ראש הממשלה בטכס האזכרה הממלכתית לרחבעם זאבי ז"ל
ראש הממשלה בטכס האזכרה הממלכתית לרחבעם זאבי ז"לצילום: מרים אלסטר, פלאש 90

תודה לכם, חברי כנסת ודוברים מהשמאל, שהראיתם לנו השבוע איך להתנהג ביום האזכרה הממלכתי, הקבוע בחוק, של מנהיג פוליטי שדרכו אינה דרככם.

הוא היה מדור המייסדים של הארץ הזאת, איש הפלמ"ח ומבכירי צה"ל. הוא סיכן את חייו במלחמות ישראל והקדיש עשרות שנים לשמירה על ביטחון אזרחי המדינה. גם לאחר שהסתיים שירותו הצבאי הוא נשאר איש ציבור, שעד יומו האחרון פעל לטובת המדינה ולטובת עם ישראל כפי שהוא ראה אותה. והוא נרצח בירי שלושה כדורי אקדח של מרצחים לאומנים קיצוניים, בגלל השקפותיו הפוליטיות ובגלל היותו מנהיג פוליטי.

וזה לא שנקבע לזכרו בחוק יום אזכרה אחד, אבל בפועל האירועים לזכרו מתפרסים על פני שבועות. וזה לא שבימים הסמוכים ליום הזיכרון - בעצם אפילו לא ביום הזיכרון עצמו - משתנה כל לוח המשדרים באופן שכופה על כולנו להאזין ולצפות בתוכניות מיוחדות שמאדירות את זכרו ואת פועלו השנוי במחלוקת.

וזה לא שקראו על שמו עשרות מקומות בארץ אם לא מאות - לעתים בכוחנות חסרת התחשבות תוך מחיקת זכרם של אישים ששמם כבר נקרא על אותם מקומות. אבל גם המקום האחד, בפתח שער הגיא, שעד כה לא שימש לכלום ויועד להיות מוקדש לזכרו, גם זה יותר מדי בשבילכם.

וזה לא שכל חיילי צה"ל, דתיים וחילונים, ימנים ושמאלנים, מחויבים להשתתף בעצרת לזכרו שנערכת בכל שנה מכוח פקודה בכל מחנות צה"ל. בסך הכול מדובר בישיבת זיכרון שנתית במליאת הכנסת, שנועדה לתת מעט כבוד לשר בישראל שנרצח בידי מחבלים. אבל גם את מעט הכבוד הזה אתם לא מוכנים לתת לו, ולו מתוך התחשבות במשפחתו, ולו למען האחדות הלאומית – ערך שלא נמצא במקום גבוה בסולם הערכים שלכם.

וזה לא שמאות ואלפים - ביניהם עשרות חברים, מכרים וקרובים שלכם - נפלו חללים מנשק שחולק לאויב במסגרת מהלכי ההרפתקנות המדינית שלו, שנגדה זעקתם בכל כוחכם והתרעתם, אבל נדחיתם בבוז על ידו תוך הכתרתכם בתואר "אויבי הציונות".

וזה לא שבמהלך אירועי הזיכרון מישהו מפנה כלפיכם אצבע מאשימה, שנה אחר שנה, טוען במפורש או ברמז שבכינויי הגנאי שהטחתם בו בחייו התרתם למעשה את דמו, וביחד עם זאת תובע מכם לחלוק לו כבוד ולקחת חלק בהנצחתו.

וזה לא שאירועי ההנצחה שלו מנוצלים כדי לערוך תעמולה להשקפותיו המדיניות ולהנחיל את דעותיו השנויות במחלוקת. להפך, משפחתו והאחראים על הנצחתו מקפידים להתמקד באותם חלקים באישיותו ובדרכו שכל פטריוט ישראלי יכול להתאחד סביבם.

אתם מוקיעים אותו ומסרבים לכבד את זכרו בגלל שהוא דגל בטרנספר של ערביי יו"ש. טרנספר מרצון, לא בכפייה. טרנספר שנשאר ברמה ההצהרתית ומעולם לא יצא אל הפועל. ואתם, שתמכתם ללא היסוס בגירוש בכפייה של אלפי יהודים מבתיהם ויישוביהם בגוש קטיף ובצפון השומרון, אתם שתומכים עד היום בגירוש של עוד רבבות יהודים מבתיהם ויישוביהם ביו"ש, בכלל לא רואים את הגיבנת של עצמכם. לא שמים לב שאין לכם שום הצדקה לראות את עצמכם כיותר מוסריים ממנו.

אז הנה, החברים שלכם בתקשורת סידרו לכם אליבי. תחקיר מקומם ומתסכל של תוכנית הטלוויזיה 'עובדה'. עדות שאין שום אפשרות להזים אותה, כי הנאשם כבר לא בחיים, כי שום גוף חקירה מקצועי ומוסמך לא יטרח לבדוק אותה. תחקיר שלא יביא שום תועלת, מלבד השימוש שנעשה בו כדי להתנער מהחובה המוסרית לחלוק כבוד מינימלי לאלוף בצה"ל ושר בישראל שנרצח על משמרתו.

אבל לכם זה הספיק. מיהרתם להרשיע אותו על פי תוכנית טלוויזיה, כדי שתוכלו להשתחרר מהעול המעיק של מתן כבוד לזכרו. קיבלתם היתר מחודש להטיל בו לאחר מותו את כל הרפש שאהבתם להטיל בו בחייו.

אז תודה לכם, אחים שמאלנים יקרים, שלימדתם אותנו איך להתייחס ליום השנה לרצח נתעב של מנהיג פוליטי מהמחנה שאינו שלכם. בזכותכם נתלבט השנה הרבה פחות אם ללכת לכיכר ב‑4 בנובמבר.

להתאחד או להיפרד

מפלגת האיחוד הלאומי קיימה השבוע כנס אידיאולוגי שהחזיר קצת צבע ללחייה. כמות המשתתפים וזהותם הוכיחו שלא מדובר במפלגה שאין בה יותר משני פוליטיקאים - מוצלחים כשלעצמם - אורי אריאל ובצלאל סמוטריץ'.

הזמנתו של נפתלי בנט כנואם מרכזי ואורח הכבוד מתפרשת כאיתות לכך שאריאל, סמוטריץ' וחבריהם מעוניינים בהמשך השותפות עם הבית היהודי. אכן, איחוד הכוחות בציונות הדתית הוא אחד הגורמים להישג 12 המנדטים בבחירות הקודמות, כשם שהרפיון באחדות - שהביא לריצה נפרדת של מפלגת 'יחד' - הוא אחד הגורמים לירידה לשמונה מנדטים בקדנציה הנוכחית.

ועדיין, העובדה שנציגי האיחוד הלאומי ברשימה המשותפת נבחרים במרכז מפלגתם - שמורכב בשיטת חבר מביא חבר - ופטורים מהתמודדות בפריימריז, מעוררת תרעומת ותחושת קיפוח בקרב עמיתיהם בבית היהודי. מספר המקומות שהוקצה לנציגי האיחוד הלאומי ברשימה המשותפת נקבע בהתמקחות בין שתי המפלגות, בלי אינדיקציה ברורה לכוחו הפוליטי האמיתי של האיחוד הלאומי. השיטה הזאת מזמינה ביקורת ולחצים ממתחרי המפלגה ויריביה האידיאולוגיים בתוך הציונות הדתית.

המאפיין המיוחד של האיחוד הלאומי, שאמור להצדיק את קיומה הנפרד של המפלגה, מתבסס על שלושה מרכיבים עיקריים: יותר תורניות, יותר ימניות, יותר מגזריות. לכך יש להוסיף את ההתנגדות העקרונית של האיחוד הלאומי לשיטת הפריימריז. אבל הציבור הרחב, גם זה שמרגיש קרוב לקו האידיאולוגי של המפלגה, מתקשה להשתכנע שהציבור התורני זקוק למפלגה נפרדת, בפרט כאשר לא ברור מה מגדיר את ראשיה כיותר תורניים מהרב אלי בן דהן או ממוטי יוגב.

ומה שחשוב לא פחות: התבדלותו של חלק מהמחנה התורני במפלגה נפרדת הופכת את האופציה של התמודדות נציג מטעמו על הנהגת המפלגה לחסרת סיכוי. העובדה שבראש המפלגה המשותפת עומד איש המחנה הליברלי בציונות הדתית נתפסת היום כהנחת יסוד וגזירת גורל, כאילו נשכחו הימים שבהם נציגים מובהקים של הציבור התורני, הרב יצחק לוי ואפי איתם, כיהנו בתפקיד יו"ר המפלגה.

ערב הבחירות הבאות נפתלי בנט עלול, מעצמו או בלחץ חבריו, לסרב לרוץ שוב ברשימה משותפת של שתי מפלגות. במקרה הטוב הוא יואיל לוותר לאנשי האיחוד הלאומי על תקופת האכשרה, ויאפשר להם להצטרף כבודדים לבית היהודי ולהתמודד בפריימריז. במצב כזה ייאלצו אנשי האיחוד הלאומי לבחור בין שלוש אפשרויות לא רצויות: להיכנע לתכתיב של בנט ולהתמודד בפריימריז בתנאים נחותים, או לנסות לאסוף שוב את רסיסי המנדטים שחברו אליהם בעבר ולהתאבד על אחוז החסימה הגבוה, או לשיר "התקווה" ו"לעד חיה בלבבנו" וללכת הביתה.

לכן האיחוד הלאומי לא יכול לחכות להכרעה על עתיד השותפות שתיפול יומיים או חודשיים לפני מועד הגשת הרשימות לבחירות הבאות. במקרה שתיאלץ לרוץ בנפרד, המפלגה חייבת למתג את עצמה בתודעת הבוחרים על ידי התבדלות ברורה מהבית היהודי. רק כך יישאר לה סיכוי לעבור את אחוז החסימה. אך מכיוון שהאחדות היא האופציה הנכונה והמועדפת, הדבר הנכון לאיחוד הלאומי לעשות זה לדרוש מנפתלי בנט להיכנס מיד למשא ומתן רציני ומואץ על תנאים לאיחוד מוחלט בין המפלגות כבר בעיתוי הזה.

אם המחלוקת על שיטת בחירת הרשימה היא שמעכבת את איחוד המפלגות, יש לגבש מודל לפיו כל מתמודד מהמפלגה המשותפת יוכל לבחור בין ריצה בפריימריז להגשת מועמדות בגוף בוחר מצומצם יותר. זה יכול להיות מרכז המפלגה, או גוף בוחר אחר שיורכב לצורך העניין. הרי גם על פי חוקת המפלגה כיום, מספר 10 ומספר 15 ברשימה נבחרים במרכז המפלגה ולא בפריימריז. אפשר לגבש שיטה משולבת של בחירת כמחצית מהרשימה בגוף בוחר מצומצם, בעוד יו"ר המפלגה והמחצית השנייה של הח"כים ייבחרו בפריימריז.

בכל מקרה, כדי להבטיח את עתידו הפוליטי, האיחוד הלאומי חייב לדרוש החלטות כאן ועכשיו. דחיית ההכרעה והמשך הישיבה על הגדר עלולה לפגוע קשות בנציגות של המחנה התורני בכנסת הבאה.

לתגובות: [email protected]