בימים אלה מלקט אבנר אברהם, איש המוסד לשעבר וכיום אוצר תערוכות ביטחוניות ואמנותיות בארץ ובעולם, עוד ועוד נתונים אודות פרשת המיג העיראקי שהגיע ארצה היום (שלישי) לפני חמישים שנה במבצע שזכה לכינוי 'מבצע יהלום', ובקרוב תוקם תערוכה מיוחדת על הפרשה ההיא.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אבנר אברהם המספר גם על קורותיו של המבצע שבעקבותיו יכול היה חיל האוויר הישראלי להיערך טוב יותר למלחמת ששת הימים וגם על התערוכה וההכנות לה.
על חשיבותו של המבצע מספר אברהם ומציין כי באותם ימים צבאות ערב היו מצוידים במיג 21 רוסי "וחיל האוויר שלנו לא מכיר את המטוס וחולשותיו. מפקד חיל האוויר, עיזר ויצמן, פונה לראש המוסד באותה העת מאיר עמית ושואל אם יוכל להשיג עבורו מטוס. המוסד פונה לאנשיו ברחבי העולם, ובין השאר ליעקב נמרודי שיושב בטהרן באותה העת ונמרודי מפעיל סייען בשם יוסף שמש שמאתר טייס עיראקי ממורמר שרוצה לערוק ומאס בהפצצות נגד המיעוטים הכורדים".
במבצע של המוסד מובא הטייס, מוניר רדפא, לביקור באירופה בתואנה רפואית ובמהלך הביקור הוא מוברח לישראל למשך יומיים שבהם הוא מתוחקר וגם מקבל מידע על המקום בו הוא מתעתד לנחות, "חשוב היה לראות שמדובר באמת בטייס ולא במי שרוצה לצלול ולהתאבד עם מטוס. אנחנו גם רוצים שימצא את המקום לנחות כראוי".
על מידורו של המבצע מספר אברהם ומציין כי גם מפקד בסיס חצור לא היה בסוד העניינים, ומפקד חיל האוויר חילק מכתב מזויף שבו התריע בפני מפקדי הבסיסים כי יש סיכוי לעריקת טיס ושייערכו לעניין.
"כצעד מקדים משפחתו של הטייס מוברחת על ידי המוסד לאירופה ומשם לישראל. הגעת המשפחה והניסיון לקלוט אותה בארץ כמה שנים הם סיפור לסרט. אשתו של הטייס היא נוצרייה אדוקה ומתבקשת לספר לשכנים שהיא יהודייה מעיראק שעשתה עלייה".
בדבריו הוא מציין כי אמנם "המטוס הגיע ונחת וכשהיה בידינו מבחינת המוסד הצלחנו, אבל יש כאן משפחה עם ילדים קטנים שצריך לסייע להם להיקלט, בגנים בדיור ללוות אותם". משימה זו כשלה שכן קליטת המשפחה לא צלחה והיא עברה לאחת ממדינות אירופה בסיוע המוסד הישראלי.
באשר למטוס עצמו מספר אברהם כי "חיל האוויר עם דני שפירא, טייס הניסוי האגדי, מצאו את התורפות של המטוס והחולשות שלו. טייסי חיל האוויר תרגלו מול אותו מיג שאותו צבעו באדום לבן לצורכי התרגול, ואחת הסיבות להצלחה בששת הימים הייתה היכולת לחקור את המטוס".
מאוחר יותר נמסר המטוס שזו הייתה הפעם הראשונה שהגיע למערב לאמריקאים לתחקור ובדיקה. מאוחר יותר הושב המטוס לישראל והוא ניצב כעת במוזיאון חיל האוויר בחצרים.
על הגעתו של הטייס העיראקי לאירופה מציין אברהם כי הדבר נעשה באופן שאינו מחשיד שכן "הוא יצא רק פעם אחת לאירופה לטיפול רפואי לכאורה, ותוך כדי הוברח ליומיים והוחזר לאירופה. משפחתו יצאה לחופשה לאירופה. היו להם קרובים באותה מדינה שבה ביקרו", הוא מוסיף אך מעיר כי "היו כמה טעויות שעשו כשמכרו דברים, בה בשעה שכאשר יוצאים לחופשה לא מוכרים רהיטים". בהקשר זה הוא מזכיר כי "המוטיב הזה היה אופייני בהברחת יהודים – לעזוב הכול, גם את האוכל על הכיריים, ללא סימן שמעיד שעוזבים".
אברהם מציין כי לאחר הבאת המטוס זכתה ישראל וזכה המוסד לתהילה בעולם המערבי.
באשר לתערוכה ההולכת ונרקמת בימים אלה הוא מספר כי התערוכות אותן הוא אוצר מבוססות בדרך כלל על חפצים ומסמכים מקוריים, וכך גם במקרה זה. "יצרתי קשר עם משפחת נמרודי ומצאנו מסמכים ותמונות שאנחנו לומדים אותם וחוקרים אותם. נמרודי היה מלך טהרן, נספח צה"ל ונציג המוסד. היו לו קשרים ענפים שם והוא תרם תרומה עצומה לתעשיות הביטחוניות. מצאנו תמונות של יוסף שמש, של הטייס, מכתבים ועוד".
עוד מספר אברהם כי במסגרת ההכנות "פגשתי את יהודה פורת ורעייתו, פרופ' דינה פורת. פורת נשלח לאירופה כדי לפגוש את מוניר כדי לבדוק שבאמת מדובר בטייס ולתדרך אותו עם מפות. מצאתי אצלו בבית ברמת השרון את המשקפיים שהמוסד סיפק למוניר כדי לטשטש את זהותו".
התערוכה צפויה להיפתח במרוצת השנה הקרובה, שנת החמישים למלחמת ששת הימים, במרכז למורשת המודיעין. "יש שם כיכר סמוכה על שמו של יוסף שמש ולשם אני מתכוון להביא מיג שקיבלתי", מספר אברהם. "הבנתי מחיל אוויר שאין סיכוי שאקבל את המיג עצמו, ואז מצאתי מיג נטוש שהובא לשיפוצים וננטש על ידי המדינה ששלחה אותו. יש כבר אישור עקרוני לקבל את המטוס לטובת התערוכה. נצבע אותו בצבעים המקוריים. היום הוא צבוע בצבעים אחרים. נצבע אותו בצבעיו המקוריים כפי שהיה בעיראק".
בתערוכה יוקרן גם הסרט 'הציפור הכחולה' אותו הפיקה רוני דבש על הפרשה.
