אילוסטרציה
אילוסטרציהOffice XP

תחילתה של שנת הלימודים כבר ממש מעבר לפינה. עבור הורים רבים זו לבטח הקלה גדולה. אחרי שבועות של קייטנות ופעילויות פנאי, בקרוב הם יוכלו לשוב ולהפקיד את ילדיהם בזרועותיה הנאמנות של מערכת החינוך.

כאשר תקציב משרד החינוך יגדל השנה ב-4.7 מיליארד שקל, ויסתכם בתקציב שיא של 57 מיליארד שקל ב-2018 - כך לפחות על פי ספר תקציב המדינה שאושר לאחרונה בממשלה.

כמעט הספקנו לשכוח כי קמפיין הדגל של שר החינוך נפתלי בנט לעידוד חמש יחידות מתמטיקה תוקצב בסכום חסר תקדים על סך 75 מיליון שקלים, ונועד להציב את ישראל בחזית המתמטיקה בעולם. היעד המרכזי של התוכנית כפי שהצהיר השר בנט, הוא להכפיל בתוך ארבע שנים את מספר הלומדים חמש יחידות במתמטיקה ל-18 אלף.

להורים כמובן העתיד מעולם לא נראה ורוד יותר. שכן, למרבה השמחה, התפיסה החדשה שמה את החינוך במדינת ישראל במרכז השיח הציבורי.

במידה מסוימת, תחום החינוך התחיל להיות שווה ערך למדינות מובילות בעולם במתמטיקה, כמו פינלנד למשל. היום, כשהקיץ הישראלי מאלץ את כולנו לברוח אל קור המזגנים, קל לדמיין יותר איך ישראל מתחילה להדמות לפינלנד.

'זה כבר לא סתם סיסמה או חזון, אלא מציאות', אמר לאחרונה שר החינוך, אמר והתבדה. שכן, אם להיות כנים לרגע, ניתן לומר כי מציאות אחרת טופחת על פנינו; ברמת המאקרו - מערכת החינוך בארץ נמצאת במשבר עמוק.

ברמת המיקרו, בתי הספר אינם מכינים את התלמידים להצלחה במקצועות רבים, ובייחוד בשני המקצועות המרכזיים הנלמדים בו בכל שכבות הגיל, המתמטיקה והאנגלית, הנתפשים אצל ההורים והתלמידים כמקצועות החשובים ביותר.

באופן אבסורדי, מרבית ההורים מוצאים את עצמם מחפשים עזרה מחוץ לכותלי בית הספר. מרביתם פונים אל המורה הפרטי, מתוך היכרות, ניסיון אישי ואמונה שזהו הפתרון האולטימטיבי לבעיית ההוראה במתמטיקה ובאנגלית. על פי הנתונים העדכניים של הלמ"ס, משקי בית רבים משקיעים סכומי עתק על חינוך פורמאלי.

כברירת מחדל בחינוך הבלתי פורמאלי, הורים רבים מפקידים את גורל ילדיהם בידי גורם מבוגר (נוסף), בדיוק כמו זה הנמצא בתוך כותלי בית הספר ומצפים לתוצאות. דווקא לקראת פתיחת שנת הלימודים עולה השאלה המתבקשת - האם פתרונות אחרים באים בחשבון? והתשובה, ייתכן וכן.

בעשור האחרון ומתחת לרדאר הציבורי, הוטמעה שיטה בה תלמידים מדריכים תלמידים אחרים. מדובר בתלמידים מצטיינים במתמטיקה ובאנגלית ברמת חמש יחידות לימוד. למקצועות המתמטיקה והאנגלית מייחסים קושי רב, מה שמעורר בקרב חלק מן התלמידים רתיעה וחשש.

כשילד לומד מילד יש לו הרגשה שהדבר הוא משהו אפשרי, בר-השגה ולא משהו שרק מבוגרים יכולים להבין. הם לומדים שאפשר גם להצליח וגם להגיע להישגים. לתלמידים הלומדים, אפוא, הרבה יותר נעים ללמוד עם צעירים, הקרובים אליהם בגיל, המדברים עמם בגובה העיניים ומסבירים להם את החומר בשפה פשוטה.

שיטת הוראה זו נהוגה בצורת הערכה דיאגנוסטית אדפטיבית עם מדדים מדויקים המראים את רמת הידע של התלמיד בנקודות שונות לאורך הלימודים. גישה זו, שלא קיימת במערכת החינוך הפורמאלית מאפשרת להורים לעקוב אחר התקדמות הילד, ולוודא שהוא משלים פערים, מתקדם בקצב תקין ואף מעבר לכך.

לפיכך, ועל רקע פתיחת שנת הלימודים - על דבר אחד צריכים להסכים. העולם השתנה וממשיך להשתנות כשם שאנו מאמצים לחיקנו חידושים טכנולוגים רבים.

גם בעולם ההוראה הפרטית מתרחש שינוי משמעותי. תמונה של תלמידים מלמדים תלמידים אינה רק דמיון, גם לא סתם סיסמא או חזון. זו מציאות חדשה ותחילתה של מהפכה.

הכותב הוא מנכ"ל מרכז דני בן יצחק, מייסד שיטת הלימוד הדיאגנוסטית-אדפטיבית