יש שני טיפים ידועים ונפוצים מאוד בנוגע לזוגיות ואהבה. עם זאת, אנו מגלים כי שתי העצות הללו, על אף שהן שגורות בפי כל, לא באמת מצליחות לגרום לשינוי המיוחל - איפה בדיוק הבעיה? מדוע זה לא עובד? והאם ייתכן שפשוט עבדו עלינו?
העצה הראשונה, לקוחה מספרו של הרב דסלר זצ"ל. "נתינה מולידה אהבה" (קונטרס החסד, מכתב מאליהו חלק א'). אנשים ונשים רבים יודעים ומכירים את העצה הזו, ובכל זאת, אני מקבלת שוב ושוב דיווחים מהשטח- זה לא עובד. 'אני נותנ/ת ומעניק/ה, אך שום דבר לא קורה לאהבה'.
לפני זמן מה שוחחתי עם זוג בדיוק על הנקודה הזו, ודרכם הבנתי את נקודת הכשל.
האמירה הזאת נכונה. העצה הזו היא מופלאה וגאונית.
אבל... בתנאי!
אבהיר את התנאי דרך סיפורם של נעה ואמיר. נעה סיפרה כי היא מרבה להעניק לאמיר. היא מכינה לו כריכים לעבודה, מכבסת לו, מקפלת את בגדיו, מבשלת עבורו ארוחת ערב. אך תחושת האהבה לא מגיעה. יתרה מכך, אמיר לא מעניק לה בחזרה. הנתינה שלה היא ממש חד צדדית. "מה לגבי אמיר? למה הוא לא מעניק לי? כמה אני עושה למענו, ולא מקבלת שום דבר בחזרה!" נועה באמת מתוסכלת. אמיר השיב לה בתגובה: "אני לא מעניק? מה את מדברת! קודם כל אני עובד מהבוקר עד הערב בשביל עצמי? או בשבילך ובשביל הילדים? זה לא נתינה? וחוץ מזה שאני קונה לך תכשיט לכל חג או יומולדת, עוזר לך במקלחות עם הילדים, כל הזמן אני רק נותן! ולא מרגיש שנועה מעניקה לי איזושהי הערכה או מילה טובה בתמורה".
מקרה זה (ועוד רבים אחרים) מדגישים לכאורה את הכשל של האמרה המפורסמת. אלא שסיפור זה ממחיש עוד יותר, כי רבים אינם מבינים עד הסוף את משמעות האמרה.
נתינה מולידה אהבה, בתנאי. בתנאי שהנתינה הינה נתינת אמת. נתינה שמטרתה להיטיב לזולת, ולא על מנת לקבל פרס. נתינה שאינה עומדת בציפייה לקבל בחזרה. כאשר אני מעניקה לבן זוגי ובתוך תוכי חושבת לעצמי, "בוא נראה איך הוא יגיב? האם אני אקבל ממנו משהו בחזרה?". כמו כן נתינה שיש בה התחשבנויות כגון מי נתן יותר ומתי, היא לא הנתינה שתוליד אהבה.
נתינה שמולידה ומפתחת אהבה, היא נתינה שבאה מתוך רצון להיטיב לזולת. נקודה. מתוך רצון לעשות טוב לבן או בת הזוג שלי. מתוך תחושה שטוב הלב שלי נפתח עבורו או עבורה. בלי להתעסק בקבלה או בנתינה חזרה עבורי. נתינה שמטרתה לתת.
אמנם טבע הזולת הוא לרצות לקבל חזרה, אך לפי דברי הרב דסלר, על מנת שהנתינה תעצים את האהבה בליבנו, אנו צריכה לתת בכדי להיטיב. לתת למען, ולא לתת בשביל...
לסיכום הדברים, זוגות רבים מחפשים אחר כלים להגדיל ולהעצים את תחושת האהבה בניהם. אחד הכלים הידועים לכך, הוא הנתינה. עם זאת, בכדי שהנתינה תוליד ותפתח את האהבה, היא מוכרחה לנבוע מתוך רצון להיטיב, ולא על מנת לקבל או להתחשבן חזרה. נתינה שמהותה לעשות טוב לזולת, היא זו שתעצים ותחזק את החיבור, הקשר ואהבה.
מילים טובות לא מועילות?
אחד הכלים הידועים והמפורסמים גם לכן להעצמת האהבה, הוא המילה הטובה. עם זאת גם כלפי עצה זו רבים הם החולקים והמתאוננים, שניסו וניסו, אך ללא הועיל. איפה נמצאת נקודת הכשל בנושא זה? מדוע המילה טובה שאמרתי לאשתי לא הועילה במאומה? וכיצד ייתכן שהמחמאה שפרגנתי לבעלי לא השפיעה כלל?
מוזמנים להגיב ולכתוב מדעתכם.
את ההסבר שלי, וכלים מעשיים לעשות זאת נכון בטור הבא.
בינתיים יש לכם זמן לתת- בשביל לתת.
-------------------------------------------------
אודליה מימון (MA) מטפלת זוגית ואישית, מנהלת מרכז "אוצרות פנימיים"- מודעות, זוגיות, חינוך ומשפחה. מנחת סדנאות ומרצה. לתגובות: [email protected]