חומרי חקירה מודיעיניים שלא שייכים באופן ישיר לכתב אישום, לא ימסרו לנאשמים, כך החליטה היום (שני) ועדת החוקה של הכנסת שאישרה לקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק חיסיון חומר מודיעיני.
כיום, חוק סדר הדין הפלילי קובע כי אדם שהוגש נגדו כתב אישום, זכאי לקבל לידיו את כל חומרי החקירה שנמצאים בתיק החקירה. זאת על מנת לאפשר לנאשם להתגונן בבית המשפט.
אולם, לדעת נציגי משרד המשפטים והמשטרה, עם השנים הפסיקה הרחיבה את ההגדרה "חומרי חקירה". כתוצאה מהרחבת ההגדרה, נאשמים תובעים לקבל את כל חומרי החקירה, אף שלחלק מהחומרים אין קשר ישיר לכתב האישום - ובכך נפגעת עבודת המשטרה ונגרם נזק לגופי המודיעין השונים.
הדרך היחידה למנוע העברת חומר חקירה לנאשם במצב הנוכחי, היא באמצעות הוצאת תעודת חסיון שנחתמת על ידי שר. תעודה כזו, מאפשרת למשטרה לא להציג חלקים מהמידע לנאשם. מנתונים שנמסרו לוועדה עולה, כי בממוצע שנתי, בכל יום נחתמים כ-30 תעודות לחיסיון מידע.
על פי הצעת החוק החדשה חומרי חקירה מודיעיניים שיימסרו לנאשם, יהיו רק חומרים ששייכים באופן ישיר לעובדות המתוארות בכתב האישום. אולם חומרים שאינם קשורים באופן ישיר לכתב האישום, לא יכללו בגדר חומרי חקירה, ולא ימסרו לנאשם. אולם הנאשם יקבל את רשימת החומרים שלא הועברו אליו.
עוד קובעת הצעת החוק, כי יהיה ניתן לחתום על תעודת חיסיון, גם בשל חשש מפני פגיעה העלולה להיגרם מצירוף של ראיות.
נקבע, כי ראש הממשלה או שר, רשאי יהיה להביע את דעתו כי מסירת הראיה עלולה לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ של המדינה, או בעניין ציבורי חשוב, אם נוכח כי סוג המידע הכלול בראיה, תוכנו או היקפו, עלולה לגרום לפגיעה, כתוצאה מצירוף של הראיה לראיות אחרות, אף אם הראיות האחרות אינן קשורות לאותו הליך.
חברי הוועדה השתכנעו מדברי נציגי יחידות התביעה הכלכליות, וקבעו כי הצעת החוק תחול גם על חומרי מודיעין של יחידות התביעה של רשות ניירות ערך, רשות המיסים ורשות ההגבלים העסקיים.
הוועדה דחתה את הצעתו של ח"כ אוסמה סעדי להחיל את הצעת החוק רק על משפחות פשע.