שופט העליון רובינשטיין
שופט העליון רובינשטייןצילום: יונתן סינדל. פלאש 90

בדיון בעתירת בני משפחת אבו חדייר התובעים להרוס את בתיהם של רוצחי בנם, מוחמד, הביעו שופטי העליון עמדה לפיה גם אם אין מדובר בתופעה רחבת היקף הרי שהרס בתי רוצחים יוכל להרתיע גם יהודים מתכנני רצח על רקע לאומני.

בדבריהם אלו התעמתו שופטי העליון, הנדל, זילברטל ורובינשטיין עם הטיעון לפיו הרס בתי מחבלים נועד להרתיע חברה המניבה מתוכה רוצחים שביצעו מאות פיגועים בעוד מעשי רצח שבוצעו על ידי יהודים הם גם מועטים וגם זוכים לגינוי גורף בחברה היהודית.

השופט ניל הנדל קבע כי אם מערכת המשפט הישראלית תקבע כי ענישת הרס בתים רלוונטית ומתבצעת כלפי אוכלוסיה אחת ולא כלפי אוכלוסיה אחרת הרי שיש בכך אמירה בעייתית, כהגדרתו."מה לי אן מדובר בערבי ומה לי אם מדובר ביהודי?", שאל השופט את עו"ד אבינעם סגל-אלעד, המייצג את עמדת המדינה בדיון.

עו"ד סגל-אלעד טען כי בעוד מהמגזר הערבי יצאו לפועל כאלפיים פיגועים, מהמגזר היהודי יצאו רק שני מקרים, אולם השופט זילברטל קבע באוזניו כי כאשר מדובר בחיי האדם הכמות אינה קובעת.

דברים ברוח זו אמר גם השופט אליקים רובינשטיין, כאשר טען כי אמנם ייתכן שבחברה הערבית ישנם תומכים רבים יותר למעשי טרור ורצח וייתכן שמשום כך ההרתעה תהיה משמעותית יותר מספרית. "אבל עדיין, הואיל ויש גם קיצוניים גם בחברה היהודית, שעשו את הדברים הנוראיים האלה, גם אם ההרתעה תפעל רק על מספר קטן של אנשים, עדיין יחסכו חיי אדם".

עוד הוסיף השופט רובינשטיין והעיר על חשיבות הרס בתי רוצחים יהודים בעיניו: "אם תכננו אנשים מפגעים בחברה היהודית חמישה פיגועים ומהם שלושה יורתעו כי הוא לא רוצה להפסיד את הבית, אז עשינו משהו".