למקרא העבירות המיוחסות לחבר הכנסת (!) באסל גטאס, הנטייה המיידית היא לומר: "כל הערבים הם סכנה ביטחונית, כל הערבים תומכים בטרור", ועוד ביטויים חמורים אף יותר, שהמסקנה מהם היא שצריך להעיף את הח"כים הערבים מהכנסת, אלא אם כן הם שרים התקווה בכוונה עילאית ובעיניים עצומות.
אז אני מרגיע את כולם. לא כל הערבים תומכים בטרור. להפך, רובם הגדול הם אזרחים נורמטיביים שמשתתפים במעש הכלכלי והציבורי באופן לגיטימי, מסודר ומכובד. הם שומרי חוק, ומדינת ישראל היא המדינה היחידה שלהם. אין להם ארץ אחרת, והם לא הולכים לשום מקום.
נכון, יש בהם כמה פושעים, תומכי טרור, משת"פי צוררים וסייעני מחבלים, וייתכן שח"כ באסל גטאס הוא אחד מהם, אבל אי אפשר, ואסור, לגזור ממנו גזירה שווה על מישהו אחר רק בגלל ששניהם ערבים. זה בדיוק כמו לגזור גזירה שווה בין שני יהודים, האחד צדיק והשני רשע, רק בגלל שהם יהודים.
בשביל לדעת מי אזרח נורמטיבי ומי סייען טרור יש משטרה ושב"כ, והדבר איננו נתון לכל מי שקורא בעיתון שפלוני חשוד שהבריח טלפונים סלולריים לאסירים. לכל אדם, גם אם הוא ערבי, עומדת חזקת החפות, וזו היא ציפור נפשה של האזרחות והשוויון.
מי שדמותה הדמוקרטית של מדינת ישראל חשובה לו חייב להתרחק ת"ק על ת"ק פרסה מלהכליל את כל הערבים בפשעיו של אחד מהם, גם אם הוא חבר כנסת. מי שמכליל ציבורים שלמים יכול לעשות כך גם לחרדים, לדתיים, למתנחלים, ליהודים, לנשים, לגברים, לג'ינג'ים או לקירחים. כל הכללה חוטאת למציאות ופוגעת בהגינות.
ואם באסל גטאס פשע אז שיישב בכלא עם חבריו, כמו כל פושע, ערבי או יהודי.
ד"ר מרדכי קידר
מזרחן, אוניברסיטת בר-אילן