שו"ת אהרון ברק
שו"ת אהרון ברקצילום: פיליזר תקשורת.

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' אהרון ברק, פתח הבוקר (שלישי) את כנס 'על חבל דק' שהתקיים ביוזמת ההסתדרות הציונית העולמית, ועסק במתח בין חוק יסוד כבוד האדם וחירותו לבין צרכי ביטחון המדינה.

בדבריו התייחס לשורת סוגיות על סדר יומה של הציבוריות הישראלית ובהם בין השאר מסקנות סקר המלמדות כי 80% מהישראלים חושבים כי הסיקור התקשורתי הנרחב של פרשת אלאור אזריה והצהרות הפוליטיקאים בעדו ונגדו בתקשורת מונעות מהמשפט להיות צודק.

עוד עלה מסקר שהוצג בכנס כי כ-70% מהחילוניים שנשאלו מאמינים כי לא ראוי שהרשות המחוקקת אם בגרמניה של קאנט ובטהובן זה קרה, זה יכול לקרות בכל מקום (על אבדן הדמוקרטיה)
תגביל את סמכויות בג"ץ, בעוד שכ-80% מהדתיים-חרדיים שנשאלו מאמינים כי ראוי להגבילן. את הסקר ערכה המחלקה לפעילות בתפוצות של הסתדרות הציונית העולמית, באמצעות מכון הסקרים גיאוקרטוגרפיה.

כאמור, את הכנס פתח נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס, פרופ' אהרון ברק, כאורח הכבוד ובפתח דבריו הזהיר ממה שהגדיר כאבדן הדמוקרטיה: "אם בגרמניה של קאנט ובטהובן זה קרה, זה יכול לקרות בכל מקום... המשטר הדמוקרטי מבטיח לשופטים עצמאות ואי-תלות, היעדר אחריות פוליטית. המבחן העיקרי של עצמאות זו היא במצבי חירום לאומי. במצבי טרור, דעת רוב הציבור נטויה לכיוון אחד. דווקא במצבים אלו מוטלת על השופטים האחריות להגן על ערכי הדמוקרטיה, לשקף היסטוריה ולא היסטריה... דמוקרטיה מתגוננת כן, דמוקרטיה משתוללת לא".

כשנשאל על תוצאות הסקר, המצביעות על כך שכמחצית מהציבור הישראלי מאמין שבג"ץ מאמץ לעצמו סמכויות מעבר למותר, טען "אני לא חושב שביהמ"ש לוקח סמכויות מעבר למותר אלא פועל במתווה החוקי שלו. אם הכנסת סבורה שבג"ץ חורג בידיה הכוחות למנוע זאת, מה שלא קרה עד כה כיוון שאיננו חורגים מסמכויותינו".אישית הייתי מציע להגדיל את מספר השופטים, אבל יודע שאם יפתחו לדיון את נושא הועדה לבסוף יקטינו את מספר השופטים (על הרכב הועדה לבחירת שופטים)

כשנשאל על הגינות ועדת המינוי לשופטי בג"ץ, שאינה נבחרת על ידי העם ואינה מייצגת את האוכלוסייה לטענת השואל, ענה: "הועדה כוללת תשעה חברים, בהם שלושה שופטים, שני חברי כנסת, שני שרים, שני חברי לשכת עוה"ד שגם הם פוליטיקאים מתוסכלים בדרך כלל.. מצד אחד עומדים שלושת השופטים, מנגד חברי כנסת, עורכי הדין שמצדדים בחברי הכנסת ושני שרים, שאחד מהם (שר/ת המשפט) מצטרף בדרך כלל לפוליטיקאים, ואת כחלון- שאם ירצה השם יהיה עצמאי בדעותיו... אני אישית הייתי מציע להגדיל את מספר השופטים, אבל יודע שאם יפתחו לדיון את הנושא בוועדה לבסוף יקטינו את מספר השופטים".

באשר לפרשת אלאור אזריה, פרשת עמונה או חוק המואזין סירב פרופ' אהרון ברק להתייחס, ואמר "פעם שופט, תמיד שופט. אתה לא באמת רוצה ששופטים יביעו דעה בעניינים פוליטיים".

פרופ' ברק נשאל על ידי לוחם משוחרר מה נותן לשופטי בג"ץ את הזכות לפסוק מה מוסרי ואינו מוסרי ללוחמים, כאשר רובם לא עמדו בשטח והחזיקו נשק. במענה אמר ברק "הדינים הצבאיים צריכים לתת פתרון לסוגיות אלו- אני מניח שאם חייל יורה בטרוריסט כדי להגן על עצמו הוא עושה פעולה חוקית וטובה...יש כללים, כאשר חייל נלחם הוא לא פועל בחלל אלא במסגרת נורמטיבית שאומרת לו מה אסור ומה מותר... כשאני יושב בשיפוט אני לא שואל מה חייל צריך לעשות, אלא מה כל אדם בנסיבות אלו- עייף, מזיע, לא ישן בלילות ומולו עומד אויב."

כשנשאל אם לטעמו יש להתחשב באידאולוגיה של האויב (גורמי הטרור) בעת פסיקה, והאם יש לקיים חוקים מיוחדים במלחמה בטרור, סיכם ברק את דבריו ואמר, "מדינה דמוקרטית אינה יכולה לנקוט בשיטות של הטרור, אלא להילחם בו בכלים העומדים לרשותה (החל מפצצה אטומית וכלה בדברים אחרים..) יש כלי נשק מותרים ואסורים. המדינה לא יכולה להשתמש בנשק כימי, למשל. המדינה נלחמת בטרור עם יד אחת מאחורי הגב, אך זה לא אומר שהיא תפסיד כיוון שהיד הפנויה לא מגלמת רק כוח פיזי אלא גם מוסריות ושלטון החוק".