נציגויות של מדינות זרות ביקשו להשתתף בדיון שנערך היום (רביעי) בוועדת החוקה על "חוק השקיפות" שמחייב עמותות לחשוף מקורות מימון זרים.

בסיום הדיון גילה יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי כי במהלך כל הדיון נכחה באולם הוועדה נציגת שגרירות הולנד.

חברי הכנסת דנו בהצעת החוק הממשלתית של שרת המשפטים איילת שקד ובהצעת חוק של ח"כ בצלאל סמוטריץ'. הדיון היה סוער ובמהלכו הוצאה ח"כ יעל גרמן.

בנושא חובת ציון שם המדינות התורמות בעתירות של עמותות נתמכות לבית המשפט, אמרה נציגת משרד המשפטים עו"ד גאל אזריאל "מכיוון שההצעה אינה מופיעה בהצעת החוק המקורית, הממשלה מתנגדת להוספתו".

ח"כ סלומינסקי אמר לאזריאל, "אני מבקש שתהיי בטוחה שזו עמדת הממשלה ולא דעתך האישית. אני רוצה לדעת בשם מי את מדברת". נציגת משרד המשפטים השיבה ואמרה "זו אינה דעה אישית, אלא דעה המבוססת על תקנון הממשלה". לדבריה "לא נתנגד להחזרת הצעת החוק לדיון מחודש בוועדת שרים לחקיקה".

ח"כ יעל גרמן טענה כי אמנם החוק מבקש להגביר את השקיפות, אולם יתכן שעמותה תקבל תרומות קטנות מכמה מדינות ותרומה גדולה אחת ממדינה אחת והצעת חוק זו לא תסייע לדעת מהי חלוקת התרומות.

בנושא תחולת החוק אמר ח"כ יוסף ג'בארין "אסור שהחוק יחול רטרואקטיבית. עמותות צריכות לדעת מראש במה הן יחויבו, אם התרומות יחילו עליהן חובות פרסום ודיווח''.

דבורה גונן שבנה דני הי"ד נרצח בפיגוע ירי סמוך ליישוב דולב, אמרה בהתרגשות כי "עורכי הדין של המחבל שרצח את הבן שלי, מומנו על ידי מדינות זרות. הכספים האלו מעודדים רצח. המחבל יודע שהוא יקבל הגנה ומשפחתו תקבל מימון.

"המחבל נשאר חי ומשפחתו תקבל תמיכה נדיבה, ולי נותרה הזכות להיות אם שכולה. המדינות הזרות ממנות רצח. קחו בחשבון את תוצאות המימון הזר. לא יכול להיות שעורכת דין שמייצגת מחבל תצדיק את הרצח של הבן שלי'', הוסיפה האם השכולה.

ח"כ זוהיר בהלול השיב לגונן, ''אני מבין לליבך וכואב את הטרגדיה שחווית. אולם, מדינת ישראל מקבלת מיליארדים ממדינות זרות לרבות לצרכי ביטחון ומשתמשת בכספים הללו לחולל מלחמות שקוטלות אנשים''.

ח"כ תמר זנדברג אמרה "ביום שבו דנים במימון של ממשלה זרה למדינת ישראל, כספים של ממשלת ישראל מועברים לעמותות לשם בניית מאחזים שמהם יוצאים פעולות טרור, והכסף אינו שקוף, גם ברשם העמותות הוא חסוי''. זנדברג שאלה "האם החוק יחול על הכספים הללו שמממנים סרטונים אנטישמיים."

בעניין תחולת החוק אמר יו"ר הוועדה סלומינסקי "מטרת החוק אינה הכוונת פעילות, אלא שקיפות. מאידך, מכיוון שמשנים את הסטטוס של העמותה, אני רוצה שהעמותה תחליט על השינוי. ולכן לא נשנה סטטוס לעמותה לפי התרומות שהתקבלו על יום שהחוק יאושר, אף אם היא עונה להגדרה של עמותה נתמכת''. סלומינסקי קבע כי חובות הפרסום והדיווח יחולו רק מתחילת שנת 2017.

בעניין ציון שמות המדינות התורמות במכתבים ובדיוני ועדות הכנסת, היועצת המשפטית של הוועדה הציעה להסיר את הסעיף מהצעת החוק. כמו גם את ההצעה שנציגי העמותות יענדו תג זיהוי. מנגד נציגת משרד המשפטים אמרה כי החלטת ועדת שרים היא לתמוך בחובת הדיווח ובענידת תג.