מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מיד בתום מלחמת לבנון השנייה ומבצע עופרת יצוקה מצא כי רמות חרדת המוות בקרב ערביי ישראל הייתה גבוהה באופן משמעותי מזו שדווחה בקרב האוכלוסייה היהודית.
"במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה האוכלוסייה הערבית בצפון ובדרום הארץ הופתעה לגלות שהיא מותקפת ע"י אחיה ממדינות ערב וחשה חוסר אונים מוחלט. מצב זה יחד עם העובדה שהיו בקרב אוכלוסייה זו פצועים והרוגים, גרמה להשפעות פסיכולוגיות משמעותיות בקרב ערביי ישראל", אמרה עורכת המחקר ד"ר פנינה (פיצי) רון.
מלחמת לבנון השנייה ולאחר מכן מבצע עופרת יצוקה חשפו את העורף הישראלי לאיומי הטילים, ואף גבו קורבנות בנפש. ישובים יהודים וערבים כאחד היו חשופים לאיומי הטילים, שנורו ללא הבחנה מכיוון לבנון ועזה.
במחקר הנוכחי ביקשה ד"ר רון מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה להשוות את רמות החרדה מהמוות בעקבות איום הטילים בין יהודים וערבים (כולל דרוזים), תוך חלוקה לשלושה דורות: צעירים, בוגרים ומבוגרים.
במחקר השתתפו 171 משפחות, שכל משפחה כללה מבוגר/ת בגילאי 65 ומעלה, ילדיהם הבוגרים בגילאים 42-64 ונכדיהם הבוגרים בגילאים 20-40, המתגוררים בצפון ובדרום הארץ.
מתוצאות המחקר עולה כי באופן ממוצע, רמת חרדת המוות בקרב ערביי ישראל הייתה גבוהה יותר מרמת חרדת המוות בקרב האוכלוסייה היהודית - קבוצת הגיל שדיווחה על רמת ההחרדה הגבוהה ביותר הייתה של ערבים בדור הביניים בגילאים 42-64 (3.67 מתוך 5) ואילו רמת החרדה הנמוכה ביותר של יהודים מהדור השלישי (3.13).
לדבריה של החוקרת, יתכן כי העובדה שביחס לאוכלוסייה היהודית, לאוכלוסייה הערבית יש פחות ניסיון ביכולת להתמודד באופן פעיל עם מצב של מלחמה ישירה בה חבריה עלולים להיפגע, הגביר את רמת החרדה שלה מפני המוות.
הסבר נוסף אפשרי שנתנה החוקרת התייחס לרמת המוכנות או אי המוכנות במגזר הערבי, "יכול להיות שהאוכלוסייה הערבית פחות ערוכה להתמודדות במצבי חירום או מלחמה, לאוכלוסייה זו פחות מקלטים בכלל ואלו הקיימים לא תמיד נמצאים במצב סביר. כל זה מוביל ללחץ וחוסר אונים" אמרה ד"ר רון.
כאשר בחנה החוקרת את רמות החרדה על פי דורות התברר כי בעוד שבני הדור המבוגר ובני דור הביניים הערבים פחדו יותר מהיהודים בקבוצות הגיל המקבילות,, לא כך הייתה התמונה בקרב הדור הצעיר, שם הערבים פחדו פחות למות מאשר היהודים.
לדברי החוקרת, הסבר אפשרי לכך הוא שצעירים ערבים גדלו בתקופה זו ללא שום תחושת חשש – בניגוד לצעירים יהודים, שעומדים בפני שירות צבאי, בו הם יכולים להיפצע, לדוגמא. "תחושה זו גרמה לצעירים הערבים להיות שאננים הרבה יותר מזו של צעירים יהודים ולפתח תחושה של 'לי זה לה יקרה'", ציינה ד"ר רון.
באופן כללי, כאשר בחנה החוקרת את קבוצות הגיל ללא חלוקה ליהודים וערבים, התברר כי קבוצת הגיל שגילתה את רמת החרדה הנמוכה ביותר הייתה זו של בני דור הביניים.
לדברי החוקרת, רמת החרדה הנמוכה בקבוצה זו נובעת מהתפקיד של בני דור זה בתקופות של מלחמה. "בתקופות אלה הם נאלצים לספק תמיכה גם לילדיהם וגם להוריהם, עובדה שנותנת משמעות לפעולותיהם וגרמה להסחת דעת בזמן המלחמה".