"בואי נימלט מן האספלט
ומן הערים המקומטות
בואי נימלט אל הלגונות השקטות
בואי לאילת, לאילת"
מי היא אילת? מה מיוחד במקום הזה? האם העובדה שמדינת ישראל מגיעה עד לקצה ים סוף היא אקראית? האם העיר המכונה בפי כל "עיר הבילויים" או "עיר החטאים" היא אכן כזאת, או שזוהי קליפה שמסתירה פנימיות מיוחדת של מקום עמוק?
מי שיגיע לאילת וימצא את עצמו יושב על אחת הפסגות שמעל העיר הקסומה, כשהים הכחול וההרים האדומים שמולו נותנים מסגרת לציור שנגלה לעיניו המתבוננות, יתמה בוודאי, מה משמעותן של התמונות, התחושות והמחשבות על אילת:
היא שוכנת בלבו של מדבר קיצוני - אחד המדבריות היבשים ביותר בעולם. קיצוניותו מתבטאת לא רק באקלימו אלא גם בנופו הקיצוני.
יש באילת הפרשי גבהים עצומים, פסגות של אלף מטרים על יד ים נמוך (שגובה פניו הוא אפס), ועמוק מאוד, המגיע עד חמש מאות מטרים סמוך לאילת. יש בו מגוון אדיר של סלעים שאין כמותו בארץ, בכל הצבעים והצורות שאפשר לבקש. מיוצגים בו כל העידנים הגיאולוגים העולמיים בכל סוגי הסלעים (מגמטים, מותמרים, משקע). יש מגוון צורות חיים בים המלא באלמוגים, דגים ואין סוף יצורים אחרים, שמתקיימים על יד מדבר כמעט חסר חיים. ויש ניגוד עצום בין המדבר שהוא מקום נתינת התורה, מקום החכמה (כפי שנאמר, הרוצה להחכים ידרים) לבין אילת, עיר הנופש והבילוי.
כך, בין הסלעים השחורים, המשוננים והחדים, אנו מבינים שאילת משמשת מקום מפגש בין נופים קיצוניים, ולא רק בנוף הפיסי אלא גם בנוף הפנימי.
בהקשר התנ"כי אילת מייצגת שילוב בין תפיסות שונות; מצד אחד, היא נקודת ההתיישבות הדרומית ביותר בתנ"ך. שלמה המלך בנה בה צי של ספינות, וכן המלכים יהושפט ועוזיה קבעו כאן את גבולם הדרומי. ומצד שני, אילת היא שער הכניסה הדרומי לארץ ישראל. שוב אילת משדרת מפגש בין קצוות, כשהגבול הצפוני של המדבר הוא גם הגבול הדרומי של הארץ.
משפחות המגיעות לאילת ייהנו מן המסלול המעגלי בשם הקניון האדום.
משך ההליכה: כשעתיים וחצי
דרגת קושי: קל (ישנם סולמות ויתדות).
דרכי הגעה: נגיע אל הקניון מכיוון אילת על כביש שתים עשרה. כעשרים קילומטרים צפונית לעיר נפגוש בשלט כתום ובולט המורה ימינה, לעבר נחל שני והקניון האדום.
נסיעה של קילומטר בערך בדרך עפר תביא אותנו אל החניון. שם נחנה את הרכבים.
נתחיל את המסלול בסימון כחול המפגיש אותנו עם ערוץ נחל שני, שם נפנה ימינה בסימון הירוק. תחילתו של נחל שני בסיני, וסופו כארבעה קילומטרים מזרחית לנו, בנקודה שבה הוא חובר לנחל רחם. עם הכניסה לערוץ הנחל נפגוש בעץ שיטה גדול ומרשים, המעניק צל לחוסים מתחתיו. נמשיך לאורך הערוץ וניכנס אל הקניון האדום. הקניון האדום הוא קטע הערוץ הצר והיפה ביותר. אורך הנקיק כשלוש מאות מטר בלבד, ובמהלכו נרד בעזרת יתדות במפלונים קטנים המתחתרים באבן. הקניון בנוי מאבן החול הנובית האדומה העשירה בברזל המחומצן, והוא שמעניק לאבן את צבעה האדמדם.
ממש ביציאה מהחלק הקניוני נראה סימון שחור מימין לנו (יש לשים לב לא להמשיך עם הסימון הירוק לכיוון נחל רחם!). הסימון השחור מעלה אותנו אל מעל הקניון בשביל צר (ניתן להיעזר ביתדות) והוא יביא אותנו אל תחילתו של הקניון. ניפגש שוב בסימון הירוק, ונלך במעלה הנחל עד חניית הרכבים.
פורסם ב''פנימה''