לא מעט ארגונים הצטרפו לעתירה נגד הסכם הפיוס שנחתם עם טורקיה.
הנימוקים שבעטיים ביקשו העותרים מבג"ץ להתערב היו רבים וכבדי משקל. עו"ד איתמר בן גביר, שייצג את 'עוצמה לישראל', הביא תקדימים מהעולם שבהם קבעו שופטים כי החוק לא יכול לסבול מצב שבו חוטא ייצא נשכר. עו"ד שרון אבני, שייצג לוחמי שייטת, טען כי כפי שהשופטים לא היו מניחים לממשלה לחתום על הסכם שבמסגרתו היה מוכשר סחר בסמים או סחר בנשים, כך לא ייתכן שבית המשפט יתעלם מהעובדה כי במסגרת ההסכם עם טורקיה מעבירה הממשלה תגמול לפעילי טרור. עו"ד ניצנה דרשן לייטנר, מארגון 'שורת הדין', טענה כי ההסכם מכשיר למעשה את המשך תמיכת טורקיה של ארדואן בחמאס.
כל הטענות חזקות ונכוחות, אך חזקה מהן הייתה תשובתה הנחרצת של המדינה. עו"ד אבישי קראוס ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה ענה בקיצור כלאחר יד על הטענות הקשות. והוא עשה זאת, כלשונו, "הרבה למעלה מן הצורך". המדינה הודיעה לשופטים כי היא לא רואה צורך להכניס אותם לנבכי השיקולים שהביאו אותה לחתום על הסכם מדיני.
"אין כל מקום להתערבות בדרכי פעולתה של הממשלה בבחירת דרך הפעולה המדינית הראויה", כתב עו"ד קראוס בתשובת המדינה. "לא רק בשל העדר כלים מתאימים. אלא גם ובעיקר בשל אופי הסמכות והאחריות המסורה לרשות המבצעת בעניין זה". השופטים, שידחו את הטענות הקשות של העותרים, יאשררו פעם נוספת את הגבלת האקטיביזם השיפוטי שאחרי עידן אהרון ברק.
פרדוקס הפונדקאות
האקטיביזם שנחלש בבית המשפט העליון בשנים האחרונות, עולה כפורח במשרד היועץ המשפטי לממשלה. עד עתה לא נראה כי מינויו של היועץ המשפטי החדש, אביחי מנדלבליט, שינה את המגמה. כך למשל בתשובתו לבג"ץ בעניין הנפיץ של חוקי הפונדקאות. המציאות של טכנולוגיה רפואית מתקדמת, ונשים עניות שנואשות לסכומי כסף גדולים, הפכו את הפונדקאות, פעם פרקטיקה למתי מעט, לפתרון מבוקש מאוד לכל מי שהפרוטה מצויה בכיסו, אך יכולתו הנפשית או הפיזית להביא ילדים לעולם נתונה בספק.
מלכתחילה הגביל מאוד החוק את המצבים שבהם ניתן ליישם פונדקאות. הן מבחינת אלו שמשכירות את עצמן לשאת ולד של אחרים, והן מבחינת אלו שרשאים להשתמש בשירותיהן. בקצרה: נשים בריאות שכבר ילדו ילדים יכולות לשאת ברחמן ילד בעבור בני זוג שבשל לקות רפואית פיזית של האישה לא מתאפשר לה ללדת. ובלבד שלפחות לאחד מבני הזוג יהיה קשר גנטי לרך הנולד.
אך בעידננו, בו החוק הוא המלצה, והחוקתיות היא מילה נרדפת למגמות חילוניות פרוגרסיביות, חוק הפונדקאות הוא בעייתי. שכן בנוסח הנוכחי שלו הוא אינו מאפשר פונדקאות בארץ לבבת עינה של הפרוגרסיביות: זוגות חד-מיניים או משפחות חד-הוריות. בנוסף לכך הוא סוגיה ללא פתרון שיעמוד בדרישת התקינות הפוליטית, שהרי הוא מאפשר לשכור בגופן של נשים.
בתשובה לבג"ץ קבע מנדלבליט כי החוק במתכונתו הנוכחית, אשר דורש שני בני זוג, איש ואישה, בוודאי שאינו חוקתי (אל תטרחו לחפש היכן כתובה אותה חוקה עלומה). לפי היועץ, גם אישה שאין לה בן זוג צריכה להיות רשאית להיבחן ככשרה לשכור לעצמה רחם של אישה אחרת, אם מגבלה פיזית לא מאפשרת לה ללדת. לגבי גברים בלי בת זוג, שכמובן לא יכולים ללדת, מודה מנדלבליט כי מדובר בבעיה חוקתית ללא מוצא (תארו לכם את המהומה הפמיניסטית לו יתיר החוק לכל גבר רווק לשכור לו רחם להולדה. מאידך, היאך יעז מישהו להתנכל לזכותם של זוגות גברים להביא תינוק לעולם?). אשר על כן מציע מנדלבליט לבג"ץ להורות לכנסת לתקן את החוק בכל הנוגע לנשים, ולשבור את הראש בעצמה בכל הנוגע לגברים.
מיומנו של יועץ
לזכותו של היועץ ייאמר שבכל הקשור לשקיפות ולצביעות, חלה אצלו התקדמות ממשית ביחס לקודמו בתפקיד. אחרי שהיועץ הקודם אילץ את השרים לחשוף את יומני הפגישות שלהם לעיני כל דורש ובמחיר סמלי, חשבו בתנועה למשילות ודמוקרטיה שיהודה וינשטיין יהיה נאה דורש ונאה מקיים. לפני מעט יותר משנה הם פנו אל משרד המשפטים בבקשה על פי חוק חופש המידע לקבל את יומן הפגישות של היועץ המשפטי לממשלה ושל ששת המשנים לשנת 2014. היועץ סירב בנימוק של "הקצאת משאבים בלתי סבירה", המופיע בחוק חופש המידע. הוא הסביר כי השחרת החלקים הרגישים ביומן (ענייני ביטחון המדינה ונושאים פרטיים, כאמור) תגזול זמן רב מדי ממצבת כוח האדם של לשכתו. הוא הסכים למסור חלקים מוגבלים של היומן תמורת סכומים הגבוהים באלפי אחוזים מהאגרות שנדרשו לשלם מי שביקשו לקבל את יומני שרי הממשלה.
מנדלבליט לעומתו, החל לפרסם השבוע באופן שוטף וללא כל עלות את יומן הפגישות שלו. מתברר שלא כל כך מסובך ומפרך לכתוב "נושאים ביטחוניים" כאשר מדובר בדיונים הקשורים לביטחון המדינה ו"עניינים פרטיים" כאשר מדובר בעניינים פרטיים. עד עתה היומנים של מנדלבליט לא מלמדים הרבה, פרט להתנהלות הצבועה של קודמו בתפקיד. היומנים של ששת המשנים הנמרצים שלו, החולשים כמעט על כל פעולה של רשות ציבורית שנעשית כאן, עדיין שרויים באפלה.
הפקידה נגד החתונה
לפני שלוש שנים שונה החוק וגיל הנישואין המותר בישראל עלה משבע עשרה לשמונה עשרה. נישואין לפני הגיל הזה יכולים להיעשות רק בהיתר של שופט בית משפט לענייני משפחה, בנסיבות מיוחדות, ובלבד שלבני הזוג מלאו לפחות שש עשרה. בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, שדנה בזמנו בתיקון החוק, הגיעו נציגים של עדות ומגזרים שונים וניסו להסביר כי הכוונות הטובות של הרשויות שקידמו את החוק יכולות להיגמר בגיהינום לצעירות רבות. אבל הרשויות היו נחושות אז לכפות את אמות המידה החילוניות על הציבור כולו, כפי שהן נחושות לעשות זאת כיום בבתי המשפט. שם נציגי הרווחה ונציגי היועץ המשפטי לממשלה מתנגדים תדיר לכל בקשה של בני זוג ומשפחות לאפשר נישואים מוקדמים.
סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, השופט אסף זגורי, חשב שמדיניות הרשויות הגיעה עד אבסורד, כאשר בתסקיר שהגישה פקידת הסעד היא הגיעה למסקנה בניגוד חריף לתיאורים העובדתיים שהיא פרסה בהרחבה. מדובר היה בצעירה ערבייה מאחד הכפרים בצפון שהתארסה לבחור מנצרת והיא עדיין לא בת שבע עשרה. אלא שאחי אביה ובני משפחתו חשבו שאחד מבניהם ראוי להתארס לצעירה, והחלו להפעיל טרור של ממש נגד אחייניתם. כל ביקור של הארוס מעורר מהומות שהגיעו עד השלכת רימון רסס לכיוון הבית. הצעירה והוריה התחננו בבית המשפט שיותר לה, למען ביטחונה ועתידה, להינשא לבחיר לבה ולעזוב את הכפר. אך פקידת הסעד ונציג היועץ המשפטי לממשלה, אולי בשם קדמה כלשהי או העצמת נשים, חשבו שאין במקרה נסיבות חריגות המאפשרות לסטות מהמקובל עליהם. השופט זגורי חשב אחרת, ואישר לקיים את הנישואין.
לא מתעסקים עם רוט-ויילר
האם תם עידנה של הסאטירה? אחרי ששופט בית המשפט המחוזי אליהו ביתן הצליח להתנקש בדמותו העלומה של שוקה, הסוכן הנהנתן שכיכב במשך שנים בפרסומות המוצלחות של 'ביטוח ישיר'; גם ארגון רבני 'צהר' קבר באבו את דמותו של יונה רוט-ויילר, עורך הדין הנוירוטי בגילומו של השחק גיא לואל. ב'צהר' השיקו בשבועות האחרונים קמפיין רחב לעידוד חתימה על נוסח הסכם קדם נישואין. תורף ההסכם הוא בוררות מהירה במקרה שאחד מבני הזוג יבקש בעתיד להתגרש, ומזונות מוגדלים שיטיל הבורר על בן זוג סרבן אם זה יחליט לעכב מתן גט. המנגנון נועד בין השאר לחסוך הליכים מתישים ויקרים בבית הדין הרבני או בבתי המשפט לענייני משפחה.
בקמפיין שהגו במשרד היח"צ של זליגר-שומרון, נראית דמותו המשעשעת עורך הדין רוט-ויילר מנסה להילחם בהסכם שמשווקת 'צהר' בטענה כי זה יגזול את פרנסתם של עורכי הדין. הקמפיין, כך נראה, הצליח לחשוף פן שברירי באופיים הקשוח של עורכי הדין העוסקים בתחום. פנייה של פורום עורכי הדין לענייני משפחה הבהירה להנהלת 'צהר' כי הם נפגעו מהתשדיר, והיא מיהרה לגנוז אותו. אחרי הכול, במדינה שבה סוכני ביטוח מצליחים להכניע את הסאטירה, מי יעז לעשות כזו על עורכי הדין?