סערת שילובן של חיילות במערך הצה"לי הלוחם מניב התקוממות הולכת ומתרחבת בציונות הדתית.
אתמול (שלישי) התכנסה קבוצה גדולה של רבנים, מכלל גווני הקשת המיגזרית, לתכנון משותף לקראת יצירת חזית משותפת מול פקודת השירות המשותף החדשה.
בראיון ליומן ערוץ 7 סיפר הרב דרור אריה, ר"מ בישיבת שדרות וממובילי המאבק, על האירוע ועל הצפוי בגזרה המתלהטת הזו.
"הרבנים עודכנו בשינויים בין הפקודה הקודמת לפקודה החדשה ולנורות האדומות ולקווים האדומים שנחצים", פותח הרב אריה את דבריו ומציג דוגמאות לאותה חציית גבולות: "בפקודה הקודמת נקבע שהשילוב הראוי כפוף למבצעיות, כלומר השוויון בין המינים מותאם ליכולת של החייל או החיילת. המשפט הזה נמחק והדגש הוא הצורך בקידום שוויוניות ללא אזכור מבצעיות וערכי הניצחון של צה"ל. יש כאן רמיזה לכך שהצד המבצעי פחות חשוב".
"צבא הוא לא מסגרת חברתית אלא עניינו פיקוח נפש. יש כאן גם פגיעה במוסר של 'והיה מחניך קדוש'. זה שילוב שבא בסתירה חדה למוסר האלוקי ולערך הטהרה והצניעות שאנחנו וצה"ל אמונים עליו. יש כאן הפרה של איזונים העדינים בין כל החיילים בשם ערך השוויון שאינו שוויוני. זה לא שוויון אלא טשטוש תפקידים. זה מוביל אותנו למקומות מאוד מסוכנים.
ממשיך הרב אריה ומציין כי גם במפגש הרבנים הקפידו המשתתפים לציין ולהזכיר כי לא מדובר רק בפגיעה מיגזרית אלא "יש כאן פגיעה בצה"ל, בחיילים שומרי המסורת ויש כאן ממד נוסף של סממני כפייה. אסור לצאת בטקס עם שירת נשים אלא רק באישור סגן אלוף ומעלה.
"בהרבה מקומות הוא חייב להגיע למפקד היחידה כדי לקבל אישור. אופי הטקסים נתון רק לשיקול דעתו של המפקד וחייל דתי לא יכול לצאת מאירועים ללא אישור של סגן אלוף ומעלה. הרב היחידתי יכול לכל היותר לייעץ, אבל מי שקובע הוא המפקד והשליש. גם לגבי קצונה - קצין שישובץ ביחידה מעורבת והוא לא יכול לסרב אלא בכפוף לאישור אכ"א. יש כאן ליקוי מאורות ערכי של כניסת גורמים חיצוניים עם אינטרסים שמחלישים את הצבא".
בעקבות הדברים נשאל הרב אריה מה לטעמו מוביל את דרגי הצבא הגבוהים להיכנע לאותם גורמים חיצוניים בעלי אינטרסים. לדבריו "יש כאן דרקון מאיים של ארגונים משומנים ויש את אימת הבג"ץ. זה לא פוליטקלי קורקט לדבר על מה שנראה כביכול כהדרת נשים שנכנסה לתודעה. כששואלים מפקד בדרגי השטח אם כשהוא נכנס לפעילות מבצעית בלבנון או במקום אחר אם הוא רוצה בנות איתו, התשובה השלילית ברורה.
"כל הדרגים המקצועיים בשטח אומרים שזה לא טוב, אבל זה לא נשמע טוב. ראינו איך כאשר אביגדור קהלני דיבר על שילוב נשים בטנק רצו לטרוף אותו. יש כאן כוחות דרקוניים שלא באים בשם המקצועיות ולא בשם ערכי הניצחון, אלא להיפך. מצאנו קשר בין ארגוני נשים שקראו לסרבנות שהיו שותפות לייעוץ לצבא. מישהו פה התבלבל".
באשר לתגובת הרבנים בכנס המדובר לנתונים שהוצגו בפניהם, אומר הרב אריה כי באירוע הוצגה "תמימות דעים שצריך לצאת למאבק משותף. הפקודה הזו רעה מכל כיוון. זה מעורר הרבה שאלות. הרבנים קראו להתייצב סביב הרבנות הראשית. להכניס גם את גורם ההלכה. צבא זה לא רק כשרות אלא גם צניעות, רוח ואווירה. לצערנו בפקודה הרב הוא רק גורם מייעץ ולא מוביל תהליכים. יש כאן הרבה מאוד דיעבדים, יש כאן סממנים של כפייה שלא נוכל להשלים איתם".
"מנסים להרגיע מצד אחד אבל מצד שני קצין שריון ראשי מנסה לשלב מפקדות ולוחמות בטנקים, למרות כל אותם מאמרים של קצינים במיל' ופרופסורים חשובים שמדברים על כך שבסופו של דבר הצד הפיסיולוגי שהוא זה שיקבע וינצח, כלומר שנשים ישולבו בגלל לחץ הבג"ץ והאג'נדות, אבל בסוף הצד הפיסיולוגי הוא שיכריע.
"למה להכניס חיילם מסורתיים ודתיים וגם חילוניים לדילמות כאלה?", שואל הרב אריה ומציין את הקושי בניהול מארב טנקים פשוט הנמשך שלושה ימים בהם סגורים החיילים לבדם באינטימיות. כל זאת מעבר לדיווחים על שיעורי פציעות גבוהים לנשים ואף "לא פעם זה פוגע גם ביכולת להרות. הרב מרדכי שטרנברג שאל בכינוס האם תפקיד האם כבר לא חשוב בעינינו? בשם ססמאות פוליטיות גוררים את הבנות שרוצות להתנדב לסיטואציות בלתי הפיכות. לטובת הצבא והאומה אנחנו חייבים את המאבק הזה".
בסופו של הכינוס, מספר הרב אריה, התקבלו מספר החלטות: "ישנן החלטות לפנות לתלמידים במסרים ברורים, לפנות לרבנים הראשיים, לכנס את ראשי הישיבות והמכינות, לייצר חזית אחת ולהשמיע קול ברור שאת הקו הזה לא נוכל לחצות".
הרב אריה מציין כי קריאתם של הרבנים והתארגנותם מגיעה "בעקבות שאלות של תלמידים שמביאים בפנינו דילמות וסיטואציות מאוד קשות. תפקידנו כרבנים וכמחנכים הוא להיות בראש המחנה ולא להסתתר מאחורי התלמידים. אנחנו צריכים להיות אחראים לגופם ונפשם וערכיהם. עד עכשיו אין סתירה בין התורה והצבא ומי שהתגייס היה יותר ערכי ויותר מוסרי, אבל כשיש התנגשות אנחנו חייבים לעמוד לימינם של תלמידנו".
"אנחנו אומרים להם להתגייס ולקחת את כל התפקידים, אבל צריך לדעת שיש קווים אדומים. אנחנו נרוץ אחרי כל פקודה ונרוץ אחרי הרמטכ"ל והקצינים בשדה הקרב, אבל לא נרוץ אחרי ערכים זרים שמוחדרים על ידי בעלי אינטרסים. חייל חייב להיות עם עירנות ופקחות. כמו שכאשר אומרים לחייל לצבוע או לנקות את הטנק בשבת הוא לא יעשה את זה, כך גם פגיעה בערכי הצניעות, החייל לא יעשה זאת".
לקראת סיומם של הדברים נשאל הרב אריה אם נכון שאפיק ההסברה של המאבק יעסוק בפגיעה בציבור הדתי וההגעה למחוזות בהם לא יוכלו חיילים דתיים לקחת חלק, או שמא יש להתמקד בפגיעה המקצועית ביכולותיו של הצבא לתפקד במידה ואכן השילוב בין חיילים לחיילות יגיע גם לשדה הקרב.
"זה אותו דבר וצריך להשמיע את שני הדברים", משיב הרב אריה. "אחת הלקויות בהבנה הציבורית היא התחושה שהדת אינה מוסרית, פוגעת בזכויות. אנחנו חייבים להשמיע בקול ברור את קולה של התורה, ולהסביר שאנחנו באים מתוך מוסר ומתוך הדאגה לשלום החיילת, הצבא והניצחון. הדברים כתובים.
"בשעת מלחמה צריך ריכוז גדול, תעצומות נפש וטהרה גדולה. צריך לעבור את המשוכה הזו שבציבור חושבים שאנחנו נגד נשים ונגד שיוויון. אנחנו לא נגד שוויון אלא נגד טשטוש והיפוך תפקידים וסירוס העוצמות".