הרב דוד סתיו
הרב דוד סתיוצילום: יוני קמפינסקי

בשני ימי ראש השנה יקיימו 'תכנית יחד' של רשת מוסדות 'אור תורה סטון' בשיתוף ארגון רבני צהר את אירוע "שופר בפארק" בלמעלה מ-200 פארקים, כיכרות ומרכזי ערים בכל רחבי הארץ, ביניהן תל אביב, פתח תקווה, ראשון לציון, רחובות, נתניה, שדרות, יוקנעם ועוד.

בשיחה עם ערוץ 7 מספר הרב דוד סתיו, ראש רבני צוהר ויו"ר עמית ברשת אור תורה סטון על המיזם והמטרות שמאחוריו.

במענה לשאלת הבסיס 'מה מטרת המיזם' פותח הרב סתיו ומצטט את הפסוק "היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו", ואומר: "מצוות השופר היא כל כך מיוחדת וחביבה, אבל לצערינו בגלל נסיבות שאליהם התגלגל העם בדורות האחרונים רבים מבנינו ובנותינו לא זוכים לקיים את המצווה הזו, כי לא שמעו עליה, כי לא הגיעו לבית הכנסת או מכל סיבה אחרת, ואנחנו רוצים להביא את השופר אליהם. אנחנו רוצים שכל יהודי יגיע לראש השנה עם מודעות לשופר ועם המצווה הזו שאיתה יפתח את השנה".

הרב סתיו נשאל אם אין המיזם מותיר את מצוות השופר בגדר האטרקציה ולא מעבר לכך. "כאשר אדם לא מרגיש שהוא מחויב אז כל דבר דתי הוא תרבותי יותר מאשר דתי, אבל אנחנו מאמינים בערכה ובכוחה של המצווה ומחלקים ערכות שמדברות על משמעויות מצוות החג. אנחנו גם מאמינים שאולי מי שקיבלו את הערכה אולי יעשו קידוש ואולי יאכלו את סימני החג והדברים יחלחלו אל מודעותו.

"אנחנו במאבק לא פשוט על צריבת הזהות היהודית שלנו בחברה ישראלית שמוקפת ומוצפת בשפע של תרבויות עולמיות שמאימות להטביע את הזהות והתרבות היהודית בתוכן. אני מניח שמאות ישראלים לא יגיעו גם לפארקים אלא יהיו בחו"ל. הלוואי שהייתי יכול להגיע אליהם קודם לכן ולהסביר שאת ראש השנה צריך לציין בבית עם המשפחה ובבית כנסת ולא בטיולים בספרד או טורקיה.

"לצערי הרב גם עשרות אלפים יבלו כך את יום הכיפורים ואנחנו נאבקים על כך שיהדותם תהיה חשובה להם. אני בטוח שלילדים קטנים זו תהיה אכן אטרקציה, אבל אני אצל המבוגרים מרבית אלה שישמעו את השופר זה יזכיר להם את בית אבא ואולי יחשבו בשנה הבאה לפקוד את בית הכנסת גם אם לא מקפידים על כל מצווה".

בעקבות המשפט בו פתח הרב סתיו את תשובותיו בשיחה זו 'היתקע שופר בעיר ועם לא יחרד' עלתה השאלה אם קיומו של אירוע המוני בפארק, אירוע שיכלול גם שיתוף פעולה עם ידוענים שינסו את כוחם בתקיעת שופר, אין בו כדי לפגוע באותה חרדה חיובית המתבקשת בקיומה של מצוות השופר.

הרב סתיו עונה ומציין כי אכן קיים תמיד המתח שבין הרצון להנגיש לבין הערך הפנימי והעמוק של המצווה. "זה מתח מתמיד שאנחנו נמצאים בתוכו. באמת בצוהר במקור – עד שחיברנו את המיזמים יחד - יזמנו לעשות תקיעות שופר במתנ"סים ובבתים סגורים, מתוך מודעות לעניין.

"זה צד אחד של המטבע, אבל הצד השני של המטבע הוא – וישר כוח לאנשי אור תורה סטון שקידמו את המיזם – הם אמרו שאנחנו צריכים להגיע לכל אדם באשר הוא, ואם היינו חושבים שכאשר אדם בפארק הוא החליט לבעוט בריבונו ויהדותו ואתה נתפס כליצן אז היה בטענה צדק, אבל מניסיוננו זה לא נתפס כך.

"אנשים הולכים לפארק כי בית הכנסת לא מדבר אליהם והם לא מרגישים שייכים ולא בגלל שבעטו בו, ואדרבא, אולי בפעם הבאה ילכו לפארק אחרי הצהרים ובבוקר ילכו לבית הכנסת. אנחנו במתח בין שני הדברים. מהניסיון שלנו זה נתפס כמאוד מכובד ומשמעותי, אם כי בוודאי זו לא אווירת ישיבה וחרדת 'ונתנה תוקף' ותקיעת השופר, אבל האויב של הטוב מאוד הוא המצוין".

ואולי יהיו מי שיאמרו שההשתתפות במעמד התקיעה בפארק מספיק, מעין סימון V על מצוות החג ואין עוד צורך בהשתתפות משמעותית יותר במצוות היום? הרב סתיו אינו סבור כך. "אני לא חושב שמי שנמצא בפארק יש לנו נקיפות מצפון. הוא בפארק כי כיף לו בפארק ושמיעת קול השופר, אם אנחנו מאמינים בתורה ובערכי מצוות, זה מעורר, ואני מאמין שכשאדם ישמע את זה הדבר יעורר אותו, ואגב גם בבית כנסת אפשר לשמוע קול שופר בלי שזה יעשה כלום. אני מאמין שזה ידחוף אדם למודעות לכך שזה עוד מרכיב ביהדותם ועכשיו מנסים לחבר אותם לזה".

מוצא הרב סתיו דוגמא לדבריו מנר חנוכה – "בעקבות מבצעי חב"ד אני סבור שכמעט ואין משפחה חילונית שלא תדליק נרות ואין חייל בצה"ל שלא יודע לשיר מה עוז צור. זה לא הפך אותו לדתי ולא גרם לו לחשוב שההדלקה היא שטויות. האם הוא מרגיש שמח ורוצה להיות מחובר למצווה ולמורשת? כן".

לזאת מוסיף הרב סתיו ומספר על בחור מברית המועצות שהגיע ל'צוהר' להוכחת יהדות וכשנשאל מה הוא זוכר מיהדותו "הדבר היחיד שהוא זוכר הוא שסבא שלו היה מביא כמה רובלים ואומר לו שאלו דמי חנוכה. זה הזיכרון היהודי היחיד שיש לו. אז כולם יודעים שדמי חנוכה הוא הדבר האחרון בחג, אבל אתה אף פעם לא יודע מאיפה הנשמה נכנסת".

ברוח זו ממשיך הרב סתיו ומספר על דבריו של הרב נריה זצ"ל אודות המדרש המספר כי קיין שלא ידע מהיכן תצא נשמתו של הבל ויידה בו אבנים על כל גופו עד שיצאה נשמתו. על כך אמר הרב נריה שבדורנו אנחנו צריכים להכניס את הנשמה ואין אנו יודעים מניין נכנסת הנשמה לאדם ולכן צריך להכניס אותה מכל חור, אצל האחד דרך סליחות, אצל האחר בהקפות ואצל השלישי במעמד שופר בפארק.

עדות להצלחת הדרך הזו מוצא הרב סתיו מעצם הרחבת מעגלי אירועי השופר בפארק שבשנה הקודמת התקיימו במאה וחמישים מקומות והשנה יתקיימו בלמעלה ממאתיים מקומות. "אם היו מדווחים לנו על כישלונות או תחושות לא טובות לא היינו חוזרים על זה".