על פי הערכות בקרוב ייפגשו ראש הממשלה נתניהו ויו"ר הרש"פ אבו מאזן במוסקבה לבחינת אפשרות לחידוש המגעים המדיניים ביניהם.
תנועת הפדרציה למען ממשל אזורי בארץ ישראל מבקשת מהממשל הרוסי לקדם לקראת הפגישה את התכנית החדשה לפתרון הסכסוך בין ישראל לפלשתינים – תכנית הכוללת ריבונות ישראלית על השטח כולו והקמת כשלושים קנטונים מקומיים שיתנו מענה שלטוני למגזרים שונים, ובהם הפלשתינים.
בראיון לערוץ 7 מספר עמנואל שחף, בכיר לשעבר במשרד ראש הממשלה וכיום יו"ר משותף של התנועה החדשה, על הרעיון שהוא מבקש לקדם בתמיכתם של כמה וכמה אישי ציבור בהם גם חברי כנסת.
"הרעיון צץ לפני שנים רבות", אומר שחף הרואה במיזם שלו ושל חברו הירושלמי אריה הס שהגה את המהלך ורקם אותו במשך שנים, המשך לדברים שנאמרו כבר בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת על ידי מנהיגים כמו בן גוריון, כצנלסון, ז'בוטינסקי ואחרים, "הם חשבו על הפדרציה הזו לפני שהיה סיכוי רוב יהודי בארץ ישראל, והרעיון עלה מחדש לאחר שהתברר שאין רצון אמיתי לקדם את רעיון שתי המדינות".
הרעיון המדובר כולל פדרציה שמממשת שלטון אזורי בארץ ישראל לא כולל רצועת עזה. הכוונה היא להחיל את החוק הישראלי, מתן אזרחות לכל התושבים שמעוניינים בכך, לחלק את הארץ לשלושים קנטונים – מחוזות עם שלטון מקומי ועצמאות מרבית ושלטון פדראלי בירושלים שמטפל בנושאי יחסי חוץ וביטחון", אומר שחף המציין כי הרעיון אמנם נשמע דומה למתרחש בארה"ב, אך הדגם הדומה יותר הוא זה השוויצרי.
"יש 25 מדינות פדראליות שמתנהלות באופן שכזו. זה דגם די מוצלח. כל מדינה עושה את ההתאמות שלה אבל הרעיון הוא די מוצלח בסך הכול".
"הדגם שאנחנו שמים על השולחן מתבסס על מועצות אזוריות ועיריות קיימות. אנחנו לא עושים שום חלוקה מוניציפאלית שונה מזו הקיימת, אלא מקבצים מועצות אזוריות ומועצות מקומיות יחד לקנטון. בחלק מהמקרים יש רצף טריטוריאלי וחלק לא כמו בקנטון הדרוזי שם יהיו איים של מקומות. הכוונה היא שהקנטון ישקף את אופי האוכלוסייה המקומית.
''אנחנו נותנים לקנטונים עצמאות מירבית לנהל את עניינם. אין כוונה לעשות הפרדה אתנית וכל הקנטונים יהיו מעורבים במידה כזו או אחרת אבל בכל קנטון יהיה רוב מובהק וכך ייצא שב-20 קנטונים יהיה רוב יהודי וב-10 רוב שאינו יהודי".
מאזן זה של קנטונים, מציין שחף, יוכל להשתנות בעתיד על פי המתווה הדמוקרטי והדמוגראפי שייווצר, גם אם שינויים יהיו קשים לביצוע. "אין משהו קדוש במבנה הקנטון. מועצה אזורית תוכל לעבור מקנטון לקנטון. יהיו גם שינויים דמוגראפים עם הזמן ויהיה עניין להעביר קנטון מכאן לכאן. הכול יתרחש בהצבעה דמוקרטית פנימית".
מוסיף על כך שחף ומציין כי במידה ואכן תוקם פדרציה הדבר יחייב קביעת חוקה אחת לכל האוכלוסייה, כלומר חוקה אחת לישראלים ולפלשתינים. זאת על מנת לשמור על זכויותיהם של המיעוטים בקנטונים.
שחף נשאל אם להערכתו יש סיכוי לקביעת חוקה משותפת בין עם פלשתיני הרואה בכל ארץ ישראל אדמת וואקף ממנה הוא מחויב לעקור את היישות הציונית לבין העם היהודי הרואה בחברון בית לחם ושכם ערש הולדתו ההיסטורי וארצו המובטחת. אולי, נשאל שחף, נכון היה מצידם של הוגי התכנית, שלא לראות בחוקה משותפת גורם משמעותי שכן דווקא הוא עשוי להביא לקריסתו של הרעיון עוד בטרם קרם עור וגידים.
במענה לדברים אומר שחף כי "מה שברור הוא ששתי האוכלוסיות מחויבות לארץ ישראל, וזה בסיס טוב. ניסינו חלוקה כבר שנים רבות, אבל אנחנו לא מצליחים לממש אותה. בפועל האוכלוסיות מתערבבות אחת עם השנייה יותר ויותר. היסטוריון איטלקי כתב על כך וטען שהאפשרויות במצב כזה הן או רצח המוני או מלחמת אזרחים בלתי נגמרת או הסדר שיוויוני, ואנחנו מעדיפים את ההסדר השיוויוני".
לטעמו "בלי חוקה אין פדרציה, בוודאי שלא במצב של שתי אוכלוסיות כשהאחת שולטת עם כשישים אחוז והמיעוט עם ארבעים אחוז וצריך להבטיח את הזכויות של כולם במסגרת של חוקה. זה יכול להיות אתגר וחזון, ואני חושב ששתי האוכלוסיות מוכנות להתמודד עם זה.
''האינטרס המשותף הוא חיים יחד בארץ ישראל. שתי האוכלוסיות תורמות אחת לשנייה לא מעט ואין סיבה לא להתמודד עם האתגר, לנוכח האלטרנטיבה. נשמח לשמוע על רעיון נוסף, אבל ברור שרעיון שתי המדינות לא יקרה".
עוד הוא מציין כי רעיון הפדרציה ניתן למימוש גם באופן חד צדדי, אם כי הוא עצמו אינו ממליץ על מתווה שכזה.
שחף התבקש להבהיר מה ההבדל בין קנטון לאוטונומיה והסביר כי העיקרון הוא אותו עיקרון שכן קנטון הוא יחידה שלטונית עצמאית אזורית העוסק בכול חוץ מביטחון ומקרו כלכלה. עם זאת הוא קובע כי "שלטון אזורי הוא המועדף שעובד הכי טוב בכל העולם. במדינת ישראל היינו ממליצים על הפתרון הזה ללא קשר לעניין המדיני, אבל האינטרסים המנוגדים לא יאפשרו זאת.
''השלטון בירושלים לא ירצה לוותר על אחיזה בכל מה שקיים כרגע עד הדונם האחרון בקריית שמונה. לא יסכימו לביזור סמכויות, אבל במסגרת פתרון מדיני מרחיק לכת יש סיכוי למימוש מהלך כזה, בפרט כשהוא מאפשר לכל קנטון לקיים את צביון האוכלוסייה שבו".
להערכתו רעיון האוטונומיה שבה לפלשתינים לא יהיה חלק בשלטון המרכזי לא תתקבל ולכן לא ניתן להסתפק באוטונומיה פלשתינית תחת ריבונות ישראלית, ולעומת זאת לרעיון הפדרציה יש סיכוי רב יותר
באשר לשלטון המרכזי אומר שחף כי המנגנון המוצע כולל את שליחתם של שני נציגים מכל קנטון לבית הנבחרים, וזאת ללא קשר לגודלו של הקנטון והאוכלוסייה שבו, כך גם שני נציגים יישלחו לכנסת, ויוקמו שני בתי נבחרים – העליון שיטפל בסוגיות הנוגעות לקנטונים והתחתון יעסוק בסוגיות כלליות כביטחון ויחסי חוץ.
"את הדברים יצטרכו לקבוע בחוקה, אבל יש הרבה תקדימים לכך. יש הרבה עבודה אבל יש כאן אתגר וחזון למדינת ישראל להסתכל קדימה אל אלפי שנים שעוד נכונו לנו".
הרעיון ששחף מקדם אמנם זוכה לתמיכתם של אישים בימין יותר מאשר של אישים בשמאל, בין השאר מדבור בח"כ יהודה גליק ובאלוף במיל גרשון הכהן, אך שחף עצמו הוא איש מפלגת העבודה. מאחר וכך נשאל כיצד יגיבו להערכתו אנשי מפלגתו לרעיון.
"מפלגת העבודה נמצאת כעת בהתארגנות מחדש. לא ברור מה יהיה. להערכתי זה חזון שמפלגת העבודה יכולה להתחבר אליו, אם היא תחליט על כך ומישהו ייקח את ההובלה. אני לא רואה את זה קורה כעת אבל אנחנו נקדם את הדברים במישור של התנועה ונראה מה הציבור אומר אחרי שנחשוף את הדברים בתקשורת. אם הציבור יתחבר מפלגות פוליטיות יעמדו בתור...".
עוד נשאל אם חבירתו של חבר הכנסת גליק לרעיון אינה מתייגת אותו כרעיון ימני וממילא מרחיקה אישים ממפלגת העבודה להזדהות עמו. שחף מסכים ואומר כי אכן, "אנשים מתייגים. כשאתה מופיע עם יהודה גליק אנשים מתייגים אותך כימין. אפשר להסתכל על התנועה שלנו משם ומשם. בינתיים התמיכה הרחבה יותר באה מהימין, וזה די ברור כי אין צורך בנסיגה של שלושים אלף בתי אב מהגדה. השמאל מאוד נעול על פתרון שתי המדינות. קשה לי להתחבר לזה. אני לא כל כך מבין מה הבעיה שם, אבל אני מעריך שגם בשמאל יבינו שדרושה גישה אחרת".
"יש לגישה שלנו יתרון נוסף שהיא גמישה. באופן תיאורטי אפשר יהיה ללכת לשתי מדינות בעתיד. אולי בעוד עשרים שנה הקנטונים הפלשתינים ירצו לחבור לרצועת עזה ואולי אז זה יתאפשר אבל במצב כלכלי הרבה יותר טוב, כי שגשוג כלכלי לכולם הוא אחד הבסיסים החזקים של התכנית שלנו".
ומה עם הפלשתינים? הם שמעו על כך ומגיבים? "שוחחנו עם פלשתינים, גם עם בכירים בעבר ברש"פ. ההיענות חיובית בסך הכול. יש להם כמובן בעיה עם עזה, כי התכנית לא כוללת את עזה ולא יכולה לכלול את עזה, אבל לפלשתינים חשוב ההיבט הכלכלי, הם על הקרשים, והתכנית נותנת מענה. הם מבינים שיש כאן רעיון שמאפשר בדרך אחרת ליישם את הזכות להגדרה עצמית. זה לא פשוט ומצריך גיוס גם של הציבור הישראלי וגם של הציבור הפלשתיני".