מבחן בכתב - סיפור לשבת

בעיר לבוב היה סוחר עורות גדול, שסחר בפרוות ובעורות יקרים.

תגיות: בשבע 698
עודד מזרחי , י' בסיון תשע"ו

היו לאותו סוחר בן ובת, והוא דאג להשיאם עם בני עשירים, נתן להם הון רב מכיסו, והם הצליחו בחייהם עם בני זוגם.

יום אחד נפטרה אשת הסוחר והלה ירד מנכסיו. ילדיו העשירים לא תמכו בו, וברוב דוחקו הלך לרבי ישראל מרוז'ין וביקש ממנו עצה מה לעשות. הרבי בירכו ונתן מכתב למקורביו האמידים שיתמכו בו, וגם ציווה לו שיישא אישה שתהיה לו לעזר.

הסוחר קיבל תמיכה בסך חמש מאות זהובים והצליח להשתקם. אחרי כן נשא אישה כבודה ועשירה ומזלו הטוב חזר אליו כבעבר.

כאשר ראה הבן כי אביו חזר לעושרו, ניסה לסכסך בין אביו לבין אשתו ודיבר על לבו של אביו שיגרשה וכי הוא יטפל בו במקומה. האב לא הסכים לכך, והבן גייס את אחותו למזימתו. הבת אמרה לאביה: "גרש את האישה הארורה הזאת, ואנו נטפל בך בכבוד רב".

הזקן הבין היטב שהם אינם רוצים בטובתו, אלא חומדים את ממונו. הם הרבו להפציר בו לעזוב את אשתו והוא לא יכול היה לעמוד בלחציהם; ומאידך לא רצה לצערם, ולכן נסע ללייפציג לבדו כדי לסחור. הוא הצליח שם והגדיל את הונו.

באחד הימים נסע הסוחר לרבי ישראל מרוז'ין, וסיפר לו כי ברכת הרבי הצליחה, ועוד הוסיף כי מאז שהצליח, ילדיו מפצירים בו שיעזוב את אשתו והם יטפלו בו.

"חז"ל אמרו שמותר לשנות מפני השלום", אמר הרבי, "ועצתי לך היא שתכתוב שלושה מכתבים דומים - אחד לבנך, אחד לבתך ואחד לאשתך. כתוב להם כי נכשלת בעסקיך ולא נותרה לך פרוטה אפילו כדי לחזור ללבוב. על כן אני מבקש כי תשלחו לי כסף לצידה לדרך. ובינתיים תישאר אצלי, עד שתקבל מהם תשובה".

הסוחר עשה כמצוות הרבי וכתב לשלושתם מכתב בנוסח הזה: "הפסדתי את כל סחורתי ומכרתי את מלבושיי, וכעת אני עני מרוד, יושב אצל הרבי מרוז'ין ואוכל על שולחנו לחם חסד. לכן אני זקוק לכסף כדי שאוכל לשוב לביתי".

לאחר זמן מה הגיעו אל הסוחר שלושה מכתבים. הוא פתח את מכתב בנו וקרא: "אבי, שמעתי על צערך ותרגז בטני, אבל אין לי מה לשלוח לך, ועמך הסליחה".

לאחר מכן פתח את מכתבה של בתו: "צר לי מאוד, אבא, אבל אין ביכולתי לשלוח לך כסף, על כן עצתי שתמשיך לשבת אצל הרבי ותסעד אצלו. ובכלל, מה לך לשוב למכשפה הארורה. עזוב אותה לנפשה".

הזקן קרא בצער רב את מכתבי ילדיו, אשר גידלם בטובה ולא מנע מהם דבר ולבו נמס בקרבו.

ואז פתח את מכתבה של אשתו שכתבה לו כך: "בעלי היקר אשר כנפשי. קיבלתי את מכתבך. אל תדאג על הממון, כי לא יעזבנו ה' בחסדיו. מכרתי את כל תכשיטיי ותכף אשלח לך כסף לצידה לדרך. בוא לביתך ואל תדאג. אני אשב בשוק למכור מאפה תנור כדי לפרנסך ואתה תשב בבית. אל תדאג כלל, בעלי היקר, כי מה דעבדי מן שמיא לטב עביד. אתה תשב על התורה ועל העבודה כי זקנת. זכור את ה' בימי זקנתך, וגם אני אזכה בגללך. מאת אשתך המצפה לבואך".

הזקן נכנס לרבי מרוז'ין וסיפר לו על שלושת המכתבים שקיבל זה עתה.

"תבין מהי הדרך הנכונה, ומהר סע לביתך ולאשתך הכשרה!"

באותו רגע הגיע מכתב נוסף מאשתו ובו 25 זהובים בעבור צידה לדרך.

הזקן נסע מלא שמחה לעירו. הוא הניח את כל סחורתו במלון ונכנס לביתו בבגדים ישנים. כאשר ראתה אותו אשתו שמחה מאוד לקראתו ודיברה איתו דברי ניחומים.

אחר כך הודיע הזקן לילדיו על בואו והם סירבו לבוא אליו. הוא הביא את כל ממונו מהמלון, נתן מתנות יקרות לאשתו וסיפר לה על עצתו של הרבי מרוז'ין.

בתוך זמן קצר קנה האיש וילה מפוארת ונודע עוד יותר כסוחר גדול. כאשר ילדיו שמעו על רוב עושרו באו לבקרו, וגם בפעם הזאת החלו לדבר עמו לשון הרע על אשתו. הזקן קרא באוזניהם את שלושת המכתבים ואמר לבסוף: "אתם בנים סוררים, בנים משחיתים, זרע מרעים בועטים בכבוד אב. כאשר ידעתם שאני עני, לא חפצתם לבוא אליי, וכאשר אני עשיר, אתם רוצים את עושרי?! צאו מתוך ביתי! אתם לא בניי ואני לא אביכם!", וילדיו הסתלקו מביתו בבושת פנים.

מיד לאחר מכן כתב הזקן בהסכמת אשתו צוואה, ובה ציווה את כל רכושו לכולל של הרבי מרוז'ין, ובילה את שארית ימיו על התורה ועל העבודה.

ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: odedm@neto.net.il