סקר בינלאומי של נבחנים בוגרים מראה שישראל נמצאת מתחת לממוצע מדינות ה-OECD במיומנויות קריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות בסביבה דיגיטלית.
בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחסת לסוגיה ולתוצאות המדאיגות ד"ר אסתי טוב-לי, ראש החוג לחינוך ותוכנית ה-M.Ed בחינוך במכללת שאנן הדתית האקדמית לחינוך בחיפה.
בראשית דבריה מדגישה ד"ר טוב-לי כי הסקר המדובר עסק בנבחנים מבוגרים ולא בדור הנוכחי של מערכת החינוך, "היום מערכת החינוך עושה המון לשיפור המצב בקרב ילדים", היא מציינת ומספרת כי ממצאים דומים שעלו בעבר ונגעו לילדים גרמו לשידוד מערכות מוחלט ולהשקעה רבה בתהליכים מעמיקים כדי שהתמונה תהיה אחרת בסקרי העתיד.
כשנשאלה אם העובדה שישראל היא חברת מהגרים המשמרים מטבע הדברים את התרבות ממנה הגיעו ואינם ממהרים להתערות, האם אין בעובדה זו כדי להסביר את התוצאות, מזכירה טוב-לי כי "גם בגרמניה יש מספיק מהגרים וכך באירופה, ולכן לא ניתן להתכסות באיצטלת המהגרים".
באשר להיות ישראל חברת מהגרים היא מוסיפה ומציינת כי אם בעבר הגישה הייתה של כור היתוך, גישה שמבקשת לשים מאחור את התרבות ולהתקדם לתרבות אחת, ובשם גישה זו התחושה הייתה שאין לדבר בשפת האם, הרי שהיום המציאות אחרת לחלוטין. "הדור של היום לא פועל כך. העלייה הרוסית רוצה לשמר את התרבות הרוסית. ילדים רבים מגיעים למסגרת בתי הספר כשמסגרות טרום בית הספר מדברות רוסית. אנחנו כמאבחנים מנסים לראות מה קורה איתם, ואם הם מגיעים עם פער גדול נקודת הפתיחה שלהם לא שווה, ויש להם להשלים הרבה מאוד פערים".
"אלו לא ילדים שעלו מרוסיה אלא שנולדו בארץ אבל תרבות הוריהם לא אומרת להחליף תרבות רוסית באחרת אלא לגדול בשתי תרבויות – תרבות הבית ותרבות בית הספר", היא אומרת ומסבירה כי מחקרים מלמדים שתרבות ולמידה דו לשונית טובה ומפתחת ילדים שאינם בעלי לקות כלשהי, במקרה כזה הפער שנוצר מצטמצם ונותר יתרון לילד, אך אם מדובר בילד בעל לקות למידה כלשהי הלמידה הדו לשונית גוררת אחריה פער וקושי שנשארים לאורך זמן.
ממשיכה ד"ר טוב-לי ומתארת את הגורמים לפערים ההולכים ומתרחבים: "היום לא קוראים. עסוקים במחשב ובווטסאפ ומדברים בקיצור ללא פירוט וללא המשגה של תהליכי המחשבה להבעה. אם הם חיים כך ואם הם לא משוחחים אלא כותבים ווטסאפ זה גורם לפער. אנחנו בדור מדבר", היא אומרת אך מיד מבהירה כי היא רואה בתרבות האינטרנט תרבות טובה ומצוינת שיש בה תרומה גדולה, "אבל כמערכת חינוך עדיין לא השכלנו ללמד את האנשים למצוא דרך להתמודד עם הפערים".
לדבריה של טוב-לי למערכת אסור לשקוט על זרי דפנה, על אף שהתחושה היא שהדור הבא, על ההשקעה שנעשית בו, לא ישחזר את הפערים שמראים סקרי המבוגרים. "אם נהיה בטוחים נפסיק לעבוד. אנחנו בודקים את עצמנו כל הזמן. אם היינו עסוקים כל הזמן בלימוד לקראת מבחנים בינלאומיים התפיסה היום אחרת – לשנות את הדור ולא ללמוד לקראת מבחן. השר פירון התחיל את המהלך ללימוד משמעותי וזה ציר אחד. הציר השני הוא ציר המצוינות, כאשר בא השר בנט ואומר שאם רוצים פרסי נובל צריכים מצוינות וחמש יחידות. הדברים צריכים לבוא ביחד".
עוד נשאלה ד"ר טוב-לי אם בעולם המערבי יודעים להתמודד עם האייקונים שמחליפים מילים, הווטסאפ שמחליף דיבור. "בכנסים בינלאומיים כולם מתלבטים וחושבים מה לעשות. הדברים לא מוסתרים. צריך ללמד לצד האייקונים גם דברים אחרים. אנחנו מנסים לעשות את זה עם העבודה והטכנולוגיה. לא ניתן לומר לתלמיד שהטכנולוגיה חוגגת אצלכם במחשב, אבל בבית הספר נעבוד בנייר ועיפרון".
עם זאת את השיחה אתה חותמת ד"ר טוב-לי בנימה מעודדת. מסתבר שלאחר השלמת חוק לימודיהם, כאשר יש להם זמן, הדור הבא חוזר לספרים ולקריאה של ממש. "כמומחית לאיבחון לקויי למידה אני יכולה לומר שרבים שלא פתחו ספר עד גיל 18, סיימו את הצבא, נוסעים לעולם ואז יש להם זמן ופתאום הם מגלים את הספר. אני שומעת את זה ממאות ומבינה שמשהו בפניות הרגשית מאפשר זאת בין המרוצים. אנחנו חוזרים לספר בגילאים המבוגרים יותר. לא צריך להלקות את עצמנו".
להערכתה החזרה אל עולם הספר תתרחש אם המערכת תדע לפנות זמן בתוך מהלך הלימודים ותאפשר חופש בחירה, שיחה, הצגה וחוויה סביב הקריאה.