שומר העיר

המפגש עם מאור צמח, המייסד והמוביל של תנועת 'לך ירושלים', מתקיים בסמוך לעיריית ירושלים, מקום עבודתו.

בדרך מכיכר ספרא לבית קפה ירושלמי סמוך, חולף על פנינו מדגם מייצג של בירת ישראל. נשים ערביות וגברים חרדים, חובשי כיפה סרוגה וגלויי ראש, תיירים וילדים שמקפצים בין ממטרות ביום קיץ חם. התנועה החוץ-פרלמנטרית של צמח מבקשת לשמר ואולי בעצם להחיל את ריבונות ישראל על כל חלקי הבירה ועל כלל תושביה. לעתים חשיפות התנועה מוצאות את דרכן לעיתונות, אחרות מביאות לחקירת משטרה ויש גם כאלה, כמו המעקב ההדוק אחרי פסטיבל הלוויות המחבלים, שמביאות לשינוי מדיניות של ממש.

ירושלים, העיר הגדולה ואולי המורכבת ביותר בארץ, אכלה בשנה החולפת מלוא הפה מן הפרי המורעל של הלאומנות התוססת בשכונות הערביות. לא מעט מחבלים משכונות מזרח העיר יצאו לדקור ולדרוס והשליכו בקבוקים ואבנים במטרה להרוג ולרצוח. השכונה שהוציאה מתוכה הכי הרבה מחבלים היא ג'בל מוכאבר, שכונה של יותר מ‑32 אלף ערבים. בתוכה נמצא מתחם 'נוף ציון', שבו מתגוררות 90 משפחות יהודיות. אחת מהן היא משפחת צמח.

"הרגשנו שנאה מתוך השכונה"

מאור צמח (40) הוא ירושלמי בדם. סבו מצד אביו הגיע בשנות ה‑30 לשכונת נחלאות והיה הגבאי של בית הכנסת עדס. הורי אמו הגיעו בשנות ה‑50 לשכונת הבוכרים, אחרי שהתעקשו מול אנשי הסוכנות שלא לנסוע לאחת מערי הפיתוח הדרומיות שחיכו לעולי צפון אפריקה. צמח זוכר את רבני המזרח מסתובבים בשכונה, "עוד לפני שמיתגו אותם כש"סניקים". סבתו נהגה לדרבן את הנכדים לרוץ ולנשק את ידו של הרב כדורי, הרב בן ציון אבא שאול היה שכן והרב נעים בן אליהו כיהן כרב השכונה. הוריו של צמח בנו את ביתם בגבעת זאב, ושם הוא גדל.

מכל השכונות בעיר, מה הביא אתכם דווקא לנוף ציון?

"זו שכונה שמסמלת את ירושלים. הנוף מאוד מחבר. את רואה משם את הר הזיתים והר הבית ולצד זה מחזקת את האחיזה היהודית. יש בזה אידיאל, מצד שני זה חמש דקות משכונת ארנונה". עד 'צוק איתן', מספר צמח, הייתה מערכת יחסים די טובה עם השכנים, שהיו מגיעים לשחק בגן השעשועים של היהודים. המצב השתנה דרמטית ב'צוק איתן', אז הם ספגו בקבוקי תבערה ופיגוע ירי. בתקופה הזאת הם החלו להיות מוגנים על ידי מאבטח. "אז גם הרגשנו שנאה מתוך השכונה. אחרי חטיפת הנערים עברו שיירות של רכבים מצפצפים עם דגלי אש"ף". צמח חושב שלא רק מי שגר בנוף ציון נמצא בחזית, אלא כל תושבי העיר. "ירושלמים הם אנשים מזן אחר, כולם כאן בחזית", הוא אומר ונזכר בכאב בימי האינתיפאדה השנייה, של אוטובוסים מתפוצצים וירושלים שוממה.

בעת העימותים בתקופת 'צוק איתן', הבחין צמח שהשיח בירושלים מתנהל בין ארגוני קצה: מצד אחד 'עמק השווה' ו'עיר עמים' הנמצאות בצדה השמאלי-רדיקלי של המפה, ומנגד ארגון להב"ה. "התקשורת חגגה על זה. אנחנו, 80 אחוזים מתושבי ישראל שמסכימים שירושלים צריכה להיות מאוחדת ובריבונות ישראל, קולנו לא נשמע". צמח מעריך ש‑60 אחוזים מתושבי מזרח העיר הערבים גם רוצים בכך.

העשן עוד לא התפזר מ'צוק איתן', וכבר התחילה אינתיפאדת הבודדים, שצמח מתנגד באופן נחרץ להגדרתה ככזאת. "יש ברש"פ או בחמאס וסת שאחראי על גובה הלהבות, והפלג הצפוני של התנועה האסלאמית משתף איתם פעולה. הראיה לכך היא שכשרצו להעלות את גובה הלהבות, הדליקו את הר הבית. כשרצו להנמיך, הנמיכו את הלהבות בהר הבית. ראינו את זה גם כששר החוץ של ארצות הברית הגיע לארץ. באותו שבוע הייתה החוליה שהגיעה מרמות וחוסלה על כביש מספר 1, והייתה החוליה שפעלה בשוק מחנה יהודה". מצד שני, כשבערב פסח אנשי 'לך ירושלים' חשפו סרטון הסתה שבו הואשמה ישראל בחפירה מתחת להר הבית, מה שגרר תגובה של ראש הממשלה והאשמת הפלג הצפוני, "אז בפסח היה שקט. הם הבינו ששמו עליהם זרקור, ישראל נערכת, אז הם הנמיכו פרופיל".

אתה אומר שכל ירושלים היא חזית. לא פשוט לגור בשכונה ערבית שהוכיחה את עצמה בתחום המפוקפק של פיגועים. מה עושים עם הילדים, למשל?

"אנחנו משתדלים לנתק את הילדים ממה שקורה מסביב, אבל יש גם חרדות. בסופו של דבר כולנו חיים במרחב כזה, גם בשרונה, ברעננה ובכפר סבא".

אתה יודע מה יגידו לך, תציב חומה בין הערבים לבין היהודים בירושלים.

"רק מי שלא מכיר את ירושלים אומר דבר כזה. להגיד 'בואו נתנתק מג'בל מוכאבר' זה אומר לבנות חומה של 10 מטר על טיילת ארמון הנציב. מישהו בתל אביב מבין מה זה אומר חומה בטיילת, מרחק של שנייה משכונת ארנונה? מישהו מבין מה זה פלוגות מג"בניקים שיושבות שם?".

צמח יודע שתל אביבים לא מרבים לנסוע לירושלים. בשביל חלקם עיר הבירה היא אקס טריטוריה של ממש. הוא חולם להביא לכאן קבוצות מכל הארץ לסיורים שימחישו את הערבוב של השכונות והלאומים, ויבהירו עד כמה האמירות על חומה וניתוק הן ריקות מתוכן. אבל החלומות האלה ועוד רבים, כמו למשל לשבת בוועדות התכנון והבנייה כמו ארגוני השמאל ש"תוקעים תוכניות בנייה עם ערימות של ערעורים", או מתן סקירה עכשווית על מצבה של ירושלים מנקודת מבט של ריבונות יהודית על כל העיר, נכונו ל'לך ירושלים' רק בהמשך. כרגע היא פועלת בלי תקציב, עם קאדר של מתנדבים שסורקים את המדיה והניו-מדיה הערבית-ישראלית, ועם הרבה לחץ על מקבלי ההחלטות לעשות משהו עם החשיפות שלהם על הסתה ועידוד לטרור. "תביני מי עומד מולנו, אנחנו מתמודדים מול תקציבי עתק של ארגוני שמאל".

תוכנית לימודים ישראלית לבתי הספר הערביים

לפני כשלושה שבועות נעצר מוחמד עליאן, שבנו בהאא עליאן היה ממבצעי הפיגוע בקו 78 בירושלים. בפיגוע נרצחו חביב חיים, ריצ'רד לייקין ואלון גובברג. עליאן האב החליט שמעשהו של בנו צריך להילמד ולהיות מונחל במוסדות חינוך, והוא הלך למפגשים במכללה ובבית ספר כדי להעביר את דבר היות בנו סמל ומופת. 'לך ירושלים' חשפה את המעשה ובתום חקירה הוא נעצר.

הבעיה, מסביר צמח, היא שיש מקרים דומים שבהם אף גורם לא מוכן לקחת אחריות. "היה בית ספר בשועפט שנסע לגדנ"ע ביריחו. התלמידים צעדו במצעדים סמי צבאיים והניפו דגל אש"ף. זה בית ספר מוכר שאינו רשמי, כך שגם אנחנו מממנים אותם. יש גם בתי ספר פרטיים שהם לגמרי אסלאמיים ונתמכים על ידי דוחא (בירת קטאר – ע"ל) במיליונים. אף אחד לא בודק מה קורה שם בפנים ואנחנו יודעים שיש שם הסתה. אבל משרד החינוך אומר 'אני לא יכול לטפל בזה כי זה לא תחת אחריותי', ועיריית ירושלים אומרת 'זה בטח לא תחת אחריותי', אז באחריות מי זה?".

"אנחנו בעד החלת הריבונות באופן מלא ושווה על כלל המגזרים בירושלים", אומר צמח ומתכוון לשורה של צעדי משילות וגם למתן שירותים לאוכלוסייה הערבית. "איך יכול להיות שלכל ילדי ירושלים הערבים יש רק קצין ביקור סדיר אחד? צריכים להיות 15. ואם הם לא רוצים לאייש את התפקיד כי הוא שלטוני, שיביאו דרוזים וערבים מהצפון או מכל מקום אחר. יש 15‑20 אחוז נשירה במזרח העיר", אומר צמח. הוא גם בעד שבכל מוסד חינוכי יונף דגל ישראל, ותילמד בו תוכנית הלימודים הישראלית.

כשלימור לבנת ניסתה להכניס את העניין הזה, גיחכו עליה.

"קובעי המדיניות צריכים להבין שאם רוצים להילחם בלאומנות, צריך למנוע את ההסתה", הוא קובע. ויש גם צד שני: "אם יש בית ספר שלומד את התוכנית הישראלית, אני רוצה שהוא יקבל 100 אחוז תמיכה ממדינת ישראל ולא 75 אחוזים, גם אם הוא נחשב למוכר שאינו רשמי, כי הרי אין לו מאיפה להביא תרומות. התנועה האסלאמית תורמת רק לבתי הספר שלה ויהודי לא יתרום לבית ספר ערבי".

זו קצת תמימות לחשוב שילד ערבי יראה דגל ישראל ומיד יזדהה עם המדינה וישכח את כל ההסתה שהוא בולע מגיל אפס.

"לכן אנחנו אומרים שצריכה להיות כאן מערכת שלמה שתחיל ריבונות. אנחנו מדברים על אוכלוסייה של 200 אלף איש. אגב, זה נכון לכל הארץ. לא יכול להיות שהוציאו את הפלג הצפוני מחוץ לחוק והם עושים כנס של עשרת אלפים איש והקייטנות שלהם משגשגות בצפון, בדרום ובאל-אקצה".

ל'לך ירושלים' יש דף פייסבוק פעיל שמרכז את הפעילות שלה, שהיקפה מרשים. התנועה מתמקדת בירושלים, אך פועלת גם מחוץ לגבולותיה. כשראאד סלאח נכנס לכלא, קיימה התנועה האסלאמית כנס של אלפי אנשים ואז פתחה בצעדה מחיפה לירושלים. "לשר ארדן לקח שלושה ימים להבין שלא יכול להיות שצעדת הסתה חוצה את הארץ". צמח וחבריו הפעילו לחצים רבים כדי שהצעדה תיעצר והיא אכן נבלמה במחסום מכבים רעות. "הצועדים ישנו במסגד בבית חנינא ולמחרת קמו להמשיך ולצעוד לירושלים. הפעלנו מנופים אדירים והצעדה פוזרה".

לאחרונה זיהו הפעילים כנס של תנועה שפועלת בכפרים הדרוזיים נגד גיוס לצה"ל. "הם נגד הנרטיב של ברית אחים. איך אף אחד לא אומר נגד זה כלום? הלאומנות מובילה להסתה שמובילה לטרור, והעניין של הלאומנות לא מופנם אצל מקבלי ההחלטות".

איך יכול להיות שכל הדברים האלה פורחים תחת ממשלת ימין, כשנתניהו לא התיישב על הכיסא הזה מאתמול?

"אנחנו אשמים, שלא הקמנו תנועות חוץ-פרלמנטריות כמו השמאל. 'לך ירושלים' הייתה צריכה לקום לפני עשר שנים, ובמקביל אליה עוד המון ארגונים. הציונות הדתית הקימה הרבה דברים, אבל לא מספיק תנועות הסברה ותנועות חוץ-פרלמנטריות".

לא מספיק אלי אוחנה לפני בחירות

מאור צמח לא סתם מזכיר תנועות חוץ-פרלמנטריות. בכובעו השני הוא מוביל יחד עם דוד אטיאס את 'הפורום החברתי' בבית היהודי. צמח גם לא סתם הזכיר את מספר הקב"סים (קציני ביקור סדיר) הירוד בציבור הערבי בירושלים. הוא ואטיאס משמשים בעצמם כקב"סים בעיר. אטיאס החמיץ את השתתפותו בריאיון זה רק משום שרץ לוועדת השמה דחופה שבה דנו בגורלו של ילד שהוא מלווה.

מה זה בעצם קצין ביקור סדיר?

"כולנו גדלנו על זה שאם לא תלך לבית הספר, יבוא הקב"ס ויתפוס אותך", צוחק צמח ומסביר שמדובר בתפקיד שהוא הרבה יותר רציני מאיום חצי מחויך של הורים על ילד שלא מצליח לקום בבוקר. "קב"ס הוא האיש שמתכלל את כל העבודה מול ילד שהוא בסיכון לנשירה או בנשירה סמויה, אחד כזה שנמצא כל יום במסדרון או הופך את בית הספר. הקב"ס עומד בקשר עם המשפחה, הרווחה, פרויקטים שקיימים בקהילה, פיקוח, ועדות השמה, החלטה ועוד. המטרה שלו היא להביא את הילד למקום שמיטיב איתו ולמנוע את הנשירה שלו".

המודעות החברתית נוכחת בבית משפחת צמח, ובגדול. מיכל, רעייתו של מאור, היא עובדת סוציאלית בעלת תואר שני, שבמחקרה עוקבת אחרי גורלם של ילדים שגדלו בפנימיות. שנות נישואיהם הראשונות של מיכל ומאור עברו עליהם בבית הילד בשכונת גילה. הם פתחו קבוצה חדשה. אחד הגיע מבית המשפט והשני הוצא מהבית - חבורה של ילדים בני חמש וחצי עד שמונה שלא הכירו זה את זה ועכשיו צריכים להיות משפחה.

השנה הראשונה לא הייתה קלה. "הייתי מפקד בחיל המודיעין ועברתי את לבנון, ופתאום הילדים האלה מפרפרים אותי", הוא צוחק, מתפלא. "לאט לאט נוצר אמון בינינו והיה נפלא". הוא נותן קרדיט גדול לרעייתו, שבמשך השנים האלה ילדה, למדה לתואר שני ותפעלה את הילדים בלי הנחות. לפני השנה החמישית במוסד הוא נסע להתייעץ עם הרב מרדכי אליהו, שכן לבני הזוג היו כבר שלושה ילדים ולא היה ברור לו אם נכון לגדל אותם במקום כזה, ומה יהיה על החינוך שלהם. היה זה בין תקופות האשפוז של הרב, שהבין בלי הרבה הקדמות מהו 'בית הילד' ומה מטריד את צמח. "הוא אמר לי 'תמשיך, תמשיך' וזו הייתה שנה מדהימה. סגרנו איתם מעגל. עשינו לתשעה מהם בר מצוות ובת מצוות". עד היום נשמר קשר עם הילדים האלה ויש קבוצת וואטסאפ משותפת. ארבעה התגייסו לצה"ל וזו כבר הצלחה. אחד מהם עזב את הצבא אבל מצא עבודה טובה באתר אינטרנט נחשב, "אבל יש כאלה שלא מוצאים את עצמם". אחרי השנים בגילה המשפחה עברה לשנה אחת לישיבה באשדוד, אבל הניתוק מירושלים היה קשה "וגם החום הזה", והם חזרו לעיר.

צמח מגדיר את פעילותו כקב"ס כ"להסתכל למצוקה בעיניים". יחד עם העבר שלו בבית הילד ותחושות לא קלות בנושא המזרחיות, הוא חושב שבציונות הדתית צריך שינוי אמיתי. "איך יכול להיות שאתה הקטר בכל נושא ההתיישבות, אבל לא בנושא החברתי? החלום שלי הוא שאני אעמוד ברחוב יפו, אתפוס מישהו ואשאל אותו 'תגיד, מי המפלגה הכי חברתית?' והוא יענה 'הבית היהודי'".

במפלגת הבית היהודי פועלים פורומים שונים: פורום נשים, פורום צעירים, הבית המשותף - המטה החילוני ועוד. חלק מהפורומים קמו ביוזמת המפלגה ואחרים צמחו מהשטח. הפורום החברתי הוקם באופן עצמאי, ולמרות התנגדות הממסד הרשמי של המפלגה. הפורום קם לאחר הבחירות הקודמות. הוא נאבק כדי שהבית היהודי יקדם את מועמדותו של הרב שמואל אליהו לתפקיד רב העיר ירושלים, ולחץ למינוי דיינים בני עדות המזרח בבית הדין הגבוה, במיוחד דיין ספציפי שלא התמנה. מזרחיות אצל צמח היא חלק מהסיפור.

"ידענו שאין לנו סיכוי, אבל רצינו כאן אמירה ציבורית משמעותית: אתה לוקח את הציבור הספרדי הציוני-דתי או לא? אתה מקשיב לי, או לא מקשיב לי? אתה לא יכול לבוא ערב בחירות, להביא לי את אלי אוחנה ולהגיד לי 'אני מקשיב לך'".

צמח פוגש את האפליה בעבודה שלו עם בתי הספר הדתיים. "בירושלים אסור לבחון את הילדים לפני שמקבלים אותם לבית הספר. אז המנהלים מצאו פטנט אחר, הם שואלים 'איפה אבא שלך מתפלל?'. כשאני נלחם על ילד ומבקש שמנהל לא יעיף אותו מבית הספר - ואני יודע שזו אמירה שיסקלו אותי עליה - בבתי ספר מסוימים יש יותר הכלה לאשכנזים".

צמח רוצה שהציונות הדתית תעבור תהליכי עומק בנושא העדתי, "כדי שבעוד עשר שנים, אם אלי אוחנה יתמודד בבית היהודי זה יהיה לו הכי טבעי בעולם, ושיהיו ארבעה ספרדים וארבעה אשכנזים ברשימה, ולא יצטרכו לחשוב על זה בכלל כי זה יהיה טבעי וזורם".

תחילתו של הפורום בדרך חתחתים, אך בסופו של דבר המפלגה אימצה אותו לחיקה ופועלת איתו כתף אל כתף. צמח מציג בשמחה קבוצת ווטסאפ שבה חברים 130 פעילים בבית היהודי, דוברים של ח"כים וכמה חברי כנסת. "אני מוריד את הכובע בפני חברי כנסת ששותפים בקבוצה הזאת. מתקיים בה שיח ישיר עם פעילי השטח". העניין העדתי הוא רק חלק מהחזון. עיקר העשייה היא חברתית לפי נושאים חוצי עדות. הפורום קיים כנס ובו עלו סוגיות חברתיות רבות ופאנלים בהשתתפות חברי כנסת. במסגרת הכנס נבחרו כמה סוגיות לקידום על ידי חברי הכנסת.

לפני שלושה חודשים יזם הפורום כנס בכנסת בנושא ילדים בסיכון בחברה הציונית דתית. "לפי דעתי זה היה כנס מכונן בראייה החברתית. ישבו שם כל הארגונים של הציונות הדתית לנוער בסיכון. שולי מועלם הובילה, ישב שם נפתלי בנט ואמר 'וואלה, יש לנו בעיה עם ילדים בסיכון במגזר'".

הנוער הציוני-דתי בסיכון הוא שקוף?

"כן, כי אין מישהו ממסדי שמטפל בו. יש את הארגונים שלקחו אחריות וכבודם במקומם מונח, אבל צריך לעזור לילדים האלה גם בהיבט הממסדי. יכול להגיע נער מבית ציוני-דתי ולפגוש את המטפלת שלבושה כמו שהוא לא ראה מעולם והמושגים שלה יהיו שונים משלו, גם אם הוא בלי כיפה ועם עגיל באוזן. הוא בא ממשבר אידיאולוגי ולפעמים דתי וצריך לסייע לו בשפה שלו".

צמח מרגיש שהכנס שם על השולחן את העובדה שגם לציונות הדתית יש נוער בסיכון. "בנט לא אוהב להיות מגזרי, אבל הוא הבין שהוא צריך לתת מענה לציבור הציוני-דתי. יש יחידות קידום נוער ממלכתיות וחרדיות. צריך לתת מענה גם למגזר הציוני-דתי".

לפני שבועיים התקיים שולחן עגול בנושא נפגעי עבירה, שהובילו יחד ח"כ מיכל רוזין ממרצ ומוטי יוגב מהבית היהודי. "גם רוזין הבינה שיש כאן אדם שהוא חברתי ושזה בעצמותיו. מוטי יוגב קידם את הנושא של פיצויים לנפגעי עבירה. יש ח"כים בבית היהודי שעושים דברים גדולים בכל הנושא החברתי, רק לא מדברים על זה מספיק".