הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה אתמול (שני) דיון בנושא המחלוקת המתמשכת סביב שיטת חישוב מזונות הילדים בגירושין, והתמודדה עם הטענה שהוועדה עצמה היא חלק מהסיבה לאי-חקיקת רפורמות בתחום.

גיל רונן, יו"ר "תנועת המשפחה" ועורך מדור "הקרב על המשפחה" בערוץ 7, טען בפני הוועדה כי הרפורמות הראויות בנושא חישוב מזונות ילדים הוצעו ע"י ועדה ממשלתית בראשות פרופ' פנחס שיפמן לפני שנים רבות, אלא שהסחבת שנוקט הממסד הפמיניסטי בראשות הוועדה לקידום מעמד האישה מונעת את יישומן. לדבריו, הוועדה מתגלה כוועדה שנועדה "לפגוע בגבר ולחסל את משפחת אבא ואמא" ולכן לא ירחק היום בו תעלה דרישה לסגור אותה.

רונן שאל את יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן (הרשימה המשותפת) אם לדעתה זכויות הילד כוללות את הזכות לאבא "חי, נושם ומתפקד". סלימאן סירבה להשיב לשאלה ואמרה שהיא לא נתונה בחקירה.

משתתפי הדיון אף קיבלו מעמותת "לצדכם" חומרים המצביעים על כך שבמדינת ישראל, ממוצע תשלום המזונות שפוסק בית המשפט עומד על כ-80% מהשכר החציוני במשק. מבחינה זו, המזונות במדינת ישראל הם הגבוהים ביותר ב-OECD ביחס לשכר, בפער של יותר מ פי 2 על פני המתחרה הקרובה ביותר.

ד״ר ענת הרבסט מאוניברסיטת בר אילן אמרה בדיון כי "בשני העשורים האחרונים גירושין הפכו לנחלת קבוצות מוחלשות כך שזוגות אלו נחלשים, משאבי הזוג מדלדלים ואי השוויון בחברה גובר. מחקר במדינות שונות מצביע על ירידה אקוטית בהכנסות משקי הבית של אימהות וילדיהן, ביחס לאבות, בעקבות גירושין. חשוב לזכור כי שינוי מדיניות באשר למזונות ילדים צריך להתחיל בשוויון במהלך הנישואין - חלוקת העבודה של טיפול בילדים ובבית איננה שוויונית כיום וכך גדל הסיכוי להפקרת ילדי הגירושין לעוני".

נציגת משרד המשפטים, עו״ד מוריה כהן-בקשי הוסיפה, "אנו נמצאים בתהליך של עבודה על הצעת חוק ממשלתית בנושא התמיכה הכלכלית בילדים. נקודת המוצא שלנו היא הילד ואחריות שני ההורים כלפיו - טיפולית וכלכלית. ישנה בחינה של נושא האחידות בין כלל אזרחי ישראל ונושא בתי הדין הדתיים. זהו נושא מורכב ואנחנו רוצים להיות פתוחים וקשובים לכל הצדדים, אך קיימת הבנה ברורה ומוכנות לאחידות וצמצום הפערים בין ילדים מדתות שונות ואזורים שונים בארץ. באשר לנושא חזקת הגיל הרך, אנו מודעים לחשיבותו והוא אכן קשור ושלוב בנושא המזונות, אך בעת הזאת לא הצלחנו לקדמו בשל מאזן הכוחות הפוליטיים".

מנכ״ל הקואליציה למען הילדים והמשפחה, עו״ד יניב מויאל טען כי "מצב הנשים כיום הוא הטוב ביותר משחר ההיסטוריה, והאפליה נמצאת אצל הילדים".

"ילד צריך את שני הוריו. על אב המשתכר שכר מינימום ומעביר את כל משכורתו לגרושתו, לעבוד בעבודות נוספות והוא אינו רואה את ילדיו, וזה קורה אף כאשר האישה משתכרת במשכורת גבוהה מאד. החוק צריך להיות נטול מגדר, כל הורה צריך לתמוך בילדיו לפי יכולתו הכלכלית. לדעתנו זכויות הילד צריכות להיות מוגדרות בחוק. אדם נשוי מוציא על ילד כפי יכולתו ואילו בגירושין המדינה מתערבת ומגדירה למה הילד זכאי, זה לא שוויוני ויש להגדיר למה זכאי כל ילד, בלא קשר לסטטוס הוריו", דברי מויאל.

פרץ: להגביר את הגבייה

ח״כ עמיר פרץ (המחנה הציוני) אמר, "אנו שומעים כאן ניסיונות של ציבור גברים לטעון טענות כאלה ואחרות אבל באופן כללי נשים הן אלו שנושאות בנטל הנפשי, הרגשי והכספי. אין מקום לנסיונות לתאר חלוקה שוויונית שאינה קיימת. גם אם המזונות משולמים דרך קבע תמיד יש הוצאות בלתי צפויות וכאשר טובת הילדים עומדת לנגד עינינו יש להחמיר את הגישה באשר לתופעת אי תשלום המזונות. מדינת ישראל לא נוקטת מספיק צעדים ועליה להגביר את הגבייה מאותם המשתמטים. ברוב המקרים האישה, שנטלה על עצמה לטפל בילדים, צריכה להיות עם הגנה ומעמד עודף בחוק".

פרץ התנגד נמרצות לרעיון סגירת הוועדה לקידום מעמד האישה ואמר שהוצאת תחום קידום האישה מתחום האחריות של וועדת הרווחה של הכנסת, והקמת ועדה ייעודית לקידום מעמד האישה, היא אחד ההישגים שהוא הכי מתגאה, בהם בקריירה שלו. הוא הסביר שתחום מעמד האישה היה נתון לאחריות ועדת הרווחה של הכנסת, ואילו הוא – כיו"ר ועדת הרווחה ב-1992 – פעל להקמת ועדה ייעודית לנושא.

יו״ר הוועדה, ח"כ תומא-סלימאן, סיכמה, "אמליץ לשרת המשפטים לעשות הסדר כולל שמתייחס לכלל הנושאים השרויים במחלוקת בתהליך הגירושין. לא ניתן לטפל רק בעניין חזקת גיל הרך או רק בעניין המזונות בלי לקחת בחשבון את הקשר הסימביוטי בין השניים וזיקתו לשוויון מעמד האישה ותפקידה, ואת העוני, האבטלה ופערי השכר במשק בין נשים לגברים".

"תהליך החקיקה צריך להיות שקול, מקשיב וכולל, ולערב את כל הגורמים הרלוונטיים בכדי לשמור על זכות הילד בקיום מכובד ואמיתי", דברי יו"ר הוועדה.