רכב החוקרים ביציאה מחקירת נתניהו
רכב החוקרים ביציאה מחקירת נתניהוצילום: הדס פרוש. פלאש 90

בשיחה עם ניצב משנה בדימוס אבי דוידוביץ, לשעבר סגן ראש היאחב"ל במשטרה, ביקשנו להתוודע לאופן בו מתנהלות חקירות של אישים בכירים. זאת בצל ובשל חקירתו באזהרה של ראש הממשלה נתניהו.

דוידוביץ' שבעברו עסק בחקירת אישים כדוגמת הנשיא לשעבר קצב, השרים הנגבי, ליברמן ואחרים, מכהן כיום כראש התכנית ללימודי פרופילאות פלילית באוניברסיטת אריאל בשומרון. לדבריו מדובר בחקירה שניתן להגדירה ככזו ה"מתנהלת בתנאים לא נורמאליים, כי מדובר באדם בעל חסינות והחוקרים לא יכולים להשתמש בכל סמכויותיהם כפי שהיו עושים במקרים רגילים, הנחקר הוא שקובע כמה זמן הוא ייחקר, איפה ומתי, אבל בסופו של דבר החקירה מתנהלת".

לנוכח דברים אלה נשאל דוידוביץ' אולי ישנו טעם מקצועי להצעת החוק לפיה עד רף מסוים של עבירות לא ייחקר ראש ממשלה מכהן, ולמעשה ימתינו לו חוקריו עד לתום כהונתו בכדי שיוכלו להפעיל מולו את כל סמכויותיהם ולהתנהל מולו באופן שוויוני כאל כל אזרח. לטעמו של דוידוביץ' מדובר ב"עניין ערכי שאינו נוגע לאופן התנהלות החקירה, ולכל אחד יש השקפת עולמו בתחום זה. זו שאלה ערכית והמחוקק הוא שצריך לקבל החלטה. למיטב ידיעתי בעולם הנאור יש רק מדינה או שתיים עם הסדר שכזה, אבל לעומת ההסדר הזה יש הסדרים מאזנים, כגון שניתן להעבירו מתפקידו בקלות רבה יותר ממקומות אחרים".

בהמשך השיחה התבקש דוידוביץ' לתאר את האופן המעשי שבו מתנהלת חקירה שבה חוקרים אמורים להביע כבוד לנחקר, חקירה בה הם אינם יכולים להתנהל בתקיפות כפי שהיו מתנהלים מול נחקרים אחרים.

"אני יכול להעריך איך הדברים מתנהלים", פותח דוידוביץ': "החוקרים מגיעים קצת לפני הזמן כדי להכין את הציוד ולהתארגן. הם עוברים הליך של בידוק, הליך שגם לו יש משמעות מעבר לעניין הביטחוני. לאחר מכן הנחקר מגיע, אני מניח שהם מקבלים את פניו בקימה, הבכיר ביניהם מציג את עצמו ואת שאר האנשים שאיתו ומסביר מה הולך להתרחש מהבחינה הטכנית. ישנה אפשרות סבירה שהם מסכמים לפעמים שהכול יוקלט ולא יירשם, זה חוסך זמן רב. בדרך כלל רושמים כדי לאפשר לנחקר לקרוא לעיין ולחתום, אבל במקרים מאוד חריגים ניתן לנהל את החקירה בעל פה. לשני הצדדים יש אינטרס שכך יקרה. זה אמנם ויתור על זכות אבל מביא לקיצור החקירה שמאפשרת לומר שהחקירה הייתה רק שלוש שעות ולא ארבע וחצי שעות".

ממשיך דוידוביץ' ומתאר את התקדמות החקירה עצמה: "ואז מגיע שלב האזהרה שהיא מנוסחת מראש ומפורטת. אומרים בה מה החשד ונוקבים בשם סעיף העבירה כלשונו בחוק. הרי אין סעיף של קבלת מתנות או טובות הנאה, אלו מילים עיתונאיות, יש לעומת זאת סעיף של לקיחת שוחד, הפרת אמונים וכו'. אני מניח שאת הקטע הזה הכינו מראש בכתב והוא מתבקש לחתום שהבין את האזהרה, ולא רק שהקריאו לו אותה".

על מהותה של האזהרה מסביר דוידוביץ': "תכלית האזהרה היא להבהיר לנחקר את העובדה שהוא נחקר ואת העבירות המיוחסות לו. תכלית שנייה היא להבהיר לו את הזכות להשתמש בזכות השתיקה ולא לומר כלום. תכלית נוספת היא להבהיר לנחקר שכל מה שיגיד עלול לשמש כראיה נגדו, ואם יפליל את עצמו ייעשה מתוך רצון ומודעות. ישנו גם אלמנט נוסף של הזכות להיוועץ בעורך דין", זאת כאשר בשיטת המשפט הישראלית בשלב החקירה לא נוכח עורך דינו של הנחקר.

"אני משער שלאחר הקראת האזהרה, אם כל זה היה בעל פה ולא בכתב, הוא מתבקש לטובת הפרוטוקול לאשר בקולו שהבין את האזהרה. ואז, לאחר שהבהירו לו את זכויותיו נותנים לו את זכות התגובה. אני מניח שבשלב הזה הוא יקבל את רשות הדיבור ואז הוא נותן פתיח כלשהו ובו טענות מקדמיות, הוא בדרך כלל מציג טענות שעוסקות בעצם החקירה ופחות על הנתונים, אולי שמדובר ברדיפה או דרישה שהחקירה תימשך זמן קצר ככל הניתן, הצהרות כלליות מהסוג הזה".

עוד נשאל דוידוביץ' כיצד קורה שלעיתים חקירה הנראית לכאורה פשוטה ושהפרטים העולים בה מעטים נפרשת על פני 12 שעות ואף למעלה מכך. "כי לאחר שמסתיימת ההצהרה של הנחקר נכנסים למעגל של שאלות ותשובות. בחקירה מורכבת כל עניין צריך להתברר במסכת שאלות ותשובות. יש לקחת בחשבון שאם החקירה מתנהלת בכתב הנחקר קורא בעיון ומבקש להבהיר נקודה כזו או אחרת, ולכן החקירה יכולה להימשך שעות ארוכות, במקרים של 12 שעות יש גם הפסקות מתבקשות".

על האווירה בחקירות מעין אלה, על אקטים של נימוסים כהצעת קפה וכיוצא באלה הוא מספר ש"אם החקירה מתנהלת ביחידה של החוקרים הם דואגים שיהיו מים על השולחן ואם החקירה נמשכת שעות ארוכות דואגים לכריך, אבל כשמתארחים במקום אחר כמו מעון ראש הממשלה מציעים שתייה. מאחר ומדובר בשלוש שעות אני מעריך שלא הציעו כריך".

העובדה שחקירה אינה מתנהלת במשרדי היחידה אלא בלשכתו או ביתו של הנחקר מצריכה היערכות מיוחדת גם של החוקרים עצמם וגם של הציוד והחומרים שמובאים איתם, שכן לא ניתן לגשת למשרד סמוך או למחשב סמוך כדי לשלוף נתון או מסמך נדרש. "מדובר בהיערכות שונה לגמרי מאשר במקרה רגיל, גם מבחינה לוגיסטית. הם צריכים להגיע עם כל חומרי החקירה והציוד, כולל הקלטות. לכן הם מגיעים מוכנים בצורה שלא יהיה חסר להם נייר כלשהו, וכל השאלות מוכנות מראש בהכנה של ימים ולילות".

על הערפל שבו שמרה המשטרה את החקירה, ערפל שהותיר את כתבי המשטרה ללא פיסת מידע כלשהי נאלצים לומר שוב ושוב שאינם באמת יודעים על מה מדובר ומה צפוי להתרחש בחקירת נתניהו, אומר דוידוביץ' כי "בדרך כלל המשטרה רוצה לנהל את החקירות שלה כמה שיותר תחת ערפל שעוזר לחקירה. פה ושם יש הדלפות שמרביתן לא מגיעות מכיוון המשטרה. יש לעמימות יתרון כל עוד היא מסייעת לחקירה, ואנחנו שמחים על עמימות הזו. זה גם האינטרס הציבורי שמאפשר מיצוי של החקירה, אין חולק על כך. אבל עם זאת, אם אין טובת חקירה והיא לא תיפגע, אז העמימות יכולה לפגוע באינטרס הידיעה של הציבור".

ומה הלאה? לאחר חקירת הבכיר, במקרה זה ראש הממשלה, כיצד נערכים לחקירות הבאות? "החוקרים לקחו בחשבון שיש להם זמן נתון, ולכן בכל מפגש מתכננים מה יוצג ועל מה יהיה הדיון, ואז חוזרים חזרה ומנתחים את התשובות שקיבלו. לפעמים הנחקר מצליח להפתיע את חוקריו בטענה כזו או אחרת", מעיר דוידוביץ' ומוסיף: "מתכננים את המפגש הבא שבו ידברו על דברים אחרים, חשדות אחרים או על ראיות נוספות שיש צורך לקבל את ההתייחסות להן. טכניקת הצגת הראיות היא טכניקה מאוד מושכלת ומובנית כי רוצים לתפוס את הנחקר בסתירות, ולכן טכניקת הצגת השאלות היא מאוד מתוחכמת".