תלויים באוויר

קשיים משפטיים ביישום המתווה שאישרו תושבי עמונה

ניצן קידר - ערוץ 7 , כ"ב בכסלו תשע"ז

פרקליטות המדינה הגישה ביום שלישי לבג"ץ בקשה לדחות ב‑45 יום את המועד האחרון שנקצב לפינוי היישוב עמונה הסמוך לעופרה, בהתאם למתווה שנחתם בין המדינה לבין התושבים.

אך דווקא הצעד הזה חשף כי התלאות של המתיישבים עוד רחוקות מלהיגמר. המדינה מציינת בבקשתה כי בימים האחרונים התברר שאי אפשר, בעת הזאת, לקיים את אחד ממרכיבי המתווה ולהתחיל לאלתר את הצבת המבנים בחלקה 38. למרות זאת, הודיעו נציגי התושבים כי הסכמתם לפינוי בדרכי שלום וללא עימות והתנגדות מטעמם עומדת בעינה.

הסיבה לעיכוב היא ייפויי כוח שהציג תושב הכפר סילוואד מתשעה קרובי משפחתו המתגוררים לטענתו בירדן, אשר לכאורה מקנים לו את הזכות לנהל את החלקה שהם תשעה מתוך עשרת הבעלים שלה. ההחלטה לעכב את הבנייה בחלקה התקבלה למרות העובדה שהיא כבר הוקצתה בעבר למועצה האזורית מטה בנימין.

הבקשה היא לדחייה של 45 ימים לשם השלמת מציאת פתרונות מגורים זמניים לתושבי עמונה, ולבחינת מכלול הנסיבות העובדתיות וההשלכות המשפטיות של שינוי הנסיבות ביחס לחלקה 38. המדינה גם מתחייבת שלא תבקש אורכה נוספת.

על פי המתווה החדש, 24 משפחות יוכלו להישאר על ההר בחלקה 38 הסמוכה - שבה התגלתה כבר בעיה כאמור - בניגוד למתווה הקודם שכלל 12 משפחות בלבד. המתווה החדש כולל גם לוחות זמנים ברורים יותר לביצוע הצעדים הבאים שהבטיחה המדינה, וכן מינוי פרויקטור שיעסוק בנושא זה.

בנוסף לכך, מנכ"ל משרד ראש הממשלה התחייב בכתב בשם המדינה לתושבי עמונה כי אם המתווה על ההר ייכשל, המדינה תקים יישוב ישראלי חדש בשטח שיוסכם על ידי הממשלה והתושבים. העבודות להקמתו יחלו בתוך שלושה חודשים. הדבר ייעשה ללא קשר לפיצויים שיקבלו תושבי עמונה. בנושא זה, על פי הפרסומים עד כה, מדובר בפיצויים של כ‑40 מיליון שקלים שיכללו גם את תשעת הבתים בעופרה – מה שיותיר לכל משפחה כ‑300 אלף שקלים, אך מרבית המתיישבים לא מכירים את הסכומים האלה.

עמונה: "הלב קרוע"

בעמונה הרגשות מעורבים. מחד מורגשת הקלה אחרי המאבק הקשה להשגת המתווה, אך היא מהולה בחשש גדול שהעניין עוד רחוק מסיום. מטה המאבק לא פורק והתושבים מוכנים לכל התפתחות. לדידם זה אולי ההסכם האופטימלי שאפשר היה להשיג, אבל הוא ממש אינו סיבה למסיבה.

"ההרגשה קשה מאוד. הלב קרוע וזו הרגשה מרוסקת. למרות שיש ידיעה או הבנה שעשינו את הדבר הנכון ובאמת כולנו התכוונו כאן לשם שמים. זו באמת שאלה למה אני וגם אחרים מרגישים כך", מספרת ל'בשבע' תמר נזרי, מוותיקות היישוב המתגוררת בו 18 וחצי שנים. למשפחת נזרי יש בית מעץ ביישוב וכן חלקה עם בוסתן וכרמים.

אתם יודעים בדיוק מה הובטח לכם?

"קיבלנו התחייבות שהבתים לא יהיו יבילים, אלא בתים מבנייה קלה – שתהיה יותר הרגשה ומראה של קבע. אנחנו לא שמענו על פיצויים עד לפרסומים בתקשורת. השיקול הזה כלל לא עמד בפנינו. כשמטה המאבק הציג בפנינו את המתווה כלל לא דובר על הפיצויים. דובר על ההתחייבות למספר המשפחות ולבתים".

התחייבו לתת לכם פיצויים?

"ממה ששמעתי וקראתי המדינה התחייבה לתת לנו, לתשעת הבתים בעופרה ולנתיב האבות פיצויים – וזה יפה מאוד. זו הכרה של המדינה שהיא שלחה אותנו ולקיחת אחריות".

מדברים כבר על החלוקה עצמה, מי יישאר על ההר ומי לא?

"אנחנו כל כך רחוקים מלדבר על זה. אנחנו עדיין מסתכלים ובודקים אם מתחילים את העבודות, אם המתווה עובר, אם החלקות יוסדרו בסופו של דבר. זה ממש רחוק ואין על זה בכלל דיבור ביישוב. אין לנו מושג בכלל איך זה יהיה. קודם כול צריך לראות שהדברים מתקדמים לפי המתווה".

אם בג"ץ יתערב במתווה ויפסול אותו, אתם חוזרים להיאבק?

"כבר מלכתחילה אמרנו שאנחנו מקבלים את ההזדמנות להישאר על ההר, ומורידים רגל מהגז במאבק, אבל אם בג"ץ יכשיל את הכול – אנחנו חוזרים בחזרה לתוכנית הראשונית של המאבק".

איך קיבלו בני הנוער ביישוב את ההסכמה למתווה?

"הנוער קיבל את זה קשה מאוד. זה חלק מהקושי שהתמודדנו איתו ואנחנו עדיין מתמודדים. היה מאוד קשה לחזור ולהסתכל בעיניים של הנוער ולשמוע מהם מילים קשות על ההסכמה למתווה".

נתניהו לא רוצה פינוי בכוח

ההגעה למתווה נעשתה אחרי לחץ אחרון שהופעל על ראש הממשלה, שהעדיף כל פתרון שיעמוד במסגרת החוק וימנע תמונות קשות של פינוי. המהלך החל בפגישה לילית במוצאי שבת עם המתיישבים מעמונה, השר נפתלי בנט, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ויועצו של נתניהו לענייני התיישבות, וראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן.

דגן לא נבחר סתם. הוא נחשב בעיני ראש הממשלה לטראבל מייקר, הן ברמה ההתיישבותית והן ברמה הפנים-ליכודית. אולם כאן הוא שימש כמתווך וסייע להפעיל את הלחץ במשך לילה וחצי, עד לאישור הסופי של המתווה בממשלה ועל ידי המתיישבים. "זה לא יום שמח", אומר לנו דגן אחרי שהמתווה אושר, "זה יום עצוב ובעיקר מרגיז. כי אם היה מדובר בבדואים בנגב ברור שהם היו נשארים על אדמתם. במצב הנוכחי שנוצר, התוצאה הסופית היא הכי טובה שיכולה להיות ואולי אפילו מעז יצא מעט מתוק. ההוכחה היא הניסיון הגדול של השמאל לטרפד את זה".

אנשי עמונה יכולים להיות רגועים עם המתווה הזה?

"אני מתכוון לעקוב יחד עם אנשי עמונה אחרי ההבטחות ולוודא שאחת לאחת הן תתקיימנה. נעמוד על זה בכל דרך שהכול ייצא אל הפועל".

אורית סטרוק, מנהלת שדולת ארץ ישראל בכנסת, מסבירה כי הרצון הטוב של כל הצדדים הופגן במתווה הזה, אבל היא יודעת שהוא עדיין בעייתי. "לא אני ולא חבריי הבטחנו שעמונה תישאר על ההר. הבטחנו לעשות הכול כדי שהיא תישאר על ההר – ויש הבדל בין הדברים. אנחנו נעשה הכול – אבל חשוב לזכור שיש עוד שחקנים במגרש. ארגוני השמאל הקימו לאחרונה את 'הקרן הקיימת לישמעאל', שבמסגרתה הם מנהלים מלחמת חורמה נגד היעד הזה, שאנחנו הצבנו יחד עם תושבי עמונה. זו ממש מלחמה. יש גם את שופטי בג"ץ שהם שחקן בזירה. אנחנו לא חושבים שיש צדק במצב שבו הורסים בתים של אנשים כדי לתת את הקרקע למישהו שלא בטוח שדרש אותה. יש אפשרות לפצות בכסף או בקרקע אחרת. נעשה הכול ונשתדל מאוד ונקווה שנצליח".

"בתוך המגבלות של פסק הדין הזה ושל הקרקע שעליה אנחנו מדברים, שכל עוד לא החלנו ריבונות ביו"ש יש לה מעמד בעייתי – השגנו את הכי טוב שהיה אפשר להשיג", היא מצהירה.

ובכל זאת, תושבי עמונה חוששים מאוד.

"אני יכולה להבין מאוד את הדילמה הקשה שתושבי עמונה התייסרו בה. אני מצדיעה להם על זה שבסופו של יום הם הכריעו לטובת מצוות יישוב הארץ – שהיא מצוות עשה, וצריך לעשות אותה גם אם היא קשה וגם אם ההצלחה שלה מוטלת בספק".

תמיד ישנה האפשרות שבג"ץ יתערב במתווה ואז חוזרים לנקודת ההתחלה.

"הצעד של אנשי עמונה מהווה החלטה נכונה עקרונית ומעשית. אני מאוד מקווה שבג"ץ לא ירדוף אותם מעבר למה שכבר נעשה ולא יבוא חשבון אלא להפך, ילך לקראת התושבים ויאפשר לממשלה לממש את המדיניות שלה, בגבולות הצרים שהיא יכולה לפעול בהם".

"שינוי לטובה בתמונה הגדולה"

סטרוק מעדיפה לא להרחיב לגבי אפשרויות נוספות לפעולה אם בג"ץ יטרפד את המתווה בסופו של דבר. משיחות שקיימנו עם גורמים בבית היהודי שמענו הבהרות שישנם מהלכים נוספים שנשקלים כדי לסייע למתיישבים אם בג"ץ יתערב במתווה. במפלגה מבהירים שיעשו הכול כדי להשאיר את עמונה על ההר, ככל שהדבר יתאפשר מבחינה חוקית.

עם זאת לסטרוק חשוב להדגיש כי המאבק של עמונה לא היה לשווא. "התמונה הגדולה היא של ארץ ישראל כולה. ובתמונה הזאת יש לנו שינוי דרמטי ומשמעותי בכל ההתנהלות של הממשלה ושל הייעוץ המשפטי לממשלה בסוגיות של התיישבות ביהודה ושומרון לראשונה מזה הרבה מאוד שנים. רואים שינוי כיוון ממשלתי מאורגן על ידי הבכירים ביותר במערכת – אם זה ראש הממשלה, שרת המשפטים והיועמ"ש. אחרי עמונה ועופרה התקופה הקשה הולכת להסתיים, וזו בשורה מאוד חשובה".

"עמונה 2006 הייתה עם תוכנית ההתכנסות של אולמרט ברקע, מיד אחרי ההתנתקות של שרון, עם עשרות מאחזים בסטטוס דומה לעמונה שעמדו על סף הרס. בעמונה 2006 היינו על סף הרס ההתיישבות. בעמונה 2016 אנחנו בהפך הגמור. תנופה של הסדרת ההתיישבות", היא מסכמת.

גם בסביבתו של השר נפתלי בנט אומרים לנו דברים דומים. בבית היהודי ממתינים ליום כניסתו של טראמפ לבית הלבן, ואז מתכוונים לקדם בכל הכוח את חוק ההסדרה עד להעברתו בקריאה שנייה ושלישית. במקביל מייצרים רשת ביטחון להסדרת ההתיישבות בכלים נוספים שלא במסגרת חקיקה, למקרה שגם כאן יחליט בג"ץ להתערב בחוק אחרי שיחוקק.