאוד עצמאי. לא תמיד ראינו השר יעלון ואני עין בעין. גם בנושא ההתיישבות היו בינינו לא מעט ויכוחים בשנתיים האחרונות. לא אשקר שהיינו ביחסים טובים, אבל הערכתי אותו מאוד גם כשהיו לנו חילוקי דעות".
הליך הפרישה נתפס בעיניך כצעד שאולי פחות נעים למפלגה – אבל נכון ליעלון?
"אני מצר על העובדה שהוא לקח את הכול לכיוון מאוד אישי, כי לא היה פה שום דבר אישי והמטרה לא הייתה להדיח אותו. הטענות האלה מגוחכות. המטרה הייתה לייצב את הממשלה ולהוביל אותה לכיוון של ישראל ביתנו ולא של העבודה. הרי גם אם העבודה הייתה בממשלה הוא היה צריך להעביר את תיק הביטחון בשלב כלשהו".
אבל אלקין חריף הרבה יותר בעניין נוסף. "יש דבר אחד שמאוד כאב לי וקומם אותי. אדם יכול להיעלב באופן אישי ולהיפגע, גם אם הסיבה לא נכונה. הוא יכול לומר: נפגעתי אישית ואני הולך. כשהוא התייצב ואמר 'זה ליכוד אחר שאני לא הכרתי והפך לליכוד ימני קיצוני' – אני חושב שהוא עצמו ידע שהוא משקר".
עד כדי כך?
"כן, כי כל מי שמכיר את הליכוד יודע שלא חל שום שינוי מבחינת יחסי הכוחות הפנימיים של הימין מאז שיעלון נבחר ועד היום. להפך, אני חושב שהקבוצות הימניות אפילו נחלשו קצת באופן יחסי – החלק של מתיישבי יו"ש בליכוד נמוך יותר. לכן בדיוק אותם מתפקדים ופעילים שבחרו אותו שלוש פעמים לרשימה ושלחו אותו לכנסת ובשמם הוא הפך לשר ביטחון – הם אלה שבחרו בו וגם בי. פעמיים היינו צמודים ברשימה ואלה בדיוק אותם אנשים. עד לפני שבועיים הוא הלך לכנסים עם האנשים האלה, פגש אותם, פנה אליהם, ביקש את אמונם ודיבר על עצמו כנציג שלהם. לראות אותו עומד ומטיל רפש בליכוד זה נראה לי מאוד צורם. אני לא מסכים איתו, אבל אני יכול להבין חלקים מסוימים ממה שהוא עשה. את הנקודה הזאת אני לא מוכן להבין וגם לא מוכן לסלוח עליה".
לא מסוגל להאציל סמכויות
ליעלון הייתה גם בעיה בהתנהלות מול סגניו או שרים אחרים שעמם היה צריך לחלוק בסמכות. זה החל בסגנו לשעבר ושגריר ישראל באו"ם בהווה דני דנון, המשיך עם סמכויות פיקוד העורף שהיו אמורות לעבור לשר גלעד ארדן, ושר הביטחון עשה הכול כדי שהעניין לא ייצא אל הפועל. בקדנציה הנוכחית, היה זה סגן שר הביטחון ח"כ אלי בן דהן מהבית היהודי, שמונה לתפקיד ולא ידע מה מחכה לו.
"עד לרגע אני זה לא מבין למה הכול התנהל כך", אומר בן דהן, "בפגישה הראשונה שלי איתו הוא אמר לי: 'אני יודע שיש הסכם קואליציוני – אני לא מתכוון לממש אותו'. מדוע? הוא הסביר שזה בעייתי ונוגע לחלוקת הפיקוד בצבא ואחריות. לא התרשמתי מכך, כי אני יודע לדוגמה שאפרים סנה היה סגן שר הביטחון והיה ממונה בפועל על המינהל האזרחי והשר שמעליו לא התעסק בנושא הזה כלל", מספר בן דהן, שהיה אמור לקבל אחריות על המינהל.
אי אפשר היה לעשות שרירים מול שר הביטחון?
"אני מודה שבמבט לאחור אולי היינו צריכים לעשות אז משבר קואליציוני. אבל גם נפתלי בנט וגם אורי אריאל אמרו 'זו ממשלה חדשה, אין סיכויים לשנות אותו' והחלטנו שלא נעשה על זה משבר. נשאיר את זה כך וננסה לקבל סמכויות אחרות".
משבר אמנם לא נולד כתוצאה מאי מתן הסמכות על המינהל, אבל בבית היהודי דרשו מראש הממשלה שיתערב וידאג שיעלון ייתן לסגנו סמכויות אחרות. "היה מתווה שהכין מזכיר הממשלה הקודם מנדלבליט בתיאום עם בוגי, שבמסגרתו הייתי אמור לקבל סמכויות בתחומים נוספים. בוא נאמר את האמת, גם בכך הוא לא עמד באופן מלא", מספר בן דהן.
הוא לא נוטר טינה, אבל אומר שהעוול זעק לשמיים. "חברי כנסת מהשמאל אמרו לי שהם לא מבינים עד כמה הוא לא ידע להעריך את העובדה שפעם אחר פעם עליתי לדוכן הכנסת והגנתי על עמדות וקביעות שלו – שבאופן אמיתי לא הסכמתי איתן, אבל עשיתי זאת כי הייתה מדיניות של השר. זה מעצים עוד יותר את היחס הלא הוגן שלו".
יעלון - לאן?
השר הפורש יעלון הבהיר כבר בהודעת הפרישה כי הוא מתכוון לחזור לפוליטיקה. יעקב ברדוגו, הפרשן הפוליטי של גלי צה"ל, מעריך שהמהלך דווקא חיזק את מקומו של יעלון בציבוריות הישראלית.
יש ליעלון סיכוי להתמודד בתוך הליכוד כל עוד נתניהו שם?
"יעלון לא עזב את הליכוד. האפשרות של התמודדות בתוך הליכוד קיימת. בנקודת הזמן הזאת, מכיוון שאמר מילים קשות כלפי מתפקדי הליכוד, יש מקום להגיד שלחזור ולהתמודד במפלגה יהיה לו קשה יותר. אבל ראינו גם אחרים, כמו דוד לוי שאפילו פילג את הליכוד – שחזר והתמודד, צחי הנגבי ואבי דיכטר חזרו והתמודדו אחרי שאמרו מילים קשות על המפלגה".
עם זאת הוא מוסיף: "בעניין הזה, ההיסטוריה אומרת שמי שעוזב את הליכוד וחוזר, בדרך כלל לא מצליח לחזור לנקודת השיא שלו או קרוב אליה. בעניין הזה יעלון עשה נכון שאמר דברים, אבל לא פרש מהמפלגה".
לדעת ברדוגו, "האפשרות להתמודד בתוך הליכוד קיימת ואפילו סבירה מאוד, כי יעלון יכול להיות בעשירייה הראשונה של הליכוד בכל קונסטלציה, בעיקר כי העזיבה שלו נתפסה כהדחה והליכודניקים לא אוהבים הדחות. יעלון מקבל היום תמיכה מציבורים שלמים שקודם לא תמכו בו".
ויש אפשרויות ריאליות אחרות?
"בוודאי. תסריט נוסף הוא שיעלון מקים מפלגה אחרת בראשותו – כמו כחלון או לפיד. זו אפשרות מקבילה לליכוד. האופציה שהוא חובר לגוף או מפלגה אחרים היא פחות ריאלית כרגע. היא תהפוך להיות יותר ריאלית אם יהיו סקרי עומק פנימיים של מועמדים ומפלגות שייעשו לאורך זמן וייתנו מעמד לחיבורים כאלה ואחרים".
"כרגע", מסכם ברדוגו, "יש לו שתי אופציות מרכזיות ולדעתי הוא ישחק על שתיהן. הוא יקים מערכת שתהיה מתאימה גם לליכוד וגם להקמת מפלגה. יכול להיות חוג רעיוני או עמותה או כל פורמט אחר".
במערכת הפוליטית מעריכים שפסק הזמן שנטל יעלון הוא לצורכי חישוב מסלול מחדש וקבלת החלטה האם דרכו הפוליטית תימשך במפלגה שבה התחיל את הקריירה, או שפניו לדרך חדשה לגמרי, שצפויה גם להיות לא פשוטה בכלל.