"לא ידענו" היא טענה מביכה לאמריקנים. ג'ון קרי
"לא ידענו" היא טענה מביכה לאמריקנים. ג'ון קריצילום: Benoit Tessier, רויטרס

הנאום של ג'ון קרי, שנישא אחרי ששורות אלה נכתבות, מהווה כבר יריקה שנייה של הממשל האמריקני בפרצופה של י שראל בשבוע האחרון. נשמע חריף? במסדרונות המערכת המדינית בירושלים זה אולי הביטוי הכי פחות קשה שתשמעו.

ח"כ מייקל אורן, סגן השר במשרד ראש הממשלה ומי שכיהן כשגריר ארצות הברית בישראל בתקופת ממשל אובמה, אמר לי השבוע שהוא יכול לנבא כבר מה יאמר קרי בנאומו. אורן הגדיר את הצעד האמריקני באי הטלת הווטו וקידום החלטת מועצת הביטחון נגד ההתנחלויות "נטישה ובגידה".

לדבריו, זו לא בגידה רק בישראל אלא בכל בנות בריתה של ארצות הברית. "כל בני הברית שלה חייבים לשאול את עצמם האם אפשר עוד לסמוך על ארצות הברית. משום שאם יש מעצמה שמוכנה לנטוש את בת בריתה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון, אפשר לשאול כיצד היא תנהג מול בני ברית אחרים בעולם".

הפעם נראה שהמערכת המדינית הסירה את הכפפות בכל הקשור לנשיא היוצא. כן, קיים עדיין חשש לא מבוטל שאחרי הצעד באו"ם אובמה ימשיך בקו הזה. אף אחד במשרד החוץ או בסביבת ראש הממשלה לא התרשם מדבריו של בן רודס, יועצו הקרוב של הנשיא, בריאיון שנתן לערוץ 2 לפיהם אובמה לא מתכנן עוד הפתעות מדיניות לישראל.

גם ראש הממשלה החריף את הטון. "בניגוד גמור להתחייבות האמריקנית, ביצע ממשל אובמה מחטף אנטי-ישראלי מביש באו"ם", הצהיר. בהזדמנות אחרת אמר כי אין לו ספק שהאמריקנים קידמו את ההחלטה המדוברת. גם סגן השר אורן חיזק עמדה זו וסיפר כי לפי מקורותיו ארצות הברית מעורבת באופן עמוק במהלך.

המילה האחרונה של אובמה

מיד נעסוק במעורבות האמריקנית, אבל נמשיך עם הביקורת. בקונגרס ובסנאט, כך מתברר, לא ממש אהבו את הצעד יוצא הדופן של ממשל אובמה. כמה סנאטורים אף הבהירו כי יעלו הצעה שלא לתקצב עוד את האו"ם עד שההחלטה לא תבוטל. גם דונלד טראמפ, הנשיא הנבחר, לא חסך את שבטו בנושא האו"ם והבהיר כי יעשה סדר חדש בנושא.

אפילו כמה מכלי התקשורת האמריקניים שבדרך כלל ניצבים לצדו של אובמה, כתבו דברי ביקורת על הפרת הברית עם ישראל. המוטיב החוזר דיבר על "נקמה", "הירייה האחרונה של אובמה בתום הקרב", ואפילו "הרצון הבלתי נשלט של אובמה לומר את המילה האחרונה". בממשל האמריקני כמובן ביטלו את הטענות לנקמה והכחישו שהם עומדים מאחורי המהלך. דובר מחלקת המדינה אף טרח להדגיש כי "ארצות הברית לא ידעה או הכינה שום דבר מראש, ולא מדובר במהלך שתוזמן או הובל על ידה".

אבל המציאות, כנראה, חזקה מכל שקר. העובדות המביכות נחשפו דווקא בעיתון מצרי, ובכל הקשור ליחסו של ממשל אובמה למשטרו של הגנרל א-סיסי, זה לא מפתיע. אפשר רק להזכיר שארצות הברית הציגה את מצרים ככלי ריק בעולם הערבי כשהובילה לקידום הצעת ההחלטה האנטי ישראלית, אחרי שמצרים, בלחץ ישראלי, הורידה אותה מעל סדר היום.

העיתון 'אל-יום א-סבע' גילה לא רק שהממשל האמריקני ידע מהמהלך, אלא היה מתואם איתו לפרטי פרטים. כך לפני שבועיים נפגשה משלחת פלשתינית בראשות סאיב עריקאת עם לא אחר מאשר ג'ון קרי ועם היועצת האמריקנית לביטחון לאומי סוזן רייס, מי שהייתה לפני כן שגרירת ארצות הברית באו"ם. הפגישה לא התרחשה באיזו מדינה נייטרלית, אלא הפלשתינים התארחו בוושינגטון כאורחי האמריקנים.

רייס באה כנראה כדי לייעץ מניסיונה בהתנהלות מול מועצת הביטחון, וקרי נשא עמו את הבשורה שסמנתה פאואר, השגרירה הנוכחית באו"ם, הונחתה על ידי הממשל שלא להטיל וטו על הצעת ההחלטה שתועלה בעניין אי חוקיות ההתנחלויות. כן, זה קרה לפני שבועיים. הטענה האמריקנית "לא ידענו" מביכה בעיקר אותם.

האגו הפגוע של טראמפ

המערכת המדינית, כאמור, תוקפת חזיתית את ממשל אובמה, ותמשיך כנראה לעשות זאת עד שיצא ב‑20 בינואר מהבית הלבן. באקט נדיר מאוד, זומן גם השגריר האמריקני לשיחת נזיפה אצל ראש הממשלה עצמו. השגרירים האחרים של מדינות שתמכו בהצעה, נקראו בבהילות לשיחות כאלה רק במשרד החוץ. הבהילות התבטאה גם בעצם הזימון בעיצומו של יום ראשון – היום החופשי שלהם וגם חג נוצרי.

ראוי לציין כי השגריר שפירו הוריד פרופיל. אמנם עד שיעזוב ייקח זמן מה, וסביר להניח שכנהוג בעולם הדיפלומטי הוא לא יעזוב את ישראל לפני הקיץ. אבל בנסיבות הנוכחיות, למרות ההערכה הרבה שקיבל שפירו לאורך כל כהונתו, הוא מעדיף לשמור על שתיקה. כל מילה שיאמר רק תוסיף שמן למדורה, שכרגע גם הסופר טאנקר לא יצליח לכבות.

בירושלים צריכים עכשיו לפקוח את שתי העיניים. אחת מופנית בחשש לממשל אובמה, השנייה מופנית בתקווה לממשל טראמפ. הספירה לאחור משמעותית הפעם יותר מתמיד.

בממשל אובמה יודעים שבימים שנותרו אין אפשרות להביא בשורה למזרח התיכון. הרצון הוא רק "להראות לנתניהו מי גבר", כדברי בכיר במערכת המדינית שמוסיף: "אובמה ישמח לסנדל את ממשל טראמפ ולהראות שגם חילופי הממשל לא יועילו לצד הישראלי. הבעיה שהוא ספג ביקורת קשה על הפניית הגב לישראל וכעת כולם ממתינים לראות אם יעשה עוד צעד חד. לצערנו הכול אפשרי, למרות שכרגע נראה שהסיכויים למכה שנייה נמוכים יחסית".

אנשיו של טראמפ מבטיחים שהכול ייראה אחרת אחרי ה‑20 בינואר. העיתונאי שמואל רוזנר, מומחה לארצות הברית, אמר לי השבוע: "אני חושב שהממשל הבא יהיה יותר נוח לישראל, אבל לא צריך להגזים באופטימיות. הנשיא הנבחר טראמפ לא רצה את המהלך הזה באו"ם, קודם כול משום שהוא לא רואה בעין יפה מצב שבו הנשיא היוצא מסנדל אותו. לפני שהוא רוצה להגן על ישראל - הוא רוצה להגן על עצמו. לדעתו, אין לנשיא אובמה זכות מוסרית ודמוקרטית לנעול את המדיניות, באופן שלטראמפ לא יהיה אחר כך מרחב תמרון".

גם אני מחזיק בדעה דומה לזו של רוזנר. טראמפ חושב על עצמו הרבה לפני שישראל עולה על ראש שמחתו. ראוי לציין שאנשיו מאוד פרו-ישראליים והם גם יועצים לו לתקוף את האו"ם בימים האחרונים. אבל ברגע שייכנס לתפקיד הרם, ולא משנה מה יהיו דעותיו – הוא יגלה, לדוגמה, את הפקידות במחלקת המדינה שאינה נחשבת אוהדת לישראל בלשון המעטה.

הבטחתו של אובמה להעביר את השלטון בצורה חלקה ונעימה נעצרה באו"ם. בסביבתו של טראמפ יש מי שמעריכים שרק בגלל זה הנשיא החדש יעשה כל אשר לאל ידו כדי לבטל את החלטת מועצת הביטחון. "לא למסמס", אומרים בסביבתו של הנשיא החדש, "אלא לבטל כליל". ראוי לציין שמדובר במהלך שנראה כמעט בלתי אפשרי, שכן כל אחת מחמש החברות הקבועות באו"ם יכולה להטיל וטו על צעד שכזה.

הצרפתים באים

המהמורה המדינית הבאה שישראל תצטרך לצלוח תהיה באמצע ינואר, ימים ספורים לפני חילופי הממשל בארצות הברית. בפריז תכונס ועידת פסגה, במסגרת היוזמה הצרפתית שישראל מתנגדת לה נחרצות.

קצת לפני ההחלטה באו"ם, השתתפתי בפגישה עם הלן לה גל – שגרירת צרפת בישראל שהגיעה לכאן לאחרונה. היא השמיעה עמדה נחרצת בדבר נחיצות הוועידה, שאולי קיבלה דחיפה עכשיו, על רקע החלטת מועצת הביטחון.

"מה שאנחנו מעוניינים לעשות הוא להמשיך להוביל את פתרון שתי המדינות. אנחנו מקווים שיום אחד המגעים יבשילו, והקהילה הבינלאומית צריכה להכין את עצמה למה שהיא תהיה מוכנה לתת לצדדים. זו המטרה של הוועידה. ראש הממשלה אמר לנשיא שהוא לא יבוא לצרפת אם תהיה ועידה. אם ישראל לא תבוא, הוועידה תתקיים גם בלעדיה", טוענת לה גל.

"השלום תלוי בצדדים, לא באיחוד האירופי ולא בנו", היא מוסיפה. "צריך לדון במה שיכולה לעשות הקהילה הבינלאומית במסגרת הנוכחית. אם לא נעשה דבר, לא יקרה כלום. זו דרך להמשיך את האג'נדה של הקהילה הבינלאומית ולדון בכך גם עם הליגה הערבית והמדינות הערביות. אם לא ניפגש - נעמוד במקום".

בירושלים מודאגים מעצם כינוסה של הוועידה ולא מתוצאותיה. העיתוי נבחר כנראה באופן מכוון לפני חילופי השלטון, כי לא בטוח שממשל טראמפ היה נוטל חלק בכינוס כזה, כשהוא יודע שישראל מתנגדת לו באופן נחרץ והפלשתינים רצים ומתאווים אליו.

השאלה המרכזית היא האם ייפרצו הסכרים ב‑21 בינואר. תשובות ברורות עדיין אין. חוק ההסדרה, מן הסתם, ימשיך להיות מקודם וגם תוכניות בנייה בירושלים, שהוקפאו בשבוע האחרון מחשש לאותה "מכה שנייה", יוחזרו לסדר היום. גם המילה סיפוח תוכל להיכנס מחדש ללקסיקון של שרי הממשלה, לאחר שקיבלו השבוע הוראה שלא להשתמש בה עד לתאריך הזה.

האם השינוי יהיה כה משמעותי מצד ממשל טראמפ? בתסריט האופטימי של בנימין נתניהו, התשובה חיובית. על התסריט הפסימי אף אחד לא רוצה לחשוב בשלב הזה.

לתגובות:

[email protected]