
אף על פי שיש לשקול דברים רבים, כגון ההשקפה של בית הספר, תכנית הלימודים, המיקום, עלויות, ועוד, הגורם החשוב ביותר בבחירת בית ספר הוא האם בית הספר מספק סביבה המאפשרת צמיחה אצל התלמידים.
שנים רבות דרושות לילדים לפתח בגרות, משמעת עצמית, פרספקטיבה מאוזנת, והיכולת להתערות באחרים מבלי לאבד את גבולותיהם וערכיהם. תכונות אנושיות אלו הן פֵּרות ההתפתחות שצפויים להופיע בצורה ספונטנית אצל ילדים. אם תהליכים אלה לא פעילים, הילדים אינם סקרניים ללמידה, לא יכולים להתגבר על מכשולים, לא יכולים ללמוד מטעויותיהם, ולא מפיקים תועלת מכל מה שבית הספר מגיש להם. למרות שקיים בכל ילד פוטנציאל לפיתוח תכונות אלו, מימוש הפוטנציאל הזה דורש מהורים וממורים ליצור את הסביבה המספקת את התנאים הנכונים. כשחסרים לילדים התנאים הבסיסיים להגשמת הפוטנציאל, אנו רואים ילדים מתוסכלים, דוחי סמכות, תוקפניים, משועממים, חסרי מוטיבציה, חסרי מנוחה ולא מסוגלים להתרכז.
בשיחות עם הורים, מורים, יועצים חינוכיים ואנשי צוות אחרים בבתי ספר, אנו דנים על המאפיינים של בית ספר בעל סביבה המטפחת את צמיחתם של התלמידים; בית ספר ידידותי להתפתחות התכונות האנושיות. מנהל של בית ספר אחד מתאר את השינויים שיישמו בבית הספר שלו: הצוות מדבר באותה שפה. זאת אומרת, הם יודעים שלפני הכול, הם צריכים לטפח ולשמר את מערכת היחסים עם כל תלמיד. הם מבינים כיצד להתייחס לתסכול, לסייע לתלמידים לבטא את עוצמת רגשותיהם, ולאסוף את הריכוז של תלמידיהם. הצוות מגלה אכפתיות אישית כלפי כל תלמיד ותלמיד, וזה מתבטא בדרך שהם מקבלים את פניו של כל תלמיד בכל בוקר ואחרי כל הפסקה. האמון שיש לתלמידים במערכת היחסים עם מוריהם נותן להם את הביטחון לשאול שאלות, לבקש עזרה, ולבטא את רעיונותיהם, דעותיהם, ופירושיהם. המורים יודעים איך לגרום לתלמיד להרגיש שהוא משמעותי ושנוכחותו מוסיפה דבר מה חשוב לבית הספר. כשתלמיד נעדר, המורה מתעניין ברווחתו ומתקשר לוודא מה שלומו. הצוות גם מוצא דרכים ליצור קשרים עם הורי התלמידים. מחקרים רבים הראו שכאשר המורים מבטאים אכפתיות כלפי תלמידיהם ונוטלים אחריות לביסוס חיבור בטוח ואוהד איתם, זה תורם רבות להצלחת התלמידים ולהישגיהם.
במקום להשתמש במערכת של עונשים ומתן גמולים על מנת להמריץ את התלמידים, הצוות מודע לאופן שבו ניתן לטפח את המוטיבציה הפנימית של התלמידים. תהיינה לצוות אסטרטגיות למנוע בעיות בהתנהגות. מורים מצוות בית הספר יישמו את הרעיונות הבאים כאלטרנטיבות לעונשים או השהייה. אלה הם רק חלק ממגוון הרעיונות האפשריים בהתאם לצורכי בית הספר.
למנות מורה אחד או שניים שלוקחים אחריות על תלמידים שצריכים תשומת לב אישית, כדי להביע רגשות חזקים ולמצוא מנוחה פסיכולוגית, לפני שיהיו מסוגלים לשבת וללמוד או להתערב עם אחרים. בחדר שבו מורים אלה נמצאים, התלמידים יכולים לשוחח עם אחד המורים, להשלים עבודה בשולחן אופנוע (bicycle desk), או להשתמש בכלי נגינה כדי להביע את רגשותיהם.
מכיוון שלא כל ילד מתמודד בהצלחה בהפסקות, יהיו אלטרנטיבות להפסקות הרגילות, שכוללות מקומות בבית הספר המיועדים לפעילות כגון אמנות, פעילות גופנית או ספורט, קריאה, או משחקים כמו שחמט. אלטרנטיבות אלה מספקות פתרון בטוח לילדים שנתקלים בצרות עם ילדים אחרים בזמן ההפסקה.
כל חודש, תלמידים נרשמים לאחת ממגוון פעילויות מיוחדות עם מורה, כדי להעמיק את הקשר עם המורה הזה ולהפוך אותו למשמעותי יותר.
פעם בחודש, הצוות מארגן פעילות מיוחדת עם ההורים, כדי להעמיק את הקשר בין המורים וההורים ולהפוך אותו למשמעותי יותר.
כשלצוות יש שפה משותפת ותובנה בצרכים ההתפתחותיים של תלמידיהם, הם יכולים לגלות פתרונות יצירתיים וליצור סביבה בטוחה לילדים.
בתי ספר שמיישמים רעיונות כאלה ויוצרים סביבה שמטפחת מערכת יחסים בין הצוות, התלמידים וההורים, ומצמיחים את תהליכי ההתבגרות של התלמידים, מדווחים על תוצאות מצוינות ושביעות רצון אצל המורים, התלמידים וההורים. אולי זה נשמע בלתי אפשרי למצוא בית ספר כזה, אבל בהחלט שווה להתאמץ. אפשר לראיין מנהלים ומורים, ולצפות בכיתות כדי להתרשם מהגישה של הצוות.
קיימת גם האפשרות להתארגן ולהקים מודל חדש.
פורסם בפנימה