לימור בר און, יועצת תקשורת ומרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללה האקדמית הדסה בירושלים, מטילה ספק ביכולתה של פרשת מוזס-נתניהו להשפיע על המערכת הפוליטית.
"בערוץ 2 חושפים כל יום עוד קצת ומחיים את הסיפור הזה כבר שבועיים, אבל הכול זה אותו דיל. מה אני יודעת היום שלא ידעתי בערב חשיפת הפרשה? הסיפור הזה שנחשף בכלי תקשורת מסוים זוכה לפולו-אפ בכל התקשורת וזה בהחלט נדיר, אבל דווקא לנוכח החשיפה האינטנסיבית כך אני מזהה את חולשת הסיפור''.
לדבריה, ''חומרי חקירה חזקים נותנים את אותותיהם בבית המשפט ולא צריכים את הטרראם ההיסטרי. אני מאמינה שככל שההדלפה יותר מאסיבית היא מצביעה על חולשת החקירה".
בן און אומרת כי הסיפור שנחשף מתאים יותר לעלילת סרט הוליוודי, "אני מבינה שפרשת נתניהו מוזס היא סיפור מצוין, גם הסיפור על נוני מוזס עם כל המסתורין שלו זו דרמה מצוינת שמפיק הוליוודי היה עושה ממנה דרמה טובה, סיפור עסיסי עם חומרים נהדרים. השאלה היא האם הדרמה הזאת תוביל לכתב אישום והאם היא תשנה את הזירה הפוליטית - בדבר הזה אני לא בטוחה".
בר און סבורה שהתקשורת קצת מגזימה באופן הסיקור של הפרשה, "הרדיו והעיתונים משפיעים על האווירה הציבורית ויוצרים תחושה כאילו הכל כאן קרס שסדרי עולם השתנו וזה מאוד משפיע על האווירה הציבורית ולפעמים זה עלול להשפיע גם על המשפטנים על היועץ המשפטי ואפילו על מי שיושב בכס המשפט.
''אין כאן שום דבר מקרי אבל לא תמיד התקשורת באמת משפיעה באופן מעשי, ראינו את הסיפור של מתווה הגז הוא נכתש בתקשורת מידי יום - אבל העם לא יצא לרחובות".