במסגרת התוכנית של משרד האוצר והביטוח הלאומי, תיפתח בינואר 2017 תוכנית חיסכון לכל ילד הזכאי לקצבת ילדים. בתוכנית יופקדו 50 שקלים לילד מדי חודש, והם יועברו לחיסכון על שמו בקופת גמל או בבנק, לפי בחירת ההורים.
בין המסלולים המוצעים להורים מוצע גם "מסלול הלכה". יש לציין שעצם העובדה שכל הורה קיבל מכתב ובו מוצע גם "מסלול הלכה", היוותה תרומה אדירה לחיזוק המודעות להשקעות כשרות, ובזה עצמו יש ברכה גדולה.
הורים רבים פנו אלינו בשאלות אודות מסלול ההלכה, במה הוא שונה מהמסלולים האחרים והאם קיימת חובה הלכתית להשקיע דווקא בו. בשורות הבאות ננסה להבהיר את הדברים. עלינו להדגיש מראש שאיננו עוסקים בייעוץ השקעות, וכל מה שייכתב להלן נוגע לפן ההלכתי בלבד.
יש הבדל מהותי בין השקעה בבנק ובין השקעה בקופת גמל. בהשקעה בבנק נחשב הבנק כמי שקיבל את הכסף בהלוואה. הכספים נחשבים כשייכים לבנק למשך תקופת התוכנית והבנק הוא זה שמתחייב לשלם בסוף התקופה את הקרן והריבית – בהתאם למסלול החיסכון. קופת הגמל, לעומת זאת, אינה לווה את הכסף מהעמיתים, אלא רק מנהלת את הכספים. כאשר הקופה משקיעה בשוק ההון, למשל על ידי קניית איגרות חוב או מניות, נחשבים העמיתים כמי שקנו את ניירות הערך הללו, והחברה המנהלת את קופת הגמל נחשבת רק כשליחה שלהם לצורך זה.
כאמור, השקעה בבנק כמוה כהלוואה לבנק. היות שהבנקים כולם חתומים על היתר עסקא הרי שקבלת הריבית מהבנק מותרת, ולכן השקעה באפיק זה מותרת לכתחילה על פי ההלכה.
קופות הגמל משקיעות חלק מכספי העמיתים בחברות שונות, הן באמצעות רכישת מניותיהם והן באמצעות רכישת איגרות חוב. כאשר חברה מנפיקה איגרת חוב, וקופת הגמל רוכשת איגרת חוב זו, הרי שהדבר נחשב כהלוואה של העמיתים לאותה חברה. אם אין לחברה היתר עסקא, לפי חלק מהפוסקים ייחשב הדבר כהלוואה בריבית אסורה. כמו כן ישנן חברות שמחללות שבת בפרהסיה (כגון על ידי הפעלת קניונים בשבת), ורכישת מניות של אותן חברות עלולה להוות חיזוק וסיוע לחילול השבת. מי שמשקיע סכומים גדולים באותן חברות באופן שיש לו יכולת השפעה על פעילות החברה עלול להיחשב שותף ממש באיסורים. אך גם בסכומים נמוכים אין זה נכון להשקיע באותן חברות, שהרי המשקיע במניות החברה נהנה מחילולי השבת וזה חמור יותר מאשר רכישה בחנויות הפתוחות בשבת.
כיצד פועלים המסלולים הכשרים? במסלולים הכשרים לא רוכשים איגרות חוב של חברות שאין להן היתר עסקא. כמו כן, נכון להיום, לא רוכשים כלל מניות של חברות ישראליות, מחשש שהחברה או חברת הבת שלה מחללת שבת. במקום זאת רוכשים מכשירים פיננסיים אחרים שהתשואה שלהם נגזרת מן המניות, אך אין בהם החזקת מניות ישירה, כגון אופציות או תעודות סל (בחלק מגופי הכשרות). ההימנעות הגורפת מהשקעה במניות של חברות ישראליות נובעת מן העובדה שמבנה החברות כיום הוא מורכב ביותר וכולל חברות אם, חברות בת, חברות נכדות וכדומה. במציאות זו קשה מאוד לעקוב אחר מכלול הפעילויות של כל אחת מהחברות, ומכאן ההחלטה שהחליטו גופי הכשרות הפועלים כיום בשוק שלא להשקיע כלל במניות.
מכון כת"ר מעוניין ליצור אפיקי השקעה כשרים שיכללו גם השקעה במניות של חברות שאינן מחללות שבת. אפיקי השקעה אלו עשויים להביא תשואה דומה לתשואה במסלולים הרגילים ויהיה בהם גם משום עידוד חברות ששומרות שבת. לשם כך עמל המכון בעת האחרונה על מיפוי כלל החברות הנסחרות בבורסה ובדיקת חילול השבת שלהן, על פי קריטריונים שהוגדרו על ידי הרב יעקב אריאל שליט"א. מהבדיקה עולה שניתן מבחינת ההלכה לרכוש מניות של כ‑80 אחוזים מהחברות הנסחרות בבורסה.
עם זאת, יכולתו של המכון לפעול תלויה בציבור. ככל שהציבור הדתי-לאומי יראה שהוא מעוניין בהשקעות כשרות, כך תהיה לרבני הציונות הדתית יותר השפעה על הקריטריונים שעל פיהם יפעלו המסלולים הכשרים.
אז מה לבחור?
על פי ההלכה יש להעדיף השקעה בבנק או השקעה בקופות גמל במסלולים המפוקחים הלכתית. במסלולים אלו קיימת הקפדה שהעמיתים לא יהיו שותפים בהלוואות בריבית, בחילול שבת או באיסורים אחרים. לחוששים מהתשואה נציין כי קיים כיום מסלול השקעה כשר (בהכשר הבד"ץ) בעל סיכון (וסיכוי) מוגבר. חשוב לזכור כי אין דחיפות בבחירת המסלול. את הבחירה ניתן לבצע עד תאריך ז' בסיוון תשע"ז (1.6.2017), כך שמי שעדיין לא מצא את המסלול המתאים לו, יכול בהחלט להמתין ולראות האם ייפתחו מסלולים נוספים ולא להתפשר מבחינה הלכתית.
חשוב לזכור שלבחירת מסלול ההשקעה יש גם היבט ציבורי. סך כל הנכסים הפיננסיים של הציבור הדתי-לאומי הוא אדיר - קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות וכדומה - ומהווה כוח כלכלי עצום שיש בו כדי להשפיע על אופי הפעילות במשק. כשם שריבוי המסעדות הכשרות בארץ הוא תוצאה של הצריכה הגוברת של מזון כשר, כך גם הגברת הצריכה של השקעות כשרות והתמקדות בחברות שומרות שבת תביא בע"ה לריבוי שמירת השבת וחיזוק אופייה היהודי של המדינה.