ועדת החינוך התכנסה היום (שני) לדיון בנושא אי יישום החלטות הממשלה לבנות מעונות לסטודנטים ולעודד את ההשכלה הגבוהה בקרב בני העדה האתיופית.
הדיון נערך בהשתתפות נציגי המרכז האקדמי לב שסיפרו כי מזה כשנה וחצי הנהלת המוסד מבקשת אישור מימון לפרויקט המעונות שעלותם 30 מיליון שקלים, אך נתקלת בחומת בירוקרטיה שלא מאפשרת את בנייתם.
הדבר פוגע בסטודנטים ומונע את הוזלת הוצאות הדיור שלהם. בישיבה קבלו נציגי המוסד על כך שנמנעת מהם האפשרות להקים בניין מעונות בעקבות בעיות בירוקרטיה שעיקרן בתקנה שאינה מאפשרת למרכז ליטול הלוואה מהבנקים בריבית נמוכה, ובכך מונעת המדינה את הקמת המעונות והאפשרות לסייע לסטודנטים.
בנוסף דנה הוועדה בתקציבים אותם צריך המוסד לקבל על מנת ליישם את החלטת הממשלה לקידום ההשכלה הגבוהה בקרב יוצאי אתיופיה. במהלך הדיון הדגישו נציגי המרכז האקדמי לב כי בשל תקצוב לקוי מטעם המדינה שאינו מכסה את עלות התכנית, סובל המוסד מגרעון תקציבי מתמשך של מיליון שקלים כל שנה בתכנית, מה שמעמיד בסכנה את התוכנית כולה.
סטיוארט הרשקוביץ, סגן נשיא המרכז האקדמי לב הסביר כי הסטודנטים הם שנפגעים בפועל מן המצב שנוצר. "כל עוד המדינה לא מאפשרת לנו לבנות את המעונות על אף החלטת הממשלה, הסטודנטים שלנו לא יכולים לגור במעונות במחירים זולים ולחסוך אלפי שקלים על דיור מדי שנה.
''לא יעלה על הדעת שביד אחת המדינה מעוניינת לעזור וביד השנייה מונעת את האפשרות להקל את יוקר המחיה. על שר האוצר להתערב בנושא ולהתיר לנו לקחת את ההלוואה הדרושה", הדגיש הרשקוביץ.
מ"מ יו"ר ועדת החינוך ח"כ מוטי יוגב, אמר "אני מתקשה להבין כיצד נציגי המל"ג והות"ת לא מצאו לנכון לשלוח לדיון נציג מטעמם בנושא בעל חשיבות כזו. משרד האוצר והמל"ג מפקירים את הסטודנטים יוצאי העדה האתיופית במדינת ישראל.
''הוועדה קוראת למשרד האוצר להחריג את המרכז האקדמי לב כדי להוזיל את עלויות הבנייה של מעונות הסטודנטים. הוועדה קוראת לכנס כאן את מנהל התכנון והנציגים הרלוונטיים, כדי להביא פתרונות איך לקדם את הבנייה, וקוראת לות"ת להנגיש בהקדם את הלימודים באקדמיה לעולי אתיופיה, בני המנשה ועולי תימן".
חברת הכנסת ענת ברקו הסבירה ''יש פה צורך לאומי, סטודנטים יוצאי העדה שיוצאים עם מקצועות טכנולוגיים מגיעים למעמד אחר לגמרי בחברה. לצערי הרב מדינת ישראל לא נותנת מענה מספק בנושא מעונות לסטודנטים ובנושא של מתן פתרונות הולמים לאוכלוסייה האתיופית. איך אפשר להתעלם מצרכי האוכלוסייה הזו אחרי כל כך הרבה שנים של קשיים ואפליה?".
יו"ר ועדת העלייה והקליטה ח"כ אברהם נגוסה אמר כי המכרז האקדמי לב הוא מוסד ראוי לחיקוי. "למה הממסד לא תומך במוסדות כאלה, לא מחזקים אותם? התקצוב שהמדינה נותנת לשיעורי עזר הוא נמוך ביותר, ויש מחסור תקציבי אדיר.
"דיברו פה על תקצוב של 10 אלפים שקלים לכל הסטודנטים העולים, איך יכול להיות שאלו הסכומים שבהם מתקצבים סטודנטים? צריך לחזק את המוסדות האלה. מה הבעיה להגדיל את הסיוע למרכז האקדמי לב? איך אפשר בסכומים קטנים כאלה לעזור לסטודנטים?".
נגוסה הוסיף, ''מטרת התוכניות האלה היא להביא להעצמת בני הנוער, הוספת ביטחון עצמי ויכולת להתחבר לציבור הכללי. צריך לעשות הכל כדי לחזק אותם ולא יכול להיות שבגלל תקציבים נמוכים הדברים יפלו".
ראש מנהל הסטודנטים במשרד העלייה והקליטה, מירי כהן אדלשטיין, אמרה בדיון "חבל שהמל"ג לא כאן כי פה קבור הכלב. דיברנו על יישום החלטות הממשלה ועל דרך חדשה ליוצאי אתיופיה. תכנית ההנגשה החדשה של מל"ג וות"ת קשורה לתגבור של שיעורי עזר והנגשה של מדריכים, אך כל עוד האחריות נמצאת בידנו נדאג שלא להפקיר את הסטודנטים ולתת להם את המענה המחויב".
יו"ר הות"ת לשעבר, ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג, העיד כי "הפן הרגולטורי כל כך קשה. הייתי מצפה לראות פה את מנהלי מקרקעי ישראל והרשויות המקומיות. אני מסכים שלא צריך לתת אישור גורף לכלל הגופים לקחת הלוואות מהבנקים שכן לך תדע איך זה ייגמר, אבל צריך להפעיל את השכל הישר ולבחון כל מקרה לגופו.
"הרי מדובר בתוכניות מימון לפרויקט שהוא מובטח, שכן ישנו עודף ביקוש של סטודנטים לאורך השנה למעונות ולמוסד יהיו הכנסות קבועות ולדרוש הלוואת קבלן זה פשוט לא נכון", הסביר.
יו"ר השדולה להשכלה גבוהה בכנסת, ח"כ מירב בן ארי, ציינה שהסחבת בנושא המעונות הינה בעיה כרונית ידועה וחבל שמוסדות טובים שרוצים לבנות דיור מוזל לסטודנטים צריכים להתמודד עם בירוקרטיה סבוכה כל כך.
ח"כ יוגב שחתם את הישיבה לא הסתפק בהבטחות שניתנו מצד נציגי משרד העליה והקליטה ומצד משרד האוצר וקבע שדיון נוסף בנושא זה יתקיים כבר בעוד חודש וחצי, ובו הוא מצפה לראות התקדמות משמעותית מצד כל הגופים הנוגעים לעניין.