שופט בית המשפט העליון נועם סולברג
שופט בית המשפט העליון נועם סולברגצילום: מרים אלסטר, פלאש 90

שופט בית המשפט העליון, נועם סולברג, התייחס בראיון יחודי לעלון "כנפי רוח" של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא שהופץ בסוף השבוע למספר סוגיות משפטיות אקטואליות.

בראיון נשאל השופט סולברג על השימוש במשפט העברי במסגרת פסיקתו, לעתים בהערה או הארה ולעתים לצורך הכרעת הדין. "אני פועל בעניין זה על פי הנחיית חוק יסודות המשפט ובהתאם למתחייב מערכי היסוד של מדינה יהודית ודמוקרטית. אינני מתיימר לפסוק הלכה. אני פוסק על פי חוקי מדינת ישראל. אבל בשגרת היומיום אנו רואים איזו תועלת צופן בחובו המשפט העברי".

לדבריו, "המשפט הישראלי, צעיר לימים, צריך להביט בצנעה אל המשפט העברי, שהלך והתפתח בכל שנות גלותנו בכל אתר ואתר, כפי שהראה השופט מנחם אלון בספרו על המשפט העברי. למרבית הקהילות בגלות ניתנה אוטונומיה לנהל את ענייניהן. המשפט העברי זוקק בלימוד בבתי המדרש ועבר את כור ההיתוך של ניסיון מצטבר בפסיקה בקהילות ישראל. הרי זה אך טבעי שנידרש אנחנו היום לעמדתו של המשפט העברי בסכסוכי שכנים, הגנת הפרטיות, כבוד הבריות, שוחד, הגנה עצמית, קניין ועוד".

תוכל להדגים, בבקשה, שימוש במשפט עברי בתביעות לשון הרע שבהן הרבית לעסוק?

"הגנת 'אמת הפרסום' כוללת רכיב של 'אמת' ושל 'עניין ציבורי'. לעיתים בתי המשפט דשים בעקביהם את נושא 'העניין הציבורי', כי הציבור מתעניין בכול. בכמה פסקי דין הראיתי שכוונת המחוקק לא הייתה להכשיר כל פרסום צהוב ומציצני. נדרשת תועלת כלשהי בפרסום. הפניתי בעניין זה לחפץ חיים, שמנה שבעה תנאים שבהם 'מותר להיות רכיל לכתחילה אם המספר הזה מכוון בסיפורו לסלק הנזקין'. לבטח לא ניתן במציאות ימינו להחיל את הלכות לשון הרע של החפץ חיים כמות שהם, אבל בהחלט ניתן להיעזר באמות המידה שקבע כדי לבחון אם יש 'עניין ציבורי' בפרסום".

האם לדעתך "הכול שפיט"? ואם לא, היכן בית המשפט צריך לשים את הגבול?

"גם אם ניתן לבחון כמעט כל נושא בכלים משפטיים, הרי שלא כל נושא ראוי להתברר בבית המשפט. האופי הדומיננטי של הנושא שעל הפרק הוא אמת מידה, כלי עזר להחלטה אם ראוי הנושא לרשות המחוקקת לענות בו ואם הוא מסור לשיקול דעתה של הרשות המבצעת או להכרעה משפטית בבית המשפט".