האגודה לזכויות האזרח הגישה עתירה לבג"ץ נגד שרת התרבות מירי רגב בדרישה לפסול את התיקונים למבחני התמיכה במוסיקה, בתיאטרון ובמחול שיזמה השרה.
"תיקוני רגב", כפי שכינתה אותם, קובעים קנס על יוצרים, אמנים ושחקנים הנמנעים מלהופיע ביו"ש, ותוספת תמיכה למי שמופיע בהתיישבות. בכך התיקונים פוגעים בחופש הביטוי ובחופש המצפון שלהם.
באגודה טוענים כי ה"התנחלויות בשטחים" נמצאים במחלוקת פוליטית ולכן אין לכפות על אדם להופיע שם בניגוד למצפונו.
"מבחני התמיכה אמנם מתמרצים מוסדות תרבות להופיע בנגב ובגליל, אך רק מי שיופיע בהתנחלויות יקבל בונוס נוסף, ובכך ניתנת להם עדיפות פסולה", טוענים באגודה. ''מכיוון שתקציב התמיכות נקבע מראש, הרי שמתן בונוס למוסד אחד בהכרח יפגע בתמיכה במוסד אחר.
''בטופס שעל כל מוסד תרבות למלא, הוא נדרש לציין האם נמנע או לא מלהופיע בשטחים, אך אין דרישה לציין מהי הסיבה להימנעות, שיתכן שאין לה שום קשר לעמדות פוליטיות'', הוסיפו אנשי האגודה.
לדברי עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, שהגיש את העתירה, מבחני התמיכה לא עולים בקנה אחד עם חוק החרם שאושר בכנסת בשנת 2011. "חוק החרם קובע סנקציה רק נגד מי שקורא לחרם או מתחייב להשתתף בחרם. בג"ץ קבע במפורש, שהחוק אינו חל על תיאטרון שנמנע מלהופיע בהתנחלויות", טוען יקיר.
''ההימנעות עצמה אינה מנוגדת לחוק החרם אלא רק קריאה לחרם או הצהרה פומבית על השתתפות בחרם. מבחני התמיכה מונעים גם את זכותו האחרונה של האדם לבצע אקט פרטי ואישי שתואם את עמדותיו הפוליטיות. השופט עמית קבע בבג"ץ חוק החרם שתיאטרון יוכל להחליט כי הוא לא מוכן להעלות את הצגותיו בשטחים מבלי לחשוש".
"כעת, במקום לפגוע ביוצרים בשל עמדותיהם הפוליטיות, שרת התרבות מנסה להפלות אותם לפי ההשלכות המעשיות של עמדותיהם", מוסיף עו"ד יקיר.
השרה רגב מסרה בתגובה: "זוהי עתירה פוליטית. זה לא מפתיע שדווקא האגודה לזכויות האזרח עותרת נגד מתן שיוויון זכויות לאזרחים. זאת כמובן כשמדובר באזרחים מאוד מסוימים. העתירה הזו תידחה. אזרחי ישראל הגרים ביו"ש אינם סוג ב' ולא אאפשר אפליה כלשהי שלהם.
''התיקונים הללו הם חלק ממדיניות רחבה של צדק תרבותי. כולם עברו תהליך ציבורי ומשפטי מסודר כמפורט בהודעת המשרד", הבהירה.