אנשים מסודרים אוהבים שגרה.
אנשים מסודרים מסתדרים עם השגרה. לכן החזרה לשגרה מתאימה להם.
אצלי החזרה לשגרה מסמנת את החזרה לתפריט היומיומי והמשעמם ואת האיחורים הקבועים של ילדיי לבית הספר.
איחור קל של חמש דקות נחשב כחטא ופשע בעיני הממסד הציוני, קרי מנהלת בית הספר.
לכי תסבירי לה שאני והשגרה חיים בקווים מקבילים. שגרת הבוקר תמיד נדחקת לה בין קוקייה שנקרעה למחברת שנעלמה, לאימא-שכחתי-להגיד-לך-אבל-אני-אבא-של-שבת-וחייבים-לעצור-במכולת-לקנות-שתייה.
כי השגרה נועדה למסודרים. השגרה נועדה לאנשי החוף השקטים, שאוהבים סדר יום מוכתב ומוקפד. לא לסופרים שבעיקר חולמים על יציאה מהשגרה ועל גלים שיטרפו את המילים אל חוף הספרים.
בזמן שהורים מתלוננים על הקושי לעבוד כשהילדים לא מסודרים במוסדות החינוך, אני דווקא מביטה בשמחה על הילדים ששרועים במיטה, נמים שינה עמוקה ומתעוררים רק בצהריים, ומעודדת את המתבגרים להחליף את היום והלילה כדי שאוכל לעבוד.
בזמן שאבא שלהם טוען שאני חייבת לשמור על סדר יום שגרתי ככל האפשר גם בימים שבהם השגרה היא בגדר המלצה בלבד, אני תוהה: למה? השגרה הרי יכולה רק להזיק בזמנים כאלה.
כי למה נועדו ימי החגים והחופשות אם לא כדי לשבור את השגרה?
בתכל'ס, שגרה בלי יציאה ממנה מאבדת בעיניי את הערך שלה. אז בואו נשבור אותה מפעם לפעם.
הצד שלו
משנה: ימים שהלכו לבלי שוב
השגרה, אח השגרה!
נכון מאוד, כיף לנו לטייל, לנוח, לקום מאוחר, אבל דייייי! מספיק!
האם שלושה חודשים ברצף שבהם עוברים מחופשה לחופשה ליום טוב וכן הלאה לא הפכו בסופו של דבר להפסקה ארוכה מהחיים שבה איננו מתקדמים בכלום?!
התשובה היא כן.
תודה לא‑ל שהמציא את המושג "אחרי החגים".
הדבר הכי יקר לנו הוא הזמן.
הדבר היחיד בעולם בערך שאיננו יכולים לקבל בחזרה ובו אנו מתפתחים, לומדים ומתקדמים הוא ימי השגרה.
אלו הזמנים שבהם אנחנו מגלים את יכולותינו היצרניות, תורמים לעולם ולסביבה ומנצלים את ששת ימי המעשה לעשיית טוב.
אני מציע מעל במה זו לקיים בהקדם חשיבה מחודשת איך מחלקים את זמני החופשות במינון אחר, כדי שלא נבזבז סתם את זמננו.
והדוגמה הטובה ביותר לכך היא גדולי ישראל, שלא יוצאים משגרת לימודם בכל עת. הם ההוכחה כמה השגרה חיונית וחשובה לאדם.
בואו נאמר בפה מלא ונצהיר זאת חד וברור: שגרה זה טוב. טוב, טוב, טוב.
ותודה לא‑ל שחזרנו אליה, ויפה שעה אחת קודם.
פורסם בפנימה