השעה שהוקצבה לשאלות הפכה לשעתיים. ראש הממשלה במליאת הכנסת השבוע
השעה שהוקצבה לשאלות הפכה לשעתיים. ראש הממשלה במליאת הכנסת השבועצילום: דוברות הכנסת

ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו מעניק ראיונות לתקשורת מאז בחירתו, אולם השבוע הוא התייצב לראשונה במליאת הכנסת במתכונת החדשה של "שעת שאלות" כדי להשיב לחברי הכנסת על שאלותיהם.

שעת השאלות היא כלי פרלמנטרי חדש שהוכנס לשימוש בכנסת הנוכחית, במטרה לאפשר לאופוזיציה להעלות נושאים במליאה באופן ישיר אל מול שרי הממשלה, ובהם גם ראש הממשלה. מסגרת הזמן לכל שאלה היא שתי דקות, ולכל תשובה לא יותר משלוש דקות. לחברי האופוזיציה יש יתרון במספר השאלות – לפחות שלושה רבעים מהשואלים היו מהאופוזיציה, אבל גם חברי הקואליציה שאלו את שאלותיהם. ראש הממשלה התייצב והשיב לשאלות והשעה הפכה לשעתיים, כשנתניהו אפילו מציין שהוא נהנה מהעניין.

העיתון 'בשבע' בחר בשביל קוראיו שאלות נבחרות שיוגשו כאן, במה שהכי קרוב לריאיון עם ראש הממשלה מאז הקמת הממשלה הנוכחית.

"לא מכיר התנכלויות בהר הבית"

ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): מדוע מורשים אנשי הוואקף להתלוות ולהפריע לעליית יהודים להר הבית? מדוע בוחרים שתשהה בהר רק קבוצת יהודים אחת בזמן נתון - בניגוד לתיירים? מדוע השעות לעליית יהודים להר מצומצמות מאוד?

"שעות הפתיחה לא השתנו שנים ארוכות ואני לא מתכוון לשנות אותן. אני מנסה להמשיך ולקיים את עיקרון הסטטוס קוו. אנחנו נמצאים במצב עולמי של מלחמות דת, של ניסיון להתסיס מאות מיליוני מוסלמים בכלל ונגד מדינת ישראל בפרט – ומוקד ההתססה היה ונשאר הר הבית. מספרים סיפורים שאנחנו משנים סדרים – ואנחנו קבענו מדיניות לגבי זה.

"אני ביקשתי למנוע מחברי כנסת יהודים ומוסלמים כאחד לבקר בהר, כי ההערכה שלי - שהתבססה על ניסיון והתרעות מודיעיניות – הייתה שזה ימנע תסיסה. לא קיבלתי שום סיבה לחשוב בשלב הזה אחרת. זה לא אומר שזה לא ישתנה בהמשך. כרגע לא הגיעה השעה".

"לגבי ליווי קבוצות: תפקיד הוואקף בהתאם להסדר עם מדינת ישראל כולל פיקוח על הגורמים השונים שפועלים שם. ביקשנו את חיזוקו של הוואקף במגעים עם ממשלת ירדן כדי שינהג באחריות ואני מקווה שכך יהיה. לא מכיר התנכלות, ואם יש כזו – נדאג שיטפלו בה".

ח"כ יגאל גואטה (ש"ס): להיכן נעלם הסטטוס קוו לגבי רחבת הכותל, שנותנים לרפורמים לנהל חלק ממנה? וכן הסטטוס קוו לגבי המסחר ביום המנוחה, תוך הפרת חוק?

"אני חושב שיש צורך בעניינים האלה לנהוג במשנה זהירות. גם ביחס לכותל וגם ביחס לשבת. אנחנו לא מטלטלים את המערכות ויש שינויים בהדרגה מאז ימי בן-גוריון. אנחנו פועלים גם בסביבה משפטית עם הנחיות מסוימות של בית המשפט שכולנו כפופים לו. אנחנו מנסים להגיע להבנות ולפשרות מאוד עדינות וצריך סבלנות בעניינים האלה".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): במדינת ישראל יש 140 אלף עולים שלא מוגדרים כיהודים. אתה הסתכלת לי בעיניים וחשבתי שאנחנו חולקים את אותו אתגר ואותה חשיבות. כל יום נולדים לנו 14 תינוקות שלא רשומים כיהודים. הרבנות שלך, שהיא כאילו גם שלי – פסלה גיורים של הרב לוקשטיין בתפוצות. אתה ראש הממשלה של מדינת ישראל ושל העם היהודי. היה כאן פתרון להתבוללות, אמרת שאתה הולך עליו ובאמצע הלילה פסלת את הכול ונתת לחרדים. מה בכוונתך לעשות כדי שההתבוללות שבגולה לא תגיע לכאן?

"הרבנות היא לא שלי. הרבנות נקבעה בחוקי והסדרי מדינת ישראל מימי הקמתה ועוד לפני כן. על אף שעלתה שאלה גדולה, בן-גוריון קבע עיקרון של ניסיון להסכמה והידברות, כשקשה להביא עיקרון מנחה בין השאיפה של הציבור החרדי למדינת הלכה לשאיפה של מדינה שאין בה יסודות הלכה. לכן נקבעו לאורך השנים הסדרים שאינם משתנים או יש בהם שינויים קטנים.

"כשבאתי לתפקיד הזה בפעם הראשונה עמדתי בפני השאלה הזאת ומצאתי שהדרך הנכונה היא לנסות להגיע להסכמה במידת האפשר, וזה לא קל. אני חרד מצד אחד ליצירת הקרע בעם היהודי וגם מיצירת הקרע הפנימי. הקמנו את ועדת נאמן ומצאנו סידורים מסוימים שהציבור החרדי הסכים להם, כמו גם הציבור החילוני. עכשיו אנחנו עומדים בפני השאלה הזאת ואני הייתי רוצה לפתור אותה בהסכמה – וזה לא קל. עד עכשיו אני לא יכול להגיד שהצלחתי. אל תטיף לי מוסר, משום שההסדרים הללו שאתה מדבר עליהם עם הציבור החרדי הגיעו מספסלי האופוזיציה, לרבות מחברי המפלגה שלך".

"תומך במצעדי הגאווה"

ח"כ תמר זנדברג (מרצ): מזה מספר ימים הארץ רועשת בגלל התבטאויות קשות של הרב לוינשטיין – ממייסדי מכינת עלי, שבה ביקרת לפני הבחירות כדי לגייס תומכים. מה דעתך על הדברים? מדוע לא מצאת לנכון לגנות אותם כפי שגינית דברים אחרים בעבר?

"העמדות שלי ידועות. אני לא מכונת תגובות ואני גם לא טוקבקיסט, על אף שיש פה הרבה כאלה כאן. אני לא עובד על פי הלו"ז שאת מכתיבה לי. אבל את שאלת, אז אני עונה: הדברים שנאמרו לא מקובלים עליי ולא צריכים להיות מקובלים על אף אחד. הקהילה הלהט"בית היא חלק מאיתנו, זה אזרחים, בני אדם. ככה אני חונכתי. ללא הבדלי דת, גזע, מין - אני לא מקבל את ההבחנות האלה. אדם הוא אדם באשר הוא אדם ואני באמת מאמין בזה. כך אני נוהג וכך לדעתי כולם צריכים לנהוג. ישראל צריכה להיות בית לכל היהודים. אני לא יכול לקבל גם הדרת נשים ואני מתנגד לזה בתוקף. אם אישה יכולה לשבת בתא הטייס אז היא יכולה להיות בכל מקום".

נתניהו התייחס גם למצעדי הגאווה בתשובה לשאלתה של חברת הכנסת זהבה גלאון (מרצ) והוסיף: "אני תומך במצעדים הללו ותמיד תמכתי בהם. אני לא הולך למצעדים כאלה ואחרים אבל אני תומך בהם".

ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ): האם תתמוך בהלבנת הקרקעות בעמונה?

"אני לא תומך בהלבנת קרקעות או בגזילת קרקעות בשום מקום. אני מציע שאם אתה משתמש במונחים האלה תהיה זהיר, כי זה חל בהרבה מקומות. אין כאן שאלה של גזילת קרקעות, יש כאן שאלה של עשיית צדק. במציאות ששררה במשך שנים ארוכות, לא ברור שיש שם בעלות. בית המשפט קבע שצריך לפנות את המקום, גם אם אין בעלות ספציפית. זו קרקע פרטית, אבל לא יודעים בדיוק למי היא שייכת.

"שוחחתי גם עם שר הביטחון, גם עם שרת המשפטים ועם היועץ המשפטי לממשלה. הם קיימו כמה דיונים בנושא. כולם אמרו שמה שצריך למצוא זה הסדרה – ועדיפה הסדרה על חקיקה, בלשון המעטה. לכן, כדי שתהיה אותה הסדרה הועלו אפשרויות שונות. בין השאר העתקה למקומות שאין בעיה של קרקע פרטית או לחלופין מקום אחר. שר הביטחון ביקש כמה ימים לבחון את האפשרויות הללו והייתה הסכמה כללית בישיבת ראשי מפלגות הקואליציה שכדאי לעשות את המאמץ הזה, וכך אנחנו פועלים".

ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני): אתה מכהן במשרה חלקית כשר חוץ ומספר על כך שמדינת ישראל זו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. האם אתה מסביר לעמי הניכר שאתה מקדם תוכנית הדחה של ח"כים שאינם סרים למרותך?

"לגבי הדמוקרטיה שלנו, אני שומע את ההשמצות הללו. בארצות הברית אפשר ברוב קטן להדיח מהקונגרס בלי שום הסבר. אני חושב שבכנסת ישראל לא יכולים להיות ח"כים שתומכים בטרור או בהשמדת מדינת ישראל, זה נורמלי לגמרי. אם אתם רוצים לבוא בטענה, תבואו לדמוקרטיות שבהן אפשר להדיח ברוב של פחות מזה ללא שום הסבר".

ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): מאז שאנחנו בכנסת ה‑20 אנחנו תוהים מה התוכנית המדינית של הממשלה לשלום עם הפלשתינים. אנחנו שומעים הרבה מה לא – אבל לא מבינים מה כן. מה לגבי היוזמה הערבית?

"עמדתי ידועה וגלויה. הפתרון הרצוי מבחינתנו זה מדינה פלשתינית מפורזת שמכירה במדינה היהודית כמדינת הלאום של העם היהודי. יש הרבה נושאים שצריך לדון בהם, אבל היסוד הוא קודם כול מה שאמרתי. היוזמה הערבית כפי שהיא מנוסחת, אם היא תכתיב - זה לא אפשרי, כי הרבה דברים השתנו. דובר שנמסור את הגולן. למי? לדאע"ש? אם זה יהיה בסיס לפתיחת שיח - אני מוכן לזה. אנחנו לא מתקדמים בגלל הדחייה הבסיסית של רעיון ההכרה במדינה יהודית. אבו-מאזן בורח כל הזמן ממשא ומתן, כי הוא יודע שכדי שיהיה הסכם גם הוא יצטרך לעשות ויתורים".

"ההקפאה לא הוכיחה את עצמה"

ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני): לא הזכרת את מדינות ערב המתונות שאיתן אפשר לכרות ברית ביטחונית מול הגורמים הקיצוניים באזור. הן רוצות לקדם את מערכת היחסים עם מדינת ישראל, אבל לא יכולות בגלל העניין הפלשתיני, כי אתה לא מוכן להקפיא את הבנייה בהתנחלויות ולאפשר לפלשתינים לבנות בשטחי C. האם תהיה מוכן לצעדים האלה?

"יש הנחה שאם אנחנו נקפיא או נגביל את הבנייה ביהודה ושומרון, זה יביא את הפלשתינים. אני מזכיר שבזמנו ביצענו הקפאה לכל דבר. אמרו לי לא לעשות לשלושה חודשים אלא לזמן ניכר, כדי שאבו-מאזן יוכל להצטרף למשא ומתן. עשינו עשרה חודשים – והוא נכנס בחודש העשירי והסביר שהוא רק רוצה הקפאה נוספת. בעצה אחת עם הנשיא אובמה עזבנו את זה. הצעד לא הוכיח את עצמו. הפלשתינים מעלים כל הזמן דרישות שהם יודעים שלא הממשלה שלי וגם לדעתי שום ממשלה אחרת לא תסכים להם.

"לא בדיוק מובן מאליו מה יביא את מדינות ערב המתונות, אבל זו בהחלט שאלה שאנחנו דנים בה. אם נדון בה פומבית לא ייצא מזה בסופו של דבר שום דבר".

ח"כ חיליק בר (המחנה הציוני): לפני שהיית ראש ממשלה אמרת בריאיון לדן שילון שאתה תומך בהגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי קדנציות. האם תתמוך ביוזמות שקיימות בכך כיום?

"כשאני אמרתי את הדברים דיברתי בהקשר של שיטת הבחירה הישירה, אם אדם נבחר בשיטה נשיאותית יש הגבלה. זה לא המצב כיום. אני הצבעתי בעד שינוי שיטת הממשל בניגוד לעמדת מפלגתי, ואז סירסו את הבחירה הישירה באופן שזה לא השיג את המטרה שלו. אם אתה מחזק את המשילות - תגביל את הקדנציה, ואם אתה לא מחזק את המשילות - אל תגביל את הקדנציה".