שלמה וסרטייל, שפונה מגוש קטיף ומנהל כיום את המוזיאון להנצחת גוש קטיף מתייחס למצב בעמונה בראיון לערוץ 7.
"באופן אישי הבנתי שאני צריך להיות שותף ולעזור להם. אני וחברי הבנו שאנחנו חווינו את זה. הייתי בקשר עם משפחות עמונה. מצד שני מאוד פחדתי איך זה ירגיש לי. לפעמים את רואה קרטונים ארוזים וזה עושה לך רע. אבל הייתי איתם וקיוויתי שהעניינים התגלגלו נכון. לא נוותר בשום אופן כי יש כאן החלטה משפילה. איוולת".
"לא הורסים יישוב יהודי בארץ ישראל. לא יכול להיות שיהיה עוד מקרה של הריסת בית יהודי. זה צריך להיעלם מעולם המונחים הישראלי. בשביל זה הקמנו את מוזיאון גוש קטיף - כדי להבהיר שזה לא יקרה יותר".
מה שונה המאבק של של קטיף לזה של עמונה?
"אני לא יודע אם יש כאן שינוי. צריך להבין שאנשים חיים בארץ ישראל וביישוב שנבנה כחוק, אחרת לא היו אחרים".
"אני לא רוצה להיות אחד שמחליש את דעתם ולא להגביר את האש - אבל אני חושב שהם פעלו מתוך כאב אמיתי ומרגש פנימי. הם ידעו שכל העולם מסתכל עליהם ורואים אם הם מוותרים על הבית או לא".